הפלסטינים: הפיצוי מישראל לפעילי המשט הטורקי - תקדים שיסייע גם לנו

ההתחייבות של ישראל במסגרת הסכם הפיוס עם טורקיה להעביר 21 מיליון דולר לנפגעי משט ה״מרמרה״ גררה תגובות חריפות במערכת הפוליטית בישראל. השר נפתלי בנט ( הבית היהודי) אמר כי הוא ושרי מפלגתו יתנגדו להסכם: "תשלום פיצויים למחוללי פעולות טרור הוא תקדים מסוכן שמדינת ישראל תתחרט עליו בעתיד". השר לשעבר גדעון סער כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "כשהרשות הפלסטינית משלמת פיצויים למשפחות המחבלים אנחנו מתקוממים ובצדק... ליצור תקדים כזה של פיצויים לתוקפן הוא לא רק פוגע בכבוד הלאומי, אלא זוהי טעות אסטרטגית חמורה לישראל שמאבקה בטרור רחוק מלהסתיים".

אולם ההסכם מכעיס לא רק ישראלים. הסכמה תקדימית לפצות נפגעים מפעולות צה"ל - בין אם היו  ״פעילי טרור״ כפי שכינו אותם בישראל ובין אם היו ״פעילי זכויות אדם״ כפי שטענו בטורקיה -  מקוממת גם ארגונים בעזה, בגדה ובישראל. במשך שנים ארגוני זכויות אדם ניסו לגרום לממשלת ישראל לקבל אחריות על פגיעה באזרחים, אולם הממשלה גיבשה שורה של חוקים המונעים מפלסטינים להגיש תביעות נזיקין על פגיעה בנפש או לרכוש.

קצת אחרי האינתיפאדה השנייה (2005) אושרו בכנסת תיקונים לחוק הנזיקין האזרחי. בישראל הם כונו "חוק האינתיפאדה", אך פעילי זכויות אדם נוהגים לקרוא להם "חומת המגן של ישראל". תיקון 4 לחוק חוקק מיד לאחר מבצע "חומת מגן״, ונועד לבלום את גל תביעות הפיצויים הצפוי של אלפי פלסטינים שנפגעו בפעולות צה"ל.

"אנחנו בכלל לא מדברים על מי שביצעו פעולות טרור בישראל, אנחנו מדברים על הדבר הבסיסי וההגיוני ביותר - לפצות אזרחים שנפגעו מאש של ישראל לאורך השנים", אומר לאל-מוניטור מוסטפא עריק, פעיל זכויות אזרח ברצועת עזה. "שיתפנו פעולה עם ארגונים בישראל כמו ׳עדאלה׳ כדי לגרום לישראל להכיר באחריות שלה לאזרחים שנהרגו או נפצעו", הוא מוסיף. לדבריו, לא רק שברצועת עזה יש אלפי אזרחים שנפגעו ישירות מפעולות התקפיות של צה״ל, כל עזה מלאה באנשים ששילמו לאורך השנים מחיר יקר בגלל הסגר הלא הגיוני ולא אנושי שישראל מטילה עליה.