מה רוצים מדור ה-Y?

ספר חדש של הסוציולוג פרופ׳ עוז אלמוג ואשת החינוך ד״ר תמר אלמוג בשם ״דור ה-Y כאילו אין מחר״, וסדרת כתבות ויראליות של העיתונאית צליל אברהם המתעמתות עם קביעות הספר (הראשונה בשם "למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור ה-Y״) – מציבים משני צדי המתרס את בני דור ה-Y, ילידי שנות ה-80' וה-90', ואת הוריהם.

אברהם ופרופ' אלמוג דווקא מסכימים על נקודות רבות. המחלוקת העיקרית ביניהם היא שאלמוג מבקש להתמקד בתיאור דור ה-Y כפי שמעלה המחקר שערך, ואילו אברהם סבורה שראוי להתמקד בגורמים שהביאו להתנהגותם המתוארת של בני דורה.

לפי הספר, דור ה-Y הוא מנוכר, אגוצנטרי, מפונק, מתחמק ממחויבות, מאחר להתבגר, תלוי בהוריו ואף מנצלו כלכלית. פרופ' אלמוג מדגיש כי הספר מציין גם מאפיינים חיוביים. ״זה דור פמיניסטי, תכל'סי, של ׳קאט דה בולשיט׳, מקבל יותר ופתוח יותר", הוא אומר לאל-מוניטור. "הדור הזה מייחס משקל זניח לעדתיות ומקבל בפתיחות להט״בים. הם חברותיים באופן יוצא דופן ויודעים לבלות נהדר״.  

אברהם מסבירה שהחליטה להגיב לספר כי "אם אנחנו לא נדבר על הנושא, מי שיעשה זאת הם ההורים שלנו, שיגידו שאנחנו עצלנים ומפונקים״. לדבריה, בעקבות סדרת הכתבות שלה כתבו לה הקוראים "סוף סוף מישהו כתב מה שאני מרגיש" או "הכתבה הזו עליי". "זה לא נכון שאנחנו לא בוגרים מספיק", אומרת אברהם לאל-מוניטור. "צריך להבין שהמציאות החומרית היא שגרמה לכך. אחת הטענות (נגדנו) היא שאנחנו לא עוזבים את הבית ולא מתבגרים. אבל בן 30 שעדיין עובד במשמרות לא יכול לעשות זאת״.

לדברי אברהם, בני דור ה-Y כיכבו במחאה החברתית בקיץ 2011, כשהם מפגינים נגד התנאים הכלכליים שהורישו להם הוריהם. "הדור שאתם (אלמוג) כתבתם ספר שלם שמשמיץ אותו...קיבל מכם מדינה רדופת מלחמות וטרור, עם שוק עבודה חרב ונצלני, קופות פנסיה ריקות, מחירי דיור לא אנושיים ועתיד שדוד", כתבה אברהם בכתבה הראשונה שלה בסדרה.

"לא כתבנו כתב אשמה", מבהיר פרופ' אלמוג, "אבל לא התעלמנו מחולשות דוריות, כמו מיקוד עצמי וקשיים בחוסן הנפשי. תיארנו את המציאות. בעשרות המפגשים שקיימנו עם קבוצות מומחים מכל התחומים, ואני מדבר על מאות מומחים, אמרו לנו ׳אתם מתארים את הילדים שלנו, הסטודנטים שלנו, החיילים שלנו, המטופלים שלנו, העובדים שלנו'. לא במקרה הספר נמצא בראש רשימת רבי המכר מרגע שיצא [פברואר 2016]. אנשים כותבים בהתרגשות שהכנסנו למסגרת מדעית את מה שהם חשו אינטואיטיבית״.

עוד טוען פרופ' אלמוג, כי ״ערכנו פרויקט מחקר למשטרת ישראל, שמשתמשת בתובנות שלנו על צעירים לשינויים בארגון. חברות ומוסדות בתחומי ההיי-טק, המשפטים, הרפואה, החינוך, התקשורת ועוד פנו אלינו לעצה, כי כולם חשים שמתרחש משהו גדול. השיח על ה-Yניקים מתעורר ואנחנו שמחים. המחקר מתאר מציאות מורכבת ומבוסס על סקרים, קבוצות מיקוד וראיונות עם אלפי Yניקים. התגובה השכיחה שאנחנו מקבלים מצעירים היא: ׳תיארתם אותנו במדויק׳״.

אחת מהצעירים האלה היא אפרת קרסנר, בת 25 מגבעת שמואל. היא מגיעה מהמגזר הדתי, כך שלכאורה אפשר היה לצפות שתתאים פחות למאפיינים המתוארים בספר. ״הרגשתי שהספר עליי", היא אומרת לאל-מוניטור בכנות. "אני מרגישה חזק את התרבות האגוצנטרית. חוסר היכולת להתחייב משגע אותי. ניסיתי להבין למה זה, והבנתי שגם אני כזו״.  

בכתבותיה מסבירה אברהם, כי רבים מבני דור ה-Y "מצולקים" ממאות ארוחות ישראליות שבהן ״המשפחה יושבת ומביעה דעה על הלימודים שבחרת וכמה כסף אתה משתכר וכל החלטה אחרת שעשית". לכן, היא אומרת, בני דור ה-Y חווים את הספר ככתב אישום נגדם. השופטים הם ההורים, המעסיקים, המורים. 

״אמא שלי מאוד אוהבת להשוות איך היה אצלם ומה אנחנו עושים״, אומרת לאל-מוניטור נטע עמית, בת 29 מחיפה, המתגוררת כעת בתל אביב. ״ההורים שלי אומרים שאנחנו לא מוכנים לעבוד קשה כמוהם״.

גם קרסנר מציינת ש״ההורים שלי לא מבינים, כשאני אומרת שאני רוצה לבנות את עצמי. מבחינתם צריך לעשות תואר, להתחתן, וזהו. אבא שלי עובד באותו מקום כל חייו, הם לא מבינים איך אפשר לחיות כמוני״.

הצעירים מצביעים על יוקר המחיה הגבוה יחסית ומשבר הדיור העמוק לעומת שחיקת השכר כקשיים ייחודיים עמם הם נאלצים להתמודד. ״העדר האופק מייאש״, אומרת עמית. ״בדור ההורים אם עבדת קשה, והם באמת עבדו קשה, הגעת לאוטו ולדירה. היום זה לא כך״. אכן, בשנת 1988 נדרשו בממוצע 79 משכורות לרכישת דירה, בעוד שעל פי בנק ישראל, בשנת 2014 נדרשו לכך 148 משכורות.

גם המצב הביטחוני הרעוע לא מקל לדבריהם על העניין. ״כל הזמן יש מלחמות, לא רואים שמישהו מוביל שינוי, אז למה שנושאים חשובים יעניינו אותי? אני אתמקד בעצמי״, מסבירה קרסנר.

לדברי פרופ' אלמוג, "אפילו השירות הצבאי מאוד השתנה, ולא מבטל את ההתבגרות המאוחרת״. אברהם סבורה שהשירות הצבאי הוא בכלל חלק מהבעיה, ״ומעכב את ההתפתחות הכלכלית בשלוש שנים״.

מאפיין אחד של דור ה-Y הישראלי, לפי פרופ' אלמוג, מגדיר את הישראלים כולם: העדר חוש למהפכות. וכך, כשההורים רוכשים את הספר בהמוניהם ורואים בו אשרור לדעתם על ילדיהם, וה-Yניקים רואים בכתבותיה של אברהם עדות לכך שכולם כמוהם ושהם בסדר – נדמה כי שני הצדדים ימשיכו לחפש אשמים במקום לשנות את המצב.