דילוג לתוכן העיקרי

ארדואן סומך על ערב רב של ארגונים סוריים חמושים

שותפיה של טורקיה בסוריה נתפסים כחבורה "בלתי מרוסנת, בלתי מיומנת ובלתי מנוסה"; ארדואן יוצר זיקה בין ההתנגדות למשאל העם לבין מתכנני ההפיכה; מאטיס פוסל את האפשרות של תיאום צבאי בין ארה"ב לרוסיה "לעת עתה".
Syrian Democratic Forces (SDF) fighters walk with their weapons during an offensive against Islamic State militants in northern Raqqa province, Syria February 8, 2017. REUTERS/Rodi Said - RTX3067W

ארה"ב לא שוכנעה להפנות עורף לכורדים בסוריה

פהים טשטקין כותב השבוע שלנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן יש מטרות נרחבות בסוריה, שבהן גם "[כיבוש] מנג'יב וא-רקה במבצע תלת-שלבי. השלב הראשון יהיה להקים 'אזור ביטחון נקי מטרור', שחייב לכלול גם סגר אווירי. בשלב השני, יישבו את אזור הביטחון ערבים וטורקמנים, ובשלב השלישי יוקם צבא לאומי, תוך יישום תוכנית 'להכשיר ולצייד'".

בראש מעייניו של ארדואן נותרה הבסתן של יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה, הזרוע הצבאית של המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD), המזוהה בעיני הטורקים עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שנחשבת ארגון טרור. טורקיה יזמה באוגוסט את מבצע מגן הפרת, כדי לרסק את השפעתן של PYD ושל PKK - וכן של המדינה האיסלאמית (דאעש) - בצפון סוריה.

מלחמתו של ארדואן בכורדים בסוריה יוצרת, כך נדמה, פערים שאינם ניתנים לגישור בין טורקיה לארה"ב סביב הסוגיה הסורית. בארה"ב סומכים על YPG, הכוח המוביל מאחורי הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF) - השותפה העיקרית שלה בשטח. בארה"ב מתכננים לתקוף את א-רקה, "בירת" דאעש בסוריה, ועל פי הדיווחים הם סומכים על SDF שיפתחו בגל המתקפה הראשון. 

אמברין זמאן מדווחת שמשלחת טורקית רמת דרג בראשותו של תת שר החוץ אומיט ילצ'ין כשלה בפנייתה לארה"ב להפנות גב ל-SDF, בשיחות שקיימה בוושינגטון בשבוע שעבר עם תת מזכיר המדינה לענייניים מדיניים, טום שאנון, עם היועץ לביטחון לאומי, מייקל פלין, לפני שהתפטר, עם מפקד פיקוד מרכז הגנרל ג'וזף ל' ווטל ועם בכירים נוספים.

"מקורות הבקיאים בחילופי הדברים סיפרו לאל-מוניטור בעילום שם כי דרישתם של הטורקים שארה"ב תחזור בה מכוונותיה לשחרר את א-רקה בעזרת הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF) ובניצוחם של YPG, המתויגים כטרוריסטים, נתקלה בתגובה קרירה ביותר", כותבת זמאן. "על פי אותם מקורות, התגובה הנוקשה ביותר הייתה זו של ווטל. 'הוא הסביר את עמדתו כמו חייל, והוא היה קשוח מאוד', ציין אחד המקורות. באותה פגישה הזכירו אנשי פיקוד מרכז לטורקים שהם הבטיחו לספק את הכוחות שיהוו תחליף ל-YPG בא-רקה, אלא שהמטה הכללי של טורקיה עדיין לא הציג אף לא תרשים אחד שמפרט את תוכניתה האופרטיבית של טורקיה ואת היקף תרומתה המדויק למאמץ. המקור הוסיף ואמר שהטורקים זכו באוזן קשבת דווקא בבית הלבן, אך הוא סירב לפרט".

בוושינגטון פוסט דיווחו בתחילת החודש שארה"ב נסמכת על כוחות ה-SDF בעקבות כישלונה של טורקיה באספקת כוחות חלופיים. ארדואן עדיין מנסה למנף את הקשרים שיצרו הכוחות המזוינים של טורקיה (TSK) עם מגוון רחב של ארגונים חמושים, רובם טורקמניים ואחרים בעלי נטייה סלאפית, מתוך כוונה להפוך אותם לעמוד התווך של כוחות הביטחון בצפון סוריה.

טשטקין מדגיש בפרשנותו את יכולותיהם המפוקפקות של הארגונים הללו. "כמה מההצלחות האחרונות בשדה הקרב שיפרו אמנם את מעמדן של המיליציות, אך עוצמתן האמיתית של הקבוצות השונות כלל אינה ברורה", הוא כותב. "אין שום מידע אמין על הארגונים הללו, וכך נוצר הרושם שמגזימים ביכולותיו של הערב רב הזה. הפוטנציאל שגילה ארדואן מתמוסס והולך לנוכח אינספור מריבות פנימיות. ארגונים רבים המזוהים עם ג'ייש פתח א-שאם (לשעבר ג'בהת אל-נוסרה) מתנצחים כעת עם ארגונים המזוהים עם אחראר א-שאם, שחשיבותו הולכת וגדלה בקרב הסיעות הדתיות. כמה מהארגונים שנלחמים בחסות אחראר א-שאם כבר החליטו שההצטרפות למבצע מגן הפרת מנוגדת לאינטרסים שלהם. ובמלים אחרות, גם הסיוע שמגיע מטורקיה אינו מבטיח לטורקים שאותם ארגונים יהפכו לחיילים צייתניים".

טשטקין מוסיף וכותב: "כשמביטים בתמונות ובסרטוני הווידיאו מהמבצע באל-באב, קשה לראות צבא יעיל בהתהוות. אי אפשר שלא להתרשם כי כל אותם המוני חמושים פותחים באש באופן אקראי, ושמדובר בחבורה בלתי מרוסנת, בלתי מיומנת ובלתי מנוסה. כוחות ה-TSK נאלצו לשנות אסטרטגיה באל-באב בשל אותם ליקויים חמורים. מפקדי ה-TSK חשבו אמנם שיוכלו להסתפק בסיוע ארטילרי ואווירי, אך עד מהרה הבינו שיהיה עליהם לדחוף אל קו החזית את יחידות הקומנדו המובחרות ביותר. כיום, לוחמי היחידות הללו הם שנלחמים ישירות בדאעש".

טשטקין מוסיף ומסביר את הרציונל ההפכפך והמפוקפק של ארדואן, שביקש להקים אזור ביטחון בצפון סוריה. "במשך תקופה ארוכה, דיבר ארדואן על תרחיש אפשרי של זרם פליטים מחאלב, כדי להצדיק את הרעיון של הקמת אזור ביטחון. אבל האזרחים שפונו ממזרח חאלב לא נהרו לטורקיה, כפי שחזה. אלו שהגיעו לאדלב ונמצאים כעת תחת הגנה טורקית הם דווקא אותם חמושים ובני משפחותיהם. וכך, האמתלה של זרם פליטים איבדה מתקפותה... ויש אף סימנים לכך שזרם הפליטים כבר איננו מסוריה לטורקיה אלא מטורקיה לסוריה... מקורות מקומיים שוחחו עם אל-מוניטור וסיפרו שלא מדובר עדיין בתנועה המונית, אך ישנן משפחות שפנו לחזור לבתיהן, מאז שהצבא הסורי כבש מחדש את חאלב".

מחירה הגבוה של אמירת הלאו בטורקיה

פינאר טרמבלה מדווחת: "אמירת הלאו עלולה לעלות לאזרחים מהשורה במחיר גבוה מאוד, ככל שגובר הלחץ בימים שלפני משאל העם של 16 באפריל, לתיקון החוקה ולהרחבת סמכויותיו של הנשיא".

"החשש שלהם מוצדק", כותבת טרמבלה. "כמה מחברי AKP, בהם גם שרי קבינט וראש הממשלה, רמזו לא פעם שהטרוריסטים מחכים לאמירת הלאו של הטורקים. את ההצהרה המדאיגה ביותר השמיע ארדואן עצמו ב-12 בפברואר. כשנשאל על הסקרים האחרונים, הוא לא נראה מאושר. לדבריו, 'עדיין מוקדם מכדי לאמוד עד כמה הסקרים מדויקים', משום ש[ארדואן] לא פתח עדיין בקמפיין אקטיבי. ארדואן הוסיף ואמר לתקשורת: '16 באפריל הוא התשובה ל-15 ביולי [היום שבו התרחש ניסיון ההפיכה הכושל]. ואלו שיאמרו לאו יצדדו ב-15 ביולי'... על אף הלחץ הציבורי, היו כמה אמיצים שנטלו את הסיכון - ושילמו את המחיר... ויש גם סיפורים רבים על אכזריות ואיומים כלפי אלו שמנסים להשתתף בעצרות, שמסרבים לחלק עלונים, או סתם מספרים לאחרים שהם מתכננים להצביע נגד במשאל העם. מרוב דיבורים, יש אנשים שהתחילו לתהות אם ההצבעה תהיה חשאית או גלויה, והאם אלו שיעזו לומר לאו יילקחו למעצר מיד אחרי ההצבעה".

רוסיה "סבלנית" בעניין תוכניתה של ארה"ב בסוריה

מזכיר ההגנה האמריקאי ג'יימס מאטיס פסל, לפחות לעת עתה, את התיאום הצבאי עם רוסיה בסוריה.

"אנחנו לא מתכוונים - כלומר, לעת עתה אין לנו שום כוונה לשתף פעולה ברמה הצבאית, אבל המנהיגים הפוליטיים שלנו ייוועדו וינסו למצוא מכנה משותף או דרך להתקדם", אמר מאטיס במסיבת עיתונאים שקיים במטה נאט"ו בבריסל.

מקסים סוחוב כותב: "בשלב זה, רוסיה לא תולה את כל תקוותיה בסוריה ובכל השאר בשיתוף פעולה אפשרי עם ארה"ב. במוסקבה ממשיכים ליצור קשרים עם מספר שחקנים באזור ועם סיעות שונות בתוך סוריה, וכן לשקול את האתגרים, את ההזדמנויות ואת הצעדים הבאים שלה. ובכל זאת, ארה"ב הייתה ועודנה שחקנית חיונית. בקרמלין ממשיכים אמנם לקדם את האינטרסים של רוסיה באמצעים אחרים, אך ימתינו בסבלנות עד שהממשל של טראמפ יחליט מהי הדרך הטובה ביותר לפנות לרוסיה".

More from Week in Review

Recommended Articles