דילוג לתוכן העיקרי

האם סעודיה היא היעד הבא של המדינה האיסלאמית?

מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי קורא לסעודים להתקומם נגד "עריצות הכופרים"; מדיניותו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן תורמת לבידודה הגובר של טורקיה באזור.
RTR4Y1BC.jpg

ייתכן שסעודיה תיאלץ לשנות את סדר העדיפויות

ברוס ריידל פרש השבוע את האתגרים הקשים שניצבים בפני סעודיה ב-2016, כולל המלחמה המתמשכת והיקרה בתימן, הגירעון הגדול ביותר אי פעם ומחירי הנפט שממשיכים לצנוח.

לדברי ריידל, בריאד מקווים שהקואליציה האיסלאמית החדשה "תשתיק את הביקורת שהסעודים ובנות בריתם פועלים מעט מדי נגד דאעש [המדינה האיסלאמית] בסוריה ובעיראק, בשל המחויבות שלהם בתימן". המאמץ הסעודי עשוי אמנם לשמש "מצע לצעדים יעילים יותר במלחמה האידאולוגית, בעקבות גיוסם של אנשי דת מוסלמים", אבל קשה להסתיר את הנטייה העדתית של הקואליציה. בממלכה רואים באיראן, שאינה חברה בקואליציה, את התומכת הגדולה של ארגוני הטרור בסוריה ובתימן. וגם אם עד עכשיו העניקו הסעודים עדיפות גבוהה יותר למאבק באיראן על פני המלחמה באל-קאעידה ובדאעש, נדמה שהנסיבות בשנה הקרובה עלולות לאלץ אותם לשנות את סדר העדיפויות. מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי לעג לקואליציה ב-26 בדצמבר וקרא לאזרחים הסעודים "להתקומם נגד עריצות הכופרים ולנקום את נקמתם של בני עמכם בסוריה, בעיראק ובתימן".

ארצות הברית ובנות בריתה מצפות מסעודיה להגביר את מעורבותה במלחמה בדאעש ובאל-קאעידה; בסופו של דבר, על פי זה תישפט הברית הזו, לפחות בוושינגטון ובבירות אירופה. האיום על הממלכה מצד דאעש עלול להתעצם. כוחות הביטחון של סעודיה חשפו תא טרור המקושר לדאעש, עוד ב-2014; וב-2015 ארגון הטרור נטל אחריות על שני פיגועים שגבו את חייהם של 36 קורבנות. אנשי דאעש ממשיכים לשלוט בעיראק ובסוריה, לפרוש רשת של תאי טרור באירופה ולהרחיב את הנוכחות באפגניסטאן, בתימן ובצפון אפריקה. סעודיה, כמובן, איננה מדינה "שבירה" כמו עיראק, סוריה, תימן, לוב או אפגניסטאן, אך גם צרפת או בלגיה אינן כאלה. בניגוד לסוריה ולעיראק, המתאפיינות באוכלוסייה מגוונת מאוד, אתנית ודתית, בסעודיה יש רוב מכריע (90-85 אחוזים) של מוסלמים סונים. ואם בדאעש ימשיכו לאבד שטחים בסוריה ובעיראק, כפי שקרה ברמאדי לפני שבוע, אולי הם יחפשו מטרות אחרות באזור כדי לגייס מאמינים חדשים. כפי שדיווחנו בטור הזה בדצמבר האחרון, העובדה שסעודיה אירחה לפני כחודש את כוחות האופוזיציה של סוריה עלולה להוביל לכך שדאעש ואל-קאעידה יפנו את תשומת לבם אל הסעודים ואל הכוחות החמושים שמממן המערב - כוחות שהיו עסוקים עד עכשיו בעיקר במלחמה נגד המשטר הסורי. במילים אחרות, דאעש עלולים להביא את המלחמה אל מפתן דלתם של הסעודים, גם אם בממלכה מעדיפים להמשיך ולהתמקד בבשאר אל-אסד ובאיראן.

מדיניות החוץ המבולבלת של רג'פ טאיפ ארדואן

סמיח אידיז צייר השבוע תחזית עגומה של מדיניות החוץ הטורקית ל-2016. אידיז התייחס להחלטה הרת האסון לשלוח כוח צבאי נרחב יותר למתקן ההכשרה הטורקי בעיראק, וכך כתב: "ההתפתחות הזו החלישה עוד יותר את מעמדה של אנקרה באזור, והעלתה שאלות חדשות באשר ליכולתה של AKP [מפלגת הפיתוח והצדק] לגבש מדיניות חוץ ברורה. רבים תהו כיצד העלו הטורקים בדעתם שיוכלו לפרוס חיילים בעיראק מבלי לעדכן את בגדד, ושלא יהיו לכך השלכות. המדיניות של AKP הובילה לעימות בין טורקיה לארצות הברית בעיראק - שם עומדת אנקרה גם מול רוסיה ואיראן - שלא לדבר על עימות מול רוסיה ואיראן בסוריה, אשר גם שם עמדותיה אינן תואמות את אלו של ארצות הברית".

אידיז הוסיף ואמר, "שום דבר מכל זה אינו מבשר על שיפור בהשפעתה של אנקרה באזור... את טיב היחסים בין טורקיה לאירופה ב-2016 יכריעו המאבק בטרור של המדינה האיסלאמית והטיפול במשבר הפליטים שנמלטים מסוריה. פגישת הפסגה בין טורקיה למדינות אירופה בנובמבר הובילה להכרזה נלהבת מצד [ראש הממשלה אהמט] דבוטאולו על פתיחת פרק חדש בקשריה של טורקיה עם אירופה". מנהיגי אירופה גם הבטיחו להפיח חיים חדשים במועמדותה של טורקיה לאיחוד האירופי. אבל קשריה של אנקרה עם אירופה תלויים בסוגיות שיש להן מעט מאוד קשר למועמדות הזו. באיחוד האירופי מצפים אמנם לשיתוף פעולה הדוק יותר בסוגיות כמו הטרור האיסלאמי ומשבר הפליטים, אבל עדיין חוששים מהנטייה האיסלאמיסטית/סונית של AKP, וממדיניות הפנים הלא-ממש-דמוקרטית של המפלגה השלטת, שאינה צפויה להשתנות גם ב-2016... העובדה שאנקרה הלכה צעד אחד רחוק מדי, כשהיא חושפת את נטיותיה הסוניות, ממחישה גם היא שלטורקיה אין מקום כמתווכת באף סכסוך אזורי ב-2016, בוודאי לא כזה שמלווה במחלוקות עדתיות".

למרות זכייתה של AKP בבחירות הכלליות של נובמבר 2015, אין לנו אלא לתהות מהו סף מורת הרוח בתוך המפלגה ובצבא הטורקי, בהתחשב בסדרת הכישלונות של ארדואן בתחום מדיניות החוץ. הנשיא הטורקי ימשיך להדוף את האתגרים מבית תוך שימוש ב"קלף הביטחון". הוא מאמין שיש לו קלף מנצח במערכה האכזרית נגד ארגוני החמושים הכורדים בדרום-מזרח המדינה, שרק הולכים ומקצינים. מטין גורג'ן אינו פוסל את האפשרות שהאלימות תתפשט בקרוב גם לאנקרה ולאיסטנבול. לדבריו, "כל עוד הממשלה ממשיכה להגביר את הלחץ על צ'יזרה ועל סילופי, גם אנקרה ואיסטנבול עלולות להפוך מטרה לפעולות סנסציוניות שיופנו ישירות כלפי אזרחים, כדי לשתק את הערים הגדולות. יכולתה של PKK [מפלגת הפועלים של כורדיסטאן] להשתמש בנציגים מרוחקים הנלחמים עבורה (פרוקסי) הולכת ומתרחבת; אנשיה בהחלט מסוגלים ליזום מתקפות מאורגנות, ולאחר מכן להכחיש מעורבות ואולי אף לגנות את המעשים. גם באנקרה וגם ב-PKK לא מוכנים להכיר במחיר החברתי והכלכלי של התנגשויות עירוניות שהולכות ומתפשטות, וכן של השימוש בנציגים מרוחקים כאלה. בסופו של דבר, אזרחים חפים מפשע הם שמשלמים את המחיר".