החקלאות בעזה גוססת
מספרם של העוסקים בחקלאות ברצועה נמצא כעת בשפל חסר תקדים. חקלאי עזה מפנים אצבע מאשימה אל ישראל וטוענים כי היא מצמצמת את שטחי הגידול שלהם, מרססת שטחים נרחבים בחומר קוטל צמחייה ומונעת הכנסת מוצרים הדרושים לענף כגון דשנים.
אחרי שרבים ממפעלי הייצור הקטנים ברצועת עזה קרסו בזה אחר זה והמפעלים הגדולים נאבקים על המשך הישרדותם בתנאים בלתי אפשריים, הענף הבא העלול להתמוטט הוא החקלאות.
בשונה מענפי ייצור אחרים, לקריסתם הכלכלית של החקלאים יהיו השלכות חמורות על מצבם של תושבי הרצועה. כבר היום אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם) מספקת ליותר ממחצית מתושבי הרצועה שקי קמח, אורז, סוכר ושמן באופן קבוע. ירקות ופירות (מייצור מקומי) מהווים מרכיב משלים חשוב לסל המזון הדל ממילא של תושבי הרצועה.
תהליך הקריסה של ענף החקלאות בעזה החל אמנם בעקבות הטלת הסגר על הרצועה לפני כעשור [2007], אך במהלך מבצע "צוק איתן" [2014] החקלאים שם ספגו מכה קשה במיוחד. כעת הם אומרים כי החודשים האחרונים [2016] מהווים מבחינתם "מכת מוות" למה שנותר מהענף. נדמה כי גסיסת החקלאות היא שלב נוסף בדרך להכרזתה של הרצועה כאזור בלתי ראוי למגורים, כפי שצפה האו"ם בדו"ח שפורסם לפני כשנה.
לדברי חקלאים ששוחחו עם אל-מוניטור, ההגבלות הנוקשות שמטילה ישראל על הכנסת מוצרים הדרושים לענף גורמות לנטישתו, ואם לא יינקטו צעדים מיידים מצוקתם של תושבי הרצועה תחריף. "זה יהיה הסוף של הכלכלה של עזה", אומר רשיד אבו ווארדה, בעל שטחים חקלאיים בח'אן יונס.
