דילוג לתוכן העיקרי

כדי לשנות את המפה האזורית יש לשנות את המפה הפוליטית

ביקורים של בכירים סעודיים ומצריים בישראל מעידים כי לליגה הערבית יש נכונות לשלם מקדמה של נורמליזציה לפני התקדמות בערוץ הפלסטיני, אולם הממשלה בהרכבה הנוכחי לא תוכל לנצל את המקדמה הזאת.
eshki.jpg

משרד החוץ הסעודי הבהיר השבוע כי המשלחת בראשותו של הגנרל בדימוס אנוואר עשקי , שביקרה בשבוע שעבר בישראל [22 ביולי], אינה מייצגת את דעת הממשלה הסעודית. בתשובה לשאלת כתב העתון הפרו-סעודי "אל-חיאת", נמסר מהמשרד כי לממשלה "אין שום קשר לעשקי ודומיו". כשאומרים "דומיו" מתכוונים בין היתר לנסיך טורקי אל-פייסל, שנועד בשנים האחרונות בגלוי עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, האלופים בדימוס יעקב עמידרור ועמוס ידלין. הגנרל והנסיך הסעודים מעניקים ראיונות נדיבים לתקשורת הישראלית, מקיימים קשרים עם ארגוני שלום ישראלים, ויושבים לצדם של נציגים מישראל בכנסים בינלאומיים ברחבי העולם.

עשקי עצמו אמר ב-3 ביוני ל"ידיעות אחרונות" כי "ממשלתי לא ביקשה ממני לנהל משא ומתן, וגם הצד הישראלי ממול לא קיבל משימה או סמכות כזאת… אני לא צריך אישור, כי אני לא פקיד ממשלה ולא ממלא תפקיד רשמי. אילו הייתי במעמד רשמי, זה לא היה קורה. כל הפגישות שקיימתי עם הישראלים מוגדרות אצלי כ'שיחות פרטיות' ו'לא מחייבות'״.

עם זאת, המזרחן הפרופסור מתי שטיינברג, שמתעד את המהלכים לקידום יוזמת השלום הערבית ולטרפודה, מציע לקרוא בין השורות של תגובת משרד החוץ בריאד השבוע. הוא מאתר בה "הודאה בחצי פה" כי לממשלה יש ויש קשר לביקור, שכן משרד הפנים הסעודי אוסר במפורש באופן קבוע לבקר בישראל  (כמו גם באיראן ,עיראק ותאילנד).  

"אין ספק שהביקור היה על דעתה וביוזמתה השקטה מאחורי הקלעים של סעודיה", אומר שטיינברג, שהיה יועץ מיוחד של ראשי השב"כ, "נראה לי שגם מצרים, במסגרת יוזמת הנשיא אל-סיסי,  הייתה בסוד העניין". אפשר גם להניח שהגנרל בדימוס לא היה נפגש על דעת עצמו ובגלוי עם מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, הפקיד הבכיר ביותר בשירות החוץ הישראלי, ועם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, הנציג הבכיר ביותר של צה״ל בגדה.

עשקי הקדים להשתחרר מחיבוק הדוב שקיבל מחברי כנסת מהאופוזיציה שעמם נועד בירושלים. "ישראל לא תוכל לכונן יחסים עם מדינות המפרץ, בראשן סעודיה, לפני שתחתום על הסכם הקבע עם הרשות הפלסטינית", אמר הגנרל בדימוס בראיון לגלי צה״ל ב-24 ביולי, "לא יהיה שלום עם מדינות ערב תחילה, אלא קודם כל עם האחים הפלסטינים".

לאחר מכן כתב עשקי בעמוד הפייסבוק שלו "ביקרתי בפלסטין בהזמנה נכבדה של הרשות ומצאתי אותה נצורה על ידי אויבים המציקים לתושביה". באותה נשימה הוא שיגר עקיצה  לעבר "ידידים הנמנעים מלבקר אותם", רמז לאישים ערבים שתומכים בעניין הפלסטיני בשלט רחוק ומסתפקים בכינוס ועידות ונאומים נלהבים. כך למשל, אמיר כווית סבאח א-ג'אבר א-סבאח, הבטיח לבאי הפסגה הערבית שהתכנסה בשבוע שעבר במאוריטניה (25 ביולי),  כי ארצו תפעל לכינוס ועידה בינלאומית לצורך דיון ב"פגיעה ישראלית בילדים הפלסטינים".

ראש ממשלת בחריין, חליפה בן סלמאן אל-חליפה, הכריז בפסגה כי "הסוגיה הפלסטינית היא בראש סדר העדיפויות של הליגה הערבית". דרג המשתתפים הנמוך, צמצום הפסגה ליום אחד בלבד, והטקסטים של הדוברים מלמדים שסדר היום של מנהיגי ערב שונה לחלוטין. רובם הגדול, כולל נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וסלמאן מלך סעודיה, נשארו בבית.

הנאומים וההחלטות התמקדו בדרכי המאבק בארגוני טרור שמאיימים על הסדר הקיים במדינות ערב. ברקע ביקורו הלא רשמי של עשקי, כמו הביקור הרשמי של שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בישראל בראשית החודש (10 ביולי), עומדים יריבים משותפים בקרב על ההגמוניה האזורית, ובראשם איראן ודאעש. 

בראיון שהעניק בחודש שעבר ל"ידיעות אחרונות" במהלך כינוס בדוחא, אמר עשקי בגילוי לב כי "הנסיבות השתנו. היום אנו יכולים בקלות לסמן אויבים משותפים".  גם הנסיבות הפנים-סעודיות השתנו. בעידן המלך הסעודי הקודם, עבדאללה, שפרסם את יוזמת השלום הסעודית [2002], לא היה סיכוי להגיע לשלום כולל ואמיתי, אמר הגנרל בדימוס, והוסיף "על סמך ידיעה אישית", כי בעידן המלך סלמאן, הדבר אפשרי. "אני יודע שלישראל יש הסתייגויות מתוכנית השלום", ציין עשקי, "כבר קיבלנו הערות ובקשות לתיקונים. את חלקן אפשר לפתור... היום אפשר לנהל שיחות ודיונים ולבדוק את הדרישות שלכם". בכך הוא סתר את טענת מתנגדי היוזמה כי המסמך מהווה תכתיב לישראל בבחינת כזה ראה וקדש.

הנכונות לשלם לישראל מקדמה במטבע של נורמליזציה ללא קבלת תמורה בערוץ הפלסטיני מסמלת שינוי בעמדת המוצא של הליגה הערבית. קלף הנורמליזציה היה בבחינת פיקדון שנועד להיפתח ביום שבו ישראל תודיע כי היא מאמצת את יוזמת הליגה הערבית מ-2002. ממשלת הימין מציגה את הדיפלומטיה הפומבית שמצרים וסעודיה מנהלות כעדות להצלחת תפיסת ה"שלום תמורת שלום". הנה, מדינות ערביות חשובות מוכנות להתחבק איתנו בראש חוצות, וזאת מבלי שוויתרנו על סנטימטר אחד מהגדה המערבית ובשעה שאנחנו ממשיכים לשלוט במסגד אל אקצה. (את הויתור על סיני נוח להם לשכוח.)  

בהרכב הנוכחי של הממשלה, מאחז אחד בדרום הר חברון שקול כנגד יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות ערב. כדי לקדם את יוזמת השלום הערבית ולשנות את המפה האזורית של ישראל יש לשנות תחילה את המפה הפוליטית של ישראל.