ביום שלישי בערב [8 במארס], על שפת ימה של יפו, נועדו שניים: הנשיא התשיעי של ישראל, שמעון פרס, וסגן הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן. הם ישבו יחד ב"מרכז פרס לשלום", בניין מרשים הממוקם על חוף הים התיכון, בעיר בה גרים יהודים וערבים בדו-קיום, בלבה של ישראל.
ביידן בא לראות את פרס היישר משדה התעופה. באמצע הפגישה, נכנסה אחת מנשות הצוות המצומצם של פרס עם פתק, ועדכנה את שני המנהיגים כי לא הרחק משם, כמה מאות מטרים צפונה, מתרחש פיגוע. פלסטיני בן 22 מאזור קלקיליה יצא למסע הרג על הטיילת המחברת את חוף יפו עם חוף תל אביב. חמוש בסכין אחת ומנה גדושה של טירוף רץ הצעיר דקות ארוכות על הטיילת כשהוא דוקר את כל מי שנקלע לדרכו. תייר אמריקאי כבן 29 נדקר למוות, עוד 11 נפצעו, ביניהם שני תיירים מרוסיה ושני פלסטינים. אחד הפלסטינים שהותקפו, שוהה בלתי חוקי בישראל, ניסה להחזיר מלחמה למחבל, שכלל לא טרח לוודא את זהות מותקפיו, וכלל בהם גם שניים מבני עמו. מוסיקאי צעיר שישב על אחד הספסלים עם גיטרה השתמש בכלי הנגינה כדי להתגונן והלם באמצעות הגיטרה בסכינאי, שהמשיך במרוץ הדקירות שלו הלאה, עד שנורה ונהרג.
הפגישה בין ביידן לפרס לא הופסקה. סגן הנשיא הגיע ליפו בשיירה מאובטחת בחגורה עבה במיוחד של סוכני השירות החשאי ומאבטחי היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי. בשום שלב לא נשקפה לו סכנה מידיו של פלסטיני בודד, בן 22, אחוז אמוק. (לדבריו, רעייתו ונכדיו טיילו בחוף יפו בזמן הפיגוע).
האירוע ממחיש את המצב: ישראל היא מדינה מאובטחת, מתורגלת, מיומנת במלחמה בטרור, ארגוני הביטחון שלה הם הטובים והמנוסים בעולם, יעילותם בכל הקשור לפיצוח תאי טרור, איתור תשתיות טרור ופירוקן יצאה למרחוק. הבעיה היא, שהטרור בו מנסה ישראל להילחם עכשיו אינו ניתן להכנעה. אין לו תשתיות, אין מפקדים, אין היררכיה, אין תאים. זהו טרור יחידים ספונטני, עממי, מאולתר ובלתי ניתן למעקב או שליטה. טרור שמוכיח שמי שמתמכר לסטטוס קוו מבלי לנסות לשנות את המציאות, יגיע בסופו של דבר לקריז קטלני.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
