דילוג לתוכן העיקרי

זו שעתם של האנשים

למרות שפע הרעל שמטופטף ממי שמאכלסים את קודקודי הפירמידות הישראלית והפלסטינית, מלבלבים בתחתיתן בני אדם שמסרבים לאבד צלם אנוש. במוצאי שבת הם יתכנסו לעצרת יהודית-ערבית בתל אביב.
Women take part in a rally, the closing event of the March of Hope, a 2-week-long event organised by Women Wage Peace, a non-political movement calling for a peaceful solution to the Israeli-Palestinian conflict and women's participation in such a solution, outside Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu's office in Jerusalem October 19, 2016. REUTERS/Baz Ratner - RTX2PJSP

בימים שבהם חומות בטון וגדרות חשמליות חוזרות לאופנה, כש״מוסלמים״ נהפכת למילה נרדפת ל״טרוריסטים״, כשהגזענות נהנית מעדנה, המלצתו של הלל הזקן "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" (אבות ב' ה') מקבלת משמעות מיוחדת. קשה שבעתיים להיות איש, מענטש, בתוך מערכת היחסים הטעונה בין כובשים לנכבשים. אך למרות שפע הרעל שמטופטף מהאנשים שמאכלסים את קודקודי הפירמידות הישראלית והפלסטינית, מלבלבים בתחתיתן בני אדם שמסרבים לאבד צלם אנוש.

כזה הוא מוחמד ג'מאל מהכפר לובן א-שרקיה שבין שכם לרמאללה. בליל חורף גשום (29 בינואר) חש ג׳מאל להציל את נפגעי תאונת הדרכים הקשה שאירעה למרגלות ביתו. הוא היה הראשון שהושיט עזרה לפצועים היהודים שהיו בדרכם להתנחלות הסמוכה. קצינים מפיקוד מרכז ומהמינהל האזרחי התקשרו במשך השבוע להודות לבני משפחתו. סרן סיוון רביב, קצינת הרפואה של חטיבת בנימין שפיקדה על חילוץ הנפגעים, סיפרה כי ג'מאל ומשפחתו הגיעו לשטח בפיג'מות ועם פנסים. "הם לא חשבו או שקלו", אמרה הקצינה, "הם ראו לנגד עיניהם הצלת חיים".

למשמע דבריו של ג'מאל אל מול מצלמות טלוויזיה ישראלית - "כשאתה רואה אדם פצוע וזקוק לעזרה, אתה חייב ורוצה לסייע לו" - אי אפשר היה שלא להיזכר בתמונה של אלאור אזריה יורה במחבל הפלסטיני הפצוע והמנוטרל (מארס 2016). חבל שראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרח להתקשר ולחזק את הוריו של אזריה, שהרג פצוע, לא התפנה לומר - או לפחות לכתוב בטוויטר - כמה מילים בשבחה של משפחה פלסטינית שנחלצה להציל את חייהם של מתנחלים פצועים. כמה יפה היה אם אביגדור ליברמן, שהתייצב בבית הדין הצבאי ביפו כדי להזדהות עם אזריה, היה מזמין את בני משפחת ג'מאל ללשכת שר הביטחון כדי ללחוץ את ידיהם, ואפילו להעניק להם מדליה.

חלוקת מדליות משבחת מעשים יוצאי דופן. אבל יותר מכך, מדובר במחווה חינוכית אשר מזכירה לנו את הערכים הנעלים שמאחורי מעשים והחלטות של יחידים. ואולי הגיע הזמן שישראל תעניק ''מדליית אחווה,'' או ''מדליית עץ הזית'' לאנשים כמו ג'מאל.

ואכן, מוחמד ג'מאל אינו יחיד במינו. לא אחת אזרחים פלסטינים חילצו אזרחים וחיילים ישראלים שנכנסו בשוגג לשטחי הרשות הפלסטינית והוקפו בהמון זועם. לפני שלוש שנים פעילי שלום פלסטינים הצילו מסכנת לינץ׳ קבוצת "נערי גבעות" מההתנחלות אש קודש, שביקשו לבצע פעולה אלימה בכפרם. הפעילים ואנשי מועצת הכפר הזעיקו את כוחות הביטחון הישראלים והפלסטינים, כדי שיחלצו את המתנחלים הנצורים. על פי נתונים שפרסמה הרשות הפלסטינית, ב-2015 היא העבירה לידי הרשויות הישראליות 634 אזרחים ישראלים שנכנסו ליישובים פלסטיניים בגדה המערבית, מהם בשוגג ואחרים למטרות פליליות.

גם מהעבר השני של הסכסוך אפשר למצוא אנשים שבעיניהם פלסטיני חולה או פצוע הוא בראש וראשונה בן אנוש שזקוק לעזרה. מתנדבי ארגון "בדרך להחלמה", בהם ראש עיריית חיפה לשעבר, עמרם מצנע, ופרקליט המדינה לשעבר, ערן שנדר, מסיעים מדי שבוע מאות ילדים פלסטינים חולים מעזה לבתי חולים בישראל.

ב-2015 עברו מהגדה ומעזה לבתי חולים בישראל כ-130 אלף חולים (וברוב המקרים הרשות הפלסטינית מממנת את הטיפולים והאשפוז). בניצוחה של דליה בסה, המתאמת המיתולוגית מטעם מתאם הפעולות בשטחים, נקבעו באותה שנה כ-120 השתלות קרנית לפלסטיניים לקויי ראייה וכן השתלות של מח עצם בילדים.

בספרה "אשה לבדה" מספרת הסופרת והמתרגמת אילנה המרמן על השנים הארוכות שבהן היא מלווה משפחות וידידים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית.

מתנדבי "יש דין" מעניקים הגנה משפטית לפלסטינים שהמתנחלים גזלו את אדמותיהם בחסות המדינה. נשות "מחסום ווטש" מגיעות עם שחר למחסומים כדי להושיט סיוע לפלסטינים קשי יום. אנשי "רופאים לזכויות אדם", בהנהגת פרופסור רפי ולדן, מפעילים ברחבי הגדה מרפאות ניידות ומושיטים סיוע רפואי דחוף גם לתושבי רצועת עזה. קצרה היריעה מלהזכיר את כל ארגוני זכויות האדם והשלום.

ועם זאת, אנשים כמו ג'מאל והמרמן הם המיעוט, שמלמדים שרוב הישראלים והפלסטינים נפלו קורבן לסכסוך האלים ולהסתה הלאומית-דתית-פוליטית. בני משפחת ג'מאל ספגו נאצות מפלסטינים ערלי לב, שגינו אותם על "שיתוף הפעולה עם הכובש היהודי". רוב גדול של הציבור הישראלי ( 60%) סבורים כי לא היה מקום להעמיד את אזריה לדין.

מרצ, שנותרה המפלגה הציונית היחידה אשר נושאת את דגל האחווה היהודית-ערבית, מדשדשת בתחתיות הסקרים. רוב הציבור היהודי (57%) קנה את תעמולת הימין, שעל פיה ברק אובמה לא היה נשיא ידידותי לישראל, ו-69 אחוז צופים שדונלד טראמפ יגלה כלפיה יחס ידידותי. מנגד, שיעור הפלסטינים שתומכים במאבק מזוין נגד ישראל מצוי בסימן עליה ומגיע ל-37 אחוז.

נראה שההפגנות ברחבי ארה"ב במחאה על הצווים נגד מהגרים וההתגרות של הנשיא טראמפ בשכנים מדרום, מעוררות את קנאתם של פעילי שלום וארגוני זכויות אדם יהודים וערבים. הטריגר היה האירוע הטרגי באום אל-חיראן לפני שבועיים (18 בינואר), שעלה בחייהם של יעקוב מוסא אל-קיעאן והשוטר ארז עמדי לוי. עשרים גופים, בהם מרצ וחד"ש, יפגינו במוצאי שבת (4 בפברואר) בעצרת יהודית-ערבית בתל אביב, בכותרת "עתיד משותף: הם הורסים, אנחנו בונים... זה הרגע שנעמוד בו ביחד, ערבים ויהודים, בקריאה ברורה וחדה: כל האזרחים שווים – גם יהודים וגם ערבים, והבית הזה - הוא של כולנו. זה הרגע להיות ביחד". אסור לתת לאירועים האלה להתקיים כשאנחנו יושבים מתוסכלים ומפוחדים, בבית. מעניין כמה אנשים, מענטשים, יקומו בשבת מכורסת הטלוויזיה וייצאו אל הכיכר.

More from Akiva Eldar