דילוג לתוכן העיקרי

אפקט טראמפ: באיחוד האירופי מגבשים צעדים עצמאיים למזרח התיכון

בכיר בפמלייתה של פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, סיפר לאל-מוניטור שבבריסל מוטרדים מאוד מהממשל האמריקאי החדש, והחלו לגבש מדיניות ליישום פתרון שתי המדינות עם דגש על הקפאת הבנייה בהתנחלויות
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (R) and European Union foreign policy chief Federica Mogherini speak to media following their meeting in Jerusalem, on May 20, 2015. AFP PHOTO / POOL / DAN BALILTY        (Photo credit should read DAN BALILTY/AFP/Getty Images)

בעקבות סימני השאלה הרבים סביב מדיניותו העתידית של נשיא ארה״ב הנבחר, דונלד טראמפ, בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בוחנים כעת באיחוד האירופי מדיניות אזורית עצמאית יותר, כבסיס לקונצנזוס בינלאומי עם השגות אפשריות מצד ארה"ב.

בבירות אירופה הגיבו בהפתעה - אם לא בהלם מוחלט - לבחירתו של טראמפ. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בירכה את הנשיא הנבחר כך: "גרמניה וארה״ב חולקות ערכים משותפים - דמוקרטיה, חירות, כבוד לשלטון החוק וכבוד לאדם באשר הוא אדם, ללא קשר למוצאו, לצבע עורו, לדתו, למינו, לנטייתו המינית או לעמדתו הפוליטית. על בסיס הערכים הללו, אני מציעה כעת שיתוף פעולה הדוק, גם איתי ברמה האישית וגם בין שתי הממשלות".

כפי שטרחו לומר מנהיגים רבים בחודשים האחרונים, ברבות ממדינות אירופה מוטרדים מחוסר הניסיון של דונלד טראמפ בנושאי חוץ וביטחון, מהעמדה הפרו-רוסית שלו ומהתבטאויות שונות נגד האיחוד האירופי, נגד נאט"ו ונגד הסכמי הסחר החופשי. ברוב בירות אירופה רואים בו לאומן אמריקאי שדוגל בבדידות מזהרת ומתכוון לחזק את הצבא האמריקאי.

מקור בכיר בפמלייתה של פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבבריסל מוטרדים מאוד מכוונותיו של הממשל החדש בראשותו של טראמפ. ובכל זאת, אמר הבכיר: "אנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם הממשל של טראמפ בכל הנושאים הבוערים שעל סדר היום העולמי - עסקת הגרעין עם איראן, סוריה, עיראק, טורקיה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד. מידת שיתוף הפעולה תלויה בנשיא החדש ובמזכיר המדינה שלו".

המקור הבכיר סיפר לאל-מוניטור שקובעי המדיניות בבריסל התבקשו להעלות אפשרויות שונות, למקרה שארה"ב אכן תבחר במדיניות של בדידות מזהרת: "זו תהיה התפתחות שלילית עבור הברית האטלנטית, וגם עבור התיאום בנאט"ו, וזה יכריח את האיחוד האירופי לאמץ מדיניות חוץ עצמאית הרבה יותר".

לדברי המקור הבכיר, את החודשים הקרובים - עד להשבעה וגם זמן קצר לאחריה - יקדישו האירופאים לניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ואת צוות החוץ שלו לאמץ מדיניות של קשרים קרובים ושל תיאום הדוק עם מדינות האיחוד. מדיניות שכזו תכלול פגישות בין ראשי המדינות החברות באיחוד האירופי לבין טראמפ עצמו, החל מפגישה עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי.

בבריסל מעריכים כי הנושא שידרוש מדיניות עצמאית ביותר מצד האיחוד האירופי הוא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהתחשב בשאיפתו הברורה של טראמפ להתרחק מפתרון שתי המדינות לשני עמים.

משום כך, נדרשו קובעי המדיניות באיחוד האירופי לפתח מדיניות עצמאית שתתמקד דווקא בפתרון שתי המדינות. התמקדות בסכסוך תשקף היטב את יעדיו של האיחוד האירופי בהקשר זה.

יעד חיוני במיוחד יהיה למנוע פרץ אלימות נרחב הרבה יותר ואינתיפאדה חמושה, בהתחשב בתסכול הגובר והולך בצד הפלסטיני מהיעדרו של אופק מדיני שיוביל לכינונה של מדינה פלסטינית. יעד מרכזי לא פחות יהיה הקפאה של הבנייה בהתנחלויות, שכן הבנייה הופכת את הסטטוס קוו הנוכחי לבלתי-הפיך. כמו כן, באיחוד האירופי מבקשים לחזק את משטרו של אבו מאזן הפרגמטי, שנחלש מאוד בשל הקיפאון המדיני שהוביל לביקורת מחריפה והולכת, גם בתוך תנועת פתח. ואחרון חביב, יעד נוסף ומקיף יהיה חידושו של משא ומתן לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, עם מעורבות של מדינות ערב הפרגמטיות, כלומר מצרים, ירדן וסעודיה.

כשלנגד עיניהם היעדים הללו, פועלים בכירי האיחוד האירופי לקידום ארבעה צעדים קונקרטיים.

ראשית, מבקשים בבריסל ליישם את ההמלצות שפורסמו בדוח הקוורטט (האיחוד האירופי, ארה"ב, האו"ם ורוסיה) מיולי 2016, במיוחד ההמלצה שתובעת הקפאה מוחלטת של ההתנחלויות מצדה של ישראל, וסוף להסתה לאלימות מצד הפלסטינים.

צעד נוסף יהיה תיאום של הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, שתכריז כי ההתנחלויות ממזרח לקו הירוק הן בלתי-חוקיות, ותתבע הקפאה לאלתר של כל בנייה בהתנחלויות. את היוזמה הזאת יובילו צרפת, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית.

הצעד השלישי מתייחס לכינוסה של ועידת שלום שנייה בפאריז בתחילת 2017, על בסיס ההצהרה המסכמת מוועידת פאריז הראשונה (3 ביוני) ובדגש על יוזמת השלום הערבית מ-2002 כבסיס לפתרון שתי המדינות.

הצעד הרביעי ששוקלים בבריסל הוא ניסוח של מתווה אירופי בסוגיות הקשורות למעמד הקבע. מתווה שכזה עשוי לשמש בסיס למשא ומתן עתידי. מטבע הדברים, כל מתווה אירופי יש לבחון ולנסח בתוך מסגרת הקוורטט, אך באיחוד האירופי כבר העלו מספר רעיונות שצריכים להיות כלולים בו:

פתרון של שתי מדינות לשני עמים על בסיס קווי 67', כולל חילופי שטחים מוסכמים ומזרח ירושלים כבירת פלסטין (וגם הסכמים מיוחדים בעניין המקומות הקדושים); סידורים קפדניים לביטחון ולמלחמה בטרור לאורך הגבולות החדשים, בדגש על צורכי הביטחון של ישראל (כולל פיקוח ביטחוני בינלאומי); פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים "בדרך משותפת ומוסכמת"; הגברה של הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית, במימון האיחוד האירופי (כולל סיוע בבניית מוסדות מדינתיים).

כדי ליישם את הצעדים הללו, יצטרך האיחוד האירופי למנף את עוצמתו הכלכלית באזור. וכך, מציעים באיחוד שבמסגרת פתרון שתי המדינות, יוצע לישראל ולפלסטין גם יחד המעמד הגבוה ביותר ששמור למדינות לא-חברות, כלומר חברות באזור הכלכלי האירופי.

באיחוד האירופי ינצלו את עוצמתו הכלכלית כדי לעודד את הצדדים לחתור לפתרון של שתי המדינות, גם באמצעות תמריצים כלכליים ומדעיים, ואולי גם באמצעות צעדי ענישה.

המקור הבכיר הבהיר לאל-מוניטור שבאיחוד האירופי ישימו דגש – במיוחד לאור חילופי השלטון בוושינגטון – על מאמץ מוגבר להקפאת הבנייה בהתנחלויות. בבריסל חוששים מאוד כי בשל אופיו הצפוי של הממשל האמריקאי הנכנס, בישראל ירגישו שיש להם אור ירוק להרחבת הבנייה בשטחים, במיוחד באזור ירושלים ובבקעת הירדן. באיחוד האירופי ינסו למנוע זאת באמצעות צעדים כלכליים נגד חברות ישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק, וכן באמצעות סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות בגדה המערבית.

More from Uri Savir

Recommended Articles