קרב ההישרדות הנואש של בג"ץ
נאומיהן היצריים של שרת המשפטים ונשיאת העליון בכנס לשכת עורכי הדין מהווים שיא חדש במאבק על דמותה של ישראל, שהוקמה במקור כמדינת חוק ליברלית. הימין מקצין את עמדותיו ומושך את מערכת המשפט בעקבותיו לעידן חדש, אלים ובלתי נודע.
שמה של מערכת המשפט הישראלית הולך לפניה עשרות שנים כעמוד האש של הדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט העליון (בג"ץ) בישראל זוכה ליוקרה רבה בעולם, גם במקומות בהם ישראל עצמה מוכפשת על בסיס יומי. עצמאותה של המערכת המשפטית הישראלית נשמרת בקפדנות מאז קום המדינה ועליונות המשפט היא ערך עליון במדינה, שנקרעת בשנים האחרונות בהתנגשות תרבותית וערכית המאיימת על כל מה שנכתב בפתיח הזה.
הימין קורא כבר זמן רב להגביל את כוחו של בג"ץ ולאפשר לנבחרי העם למשול, אבל מעולם לא היו הקריאות האלה רמות כל כך ומסוכנות כל כך. השבוע [4 באפריל] נפתח באילת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, ובאירוע הפתיחה הפך המאבק הזה לקרב יצרי של ממש.
את נס המרד הרימה איילת שקד, שרת המשפטים הישראלית הצעירה ושותפתו של נפתלי בנט בהנהגת הבית היהודי. בנאומה בפתיחת הוועידה התמקדה שקד בהחלטת בג"ץ האחרונה [27 במארס], שהביאה לעיכוב ביישום מתווה הגז עליו חתמה ממשלת ישראל מול זכייני הגז הטבעי, ביניהם חברה אמריקאית גדולה, נובל אנרג'י.
"גוף שיפוטי שאינו נושא באחריות למילוי הארנק בשטרות כסף, יכול במובן מסוים לרוקן אותו", אמרה, "שוב אנחנו נתקלים בתופעה של הפעלת סמכות ללא אחריות...שוב הפך בית המשפט את עצמו לזירה בה מתבררות שאלות פוליטיות ומקרו-כלכליות מזוקקות". למרבה ההפתעה, זכה נאומה של שקד לתשואות סוערות ממאות הפרקליטים ובכירי עולם המשפט הישראלי שנכחו באולם.
