בבירות אירופה נדלקו לאחרונה נורות אזהרה, לאחר שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה (7 בדצמבר) את הצעת חוק ההסדרה, שמעניקה מעמד חוקי להתנחלויות לא-חוקיות שנבנו וייבנו על אדמות פלסטיניות פרטיות.
בשבוע שעבר, שרי החוץ של האיחוד - בראשם של גרמניה, צרפת ובריטניה - וכן בכירים נוספים באיחוד האירופי, קיימו מספר התייעצויות פנימיות באשר למשמעות הצעד הזה של הקואליציה הימנית בישראל. לדברי מקור המקורב לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, בהנהגת האיחוד לא רואים בהתפתחות הזאת צעד טקטי בלבד מצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד לשמור על יציבות הקואליציה בראשותו. להפך: הם רואים בכך מדיניות מכוונת מצדם של נתניהו ושל שר החינוך שלו, נפתלי בנט - ביטוי מסוכן לסיפוח אפשרי של אדמות בגדה המערבית בידי ממשלת ישראל.
הצעת החוק עשויה אמנם להיכשל במבחן בג"ץ, אבל החלטתו של נתניהו להעלות אותה להצבעה (ולכפות משמעת קואליציונית על חברי הקואליציה), מהווה הצהרת כוונות ברורה כלפי חצי מיליון המתנחלים שמתגוררים בשטחים. נתניהו מאותת להם כי ככל שזה נוגע לו, רוב שטחי הגדה המערבית יישארו בידיים ישראליות.
ההערכה הגוברת במטה האיחוד האירופי היא שהחלטת בג"ץ לפנות את מאחז עמונה עד 25 בדצמבר תשמש תירוץ לראש הממשלה כדי לאמץ אסטרטגיית סיפוח רשמית יותר. אותו מקור בכיר הבהיר שמדיניות סיפוח כזו כבר מתקיימת בשטח הלכה למעשה, מאז עלייתה לשלטון של הקואליציה הימנית הנוכחית בראשות נתניהו. היא ניכרת היטב בהתפשטות הכלכלית של ישראל באזורים שנמצאים בשליטתה בשטח C (המהווים 60 אחוז מהגדה המערבית).
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
