אילו זה היה תלוי בבנימין נתניהו, ראש הממשלה היה מבקש מהמתנחלים לרסן את תשוקתם לנדל"ן לפחות עד שברק אובמה יפנה את מקומו לנשיא או לנשיאה הבאים בארה״ב. די לו בכך שחרף מחאותיו של הממשל היוצא, מאז 2009 גדל מספר המתנחלים מ-300 אלף בקירוב לכמעט 400 אלף תושבים. אין דבר שמטריד בימים אלה את מנוחתו של ראש הממשלה יותר מהאפשרות שאובמה ינצל את תקופת המעבר בין 9 לנובמבר ל-20 בינואר 2017 כדי להשאיר לו מתנת פרידה מורעלת. אין דבר שמעצבן את ממשל אובמה יותר מבניית התנחלות חדשה.
לרוע מזלו של נתניהו, לוח הזמנים האמריקאי אינו מסונכרן עם לוח הזמנים הישראלי. ב-25 בדצמבר הקרוב ימלאו 24 חדשים לצו שהוציא בית המשפט להרוס בתוך שנתיים את מאחז עמונה. נשיא בית המשפט אז, אשר גרוניס, כתב בפסק הדין כי אין בקושי של המתנחלים כדי לאפשר הכשרה של בנייה בלתי חוקית על קרקע פלסטינית פרטית, ואין בו כדי להצדיק אי-אכיפה של הדין. השופט הדגיש כי אי פינויים של המבנים מהווה הפרה של התחייבויותיה החוזרות של המדינה לבצע את צווי ההריסה, תוך פגיעה חריפה בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים. דו"ח שפרסם מבקר המדינה כמה חודשים לפני כן אפיין את המצב בגדה בתחום התכנון והבנייה כ"איש הישר בעיניו יעשה".
מצד אחד, במדינה דמוקרטית, ראש הממשלה אמור לכבד את צווי בית המשפט. אך מצד שני, נתניהו תלוי בבית היהודי - מפלגה שמנהיגה נפתלי בנט פועל על פי פרשנותו של צו עליון שגובר על צווים של בשר ודם. ביולי 2015 טיפס בנט לגג המכולת בהתנחלות בית אל כדי למחות נגד הריסת מבנה במצוות בג"ץ. הוא דרש מנתניהו להודיע לבית המשפט העליון ״שהממשלה מתנגדת להריסת בתים" (של יהודים, כמובן).
בניסיון לאחוז את החבל משני קצותיו, החליט נתניהו להקים עבור מפוני מאחז עמונה אכסניה חדשה. ב-1 באוקטובר, שעות אחדות אחרי שהנשיא אובמה הספיד את הנשיא התשיעי שמעון פרס, דווח בערוץ 2 כי ועדת התכנון העליונה של המינהל האזרחי אישרה תוכנית לבניית 98 יחידות דיור בהתנחלות חדשה, שתקום ליד התנחלות שבות רחל. לפי התוכנית ניתן יהיה לבנות בשטח המדובר עד 300 יחידות דיור. כפרס תנחומים מובטח לפולשים להקים בשכנותם אזור תעשייה חדש. כדי לעקוף את ההתחייבות שנתן לאובמה ולעולם בנאום בר אילן, כי עד לחתימת הסדר הקבע ישראל לא תקים יישובים חדשים בגדה, הוגדר היישוב החדש כ"שכונה" של שבות רחל.
בישראל (ובשדולת אייפא"ק בוושינגטון) טוענים כי ב-2004, ערב ההתנתקות מרצועת עזה, העניק הנשיא ג'ורג' בוש הבן אישור בעל פה לבנייה ב"גושי ההתנחלויות" באזור C. ומי מגדיר לדעתם את "הגושים"? ישראל כמובן. ההכשר הזה, כך נטען, נספח להתחייבות בכתב שנתן בוש הבן לראש הממשלה אריאל שרון, כי במו"מ על הסדר הקבע תובא בחשבון "המציאות הדמוגרפית החדשה שנוצרה מאז יוני 1967". אולם הייתה זו מזכירת המדינה אז, הילרי קלינטון, שאמרה ב-2009 כי "אין כל תיעוד להסכמים בלתי פורמליים או להסכמים שבעל פה". לא זו בלבד, "אם אכן גובשו הסכמים שכאלה, הם לא היו לחלק מהעמדה הרשמית של הממשל האמריקאי". היא אף הצביעה על קיומם של מסמכים הקובעים כי אין לראות שום הסכם בעל פה באופן שעלול לסתור את המחויבויות שקיבלה על עצמה ישראל במסגרת מפת הדרכים.
"המחויבויות האלה ברורות מאוד", ציינה קלינטון, והתכוונה למפת הדרכים של הקוורטט מ-2003. אחד מסעיפיה חייב את ישראל לחדול באופן גורף מבנייה בהתנחלויות, בלי הבחנה בין "התנחלות" לבין "שכונה" ובין "גוש" לבין "מחוץ לגוש". על פי יוזמתו של הנשיא בוש, מועצת הביטחון של האו"ם אימצה באותה שנה פה אחד את "המפה".
בירושלים מתייחסים בכובד ראש להודעת הבית הלבן כי הקמת ההתנחלות החדשה מהווה הפרה של התחייבות שממשלת ישראל נתנה לארה"ב. הפרת התחייבות מצדה של ישראל בנוגע להתנחלויות מקלה על ארה"ב להשתחרר מהתחייבותה להתנגד ל״מהלכים חד צדדיים״, כפי שהם הוגדרו בהודעת הממשל, נגד ישראל. אם נתניהו יתעקש להקים את ההתנחלות החדשה, על אפו וחמתו של אובמה, הדבר עשוי לעודד את הנשיא להימנע בהצבעה על הכרה של מועצת הבטחון במדינה פלסטינית.
למרבה הפרדוקס, ייתכן שהמתנחלים הם אלה שיוציאו לנתניהו את הערמונים מהאש. סירובם לעבור לאתר המיועד להם מייתר את הקמתה של ההתנחלות החדשה. שידור חוזר ומשודרג של פינוי תשעת הבתים בעמונה בפברואר 2006, שהסתיים בעימות אלים עם כוחות הביטחון, עשוי לדחוק את הבית היהודי לאופוזיציה. נתניהו בדק ומצא ששאר סיעות הקואליציה יקדמו בברכה את יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג.
אחרי שנתניהו יפנה את המאחז שהיה לסמל ויחליף את המחנה הלאומני במחנה הציוני, אובמה יצטרך לשאת אותו על כפיים. ומה עם יו״ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן? הוא יאלץ כנראה להמתין ל-8 בנובמבר ולקוות שקלינטון יודעת שמשמעות האות C היא לא רק ציון הסעיף השלישי בהסכם הביניים (אוסלו ב') שבעלה חתום עליו, אלא הגדרת השטח הפלסטיני שישראל תשלוט בו זמנית בלבד. הזמן הזה פג כשהילרי הייתה עדיין הגברת הראשונה.