אם גם שר החינוך נפתלי בנט, הסמן הימני ביותר בממשלת נתניהו, הגיע למסקנה שיש להסיר את הסגר על רצועת עזה, לא נותר אלא לתהות – מה בעצם מעכב את נתניהו? הרי הסרת הסגר היא מהלך נוח וחכם מבחינתה של ישראל.

בדברים שנשא השבוע בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי [19 בינואר], מתח בנט ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו ועל שר הביטחון יעלון, והאשימם ב"קיפאון מחשבתי". בנט הציג את רצועת עזה כדוגמה, ואמר: "אתם הרי לא תחשדו בי שאני שמאלן חלילה, אבל האם בעזה אנו באמת פועלים נכון? האם לא עדיף להשלים עם המציאות ולנתק את אחריותנו על העזתים, לפתוח להם אפיקי חיים עם בקרה ביטחונית נאותה?"

באופן טבעי, תגובתם של המותקפים לא איחרה לבוא. נתניהו ויעלון השיבו בזלזול, אבל תגובת גורמים בלשכת ראש הממשלה שופכת אור על סוגיית הסגר, ומלמדת כי הנושא נבחן בישיבות הקבינט המדיני ביטחוני. בנט הוא "מעתיקן", נטען בסביבת ראש הממשלה, "הוא שומע רעיונות וניתוחים בדיונים אצל ראש הממשלה, ומציג אותם כאילו הם שלו". המסקנה המתבקשת, אם כך, היא שגם ראש הממשלה נתניהו חושב שיש להעניק אפיק חיים לתושבי הרצועה.

בנימין נתניהו אינו זה שהטיל סגר על עזה. הוא קיבל את המציאות הזו מקודמו בתפקיד אהוד אולמרט (שהטיל את הסגר עוד ב-2007), אך ממשיך לגרור אותה עד עצם היום הזה.