דילוג לתוכן העיקרי

כך בחירת טראמפ מסייעת לחוק הג'ובים של נתניהו

אחרי שבשנים האחרונות שורה של אנשי ליכוד ניסו ונכשלו, ואחרי נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות, נתניהו הציג השבוע את גרסתו לחוק שיאפשר לו למנות את מקורביו הפוליטיים לתפקידים בחברות ממשלתיות בלי ועדות ובלי מכרזים.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu attends the weekly cabinet meeting at his office in Jerusalem December 11, 2016. REUTERS/Abir Sultan/Pool - RTX2UHUH

זמן קצר לאחר שהכנסת החליטה בסתיו 2002 על פיזורה ועל הליכה לבחירות, מיהר מי שהיה אז חבר כנסת מטעם הליכוד, אברהם הירשזון, להניח על שולחנה את "חוק הג'ובים".

המחטף שניסה הירשזון לעשות - העברת חוק משמעותי בתקופת מעבר בין ממשלות - אמור היה להסיר את המגבלות על מינוי דירקטורים בעלי זיקה פוליטית בחברות ממשלתיות. החוק הזה היה קריצה לחברי ליכוד שנועדה לסייע לו לזכות במקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת בבחירות הבאות.

מאז זכתה הצעת החוק הזו לגרסאות רבות - כולן הועלו על ידי חברי כנסת מהליכוד - והפכה לאחד מסמלי השחיתות וחוסר הבושה השלטוני. הירשזון כשל אז להעביר את החוק, אבל עדיין זכה במקום ריאלי בפריימריז במפלגתו. לימים הוא מונה לשר אוצר על ידי חברו הטוב אהוד אולמרט שכיהן כראש ממשלה מטעם מפלגת קדימה, הורשע באחת מפרשות השחיתות הגדולות בישראל, ונשלח למאסר.

אחת לכמה שנים כשהליכוד בשלטון מעלה אחד מחברי הסיעה, בדרך ח"כ בתחילת דרכו הפוליטית שמעוניין לצבור פופולריות במחוז הבחירה שלו, נוסח של חוק הג'ובים. מירי רגב עשתה זאת ב-2012 לקראת סוף כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה, כחלק מהקמפיין שלה בפריימריז של הליכוד. הצעת החוק שלה נועדה לאפשר לשר למנות לתפקידי מפתח בלשכתו אישים המזוהים עמו פוליטית, במקומם של העובדים שכיהנו שם לפני שנכנס לתפקיד.

רגב הסבירה אז כי בארה"ב מקובלים מינויים פוליטיים של בכירים לאחר כל מערכת בחירות על ידי הנבחרים החדשים. גם חוק הג'ובים של רגב נדחה, אבל גם הפופולריות שלה בליכוד גאתה.

אחרי הבחירות האחרונות צץ החוק הזה שוב: בפברואר 2016 הציע ח"כ דוד אמסלם מהליכוד לבטל את הסעיף בשאלון מועמדות לחברות ממשלתיות, שבו המועמד נדרש לציין אם הוא פעיל פוליטית במפלגה כלשהי. גם ההצעה זאת נועדה לאפשר לחברי מרכז הליכוד לכהן בתפקידי דירקטורים ולקבל משכורות מהמדינה. יו"ר הקואליציה דוד ביטן פעל גם הוא בנושא. באוקטובר האחרון הגיש ביטן הצעת חוק שנועדה לשנות את חוק החברות הממשלתיות באופן שיכשיר מינוי שרים וח"כים לשעבר לדירקטורים, גם אם אין להם כישורים מיוחדים כפי שדורש החוק כיום. שתי ההצעות האלה נבלמו.

והנה, ביום ראשון האחרון (11 בדצמבר) בישיבת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו שם על השולחן את גרסתו לחוק הג'ובים. הכותרות שיצאו מאותה ישיבה עסקו בכך שנתניהו התקנא בנשיא ארה״ב הנבחר, דונלד טראמפ, ולכן גם הוא מבקש לעצמו את האפשרות לקבוע מאות מינויים פוליטיים ללא ועדות ומכרזים. לדברי נתניהו, "אצל טראמפ יש 4,000 מינויים שהם משרות אמון, וגם אצלנו צריכים להיות כמה מאות מינויים שלא צריך עבורם מכרז. גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלוט".

בהמשך לדבריו הנחרצים הודיע ראש הממשלה על הקמת ועדה בראשותם של שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. הוועדה צפויה להמליץ לממשלה על ביטול ועדת האיתור הנהוגה כיום במינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות, ולהציע מנגנון חדש במקומה. במלים אחרות: "חוק הג'ובים" חוזר, כשהפעם מובילים אותו ראש הממשלה ושניים משריו הבכירים. בהרכב הנוכחי של הממשלה, החוק שהוא סמל השחיתות והסיאוב השלטוני עוד יכול בטעות לעבור. אולם כל התיאורים על הגברת המשילות וסיפורי טראמפ אינם יכולים להסוות את העובדה שמה שנתניהו מבקש לעשות הוא בדיוק מה שהירשזון ואחרים הציעו בעבר - לסדר ג׳ובים לחברי מפלגה כדי להגביר את כוחו הפוליטי.

על פי החוק הקיים, על הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי להימנע מלאשר מינוי של דירקטור בחברה הממשלתית אם יש למועמד זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה. מינוי כזה אפשרי רק אם לאותו אדם יש כישורים מיוחדים המצדיקים זאת.

מאז שנכנס לפוליטיקה, נתניהו עוסק רבות בסוגיית המשילות. כראש ממשלה וכשר אוצר, הוא הרבה להלין על חוסר המשילות וחיפש דרכים להגברתה. את קמפיין בחירות 2013, שהוביל יחד עם אביגדור ליברמן במסגרת רשימת "הליכוד ביתנו", הוא מיקד בהעדר היכולת למשול במדינה וטען שמפלגה גדולה שתגרוף מנדטים רבים היא מה שעשוי להביא לשינוי לטובה. "הליכוד ביתנו" לא סיפקה את הסחורה (קיבלה 31 מנדטים במקום 42 שהיו לליכוד ולישראל ביתנו לפני כן), ונתניהו נקלע אחרי הבחירות למצב פוליטי רעוע.

חוות הדעת מקצועיות שנדרשו לעניין המינויים הפוליטיים בחברות ממשלתיות הצביעו על קשר ישיר בינם לבין חוסר אפקטיביות במקרה הטוב ולשחיתות במקרה הרע. כשהירשזון ניסה להעביר את החוק שלו ציין מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה וכיום שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כי "מינוי אנשים בלתי מקצועיים או חסרי ניסיון לחברות הממשלתיות עלול לפגוע בהתנהלותם וביעילותם, ובאמון הציבור״.

יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר אמר בהודעה לתקשורת בעקבות יוזמת נתניהו, כי במחקרים נמצא קשר שלילי חזק בין מדד המינויים הפוליטיים לאפקטיביות הממשלה. לדבריו "יש לזכור שבישראל הפעם האחרונה שלא הוקדמו בחירות הייתה ב-1988. בממשלה הנוכחית למשל, הוחלפו בפחות משנתיים למעלה משליש מהשרים במשרדי הממשלה (רובם בשל מעבר תפקידים). לכן, דווקא דרג מקצועי חזק, בלתי תלוי, בעל ידע וניסיון הוא כורח השעה בכדי לבלום את הזעזועים הנובעים מהיעדר היציבות השלטונית בישראל".

מי שהיטיבה לבטא זאת כבר לפני שני עשורים, ושילמה על כך מחיר פוליטי, הייתה השר לשעבר מהליכוד לימור ליבנת. בנאומה המפורסם בפני חברי ועידת המפלגה ב-1997, אשר זכה לכינוי "נאום הג'ובים", זעקה: "האם בחרתם אותנו כדי לחלק ג'ובים?" ליבנת ביקשה למנוע את הניסיון לבטל את שיטת הפריימריז ולהחזיר את הכוח בבחירת הרשימה לכנסת אל חברי מרכז הליכוד. אלה צעקו לעברה בתגובה: ״כן!״. מתברר שלא הרבה השתנה מאז.