כך "נעלמים" תקציבי הקהילה האתיופית

בחודש ספטמבר [2015], כמה חודשים אחרי המחאה הנרחבת והקשה של צעירי קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, יצאה הממשלה בהכרזה מעודדת: ועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה הודיעה כי תביא לאישור הממשלה תוכניות ייעודיות של משרדי החינוך, הבריאות והרווחה בהשקעה של כ-300 מיליון שקלים. לכאורה, בשורה טובה שאמורה הייתה לנטוע תקווה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה. אלא שאלו, למודי אכזבות כבר, רואים בתוכניות הללו בדיוק את ההיפך. מבחינתם זה אינו אלא ניסיון לנתב כספים שהובטחו לקהילה בעבר אל מטרות אחרות.

״המחאה התפרצה בשל אלימות משטרתית, אחרי שהופץ הסרטון של שוטרים מכים את חייל צה״ל בן העדה האתיופית דימאס פיקדה, אבל זה הרבה מעבר לכך״, מסביר פנטהון אספה-דויט, מנכ״ל עמותת "טבקה" למען צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה, המשמש גם כיו״ר נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה. ״יש כישלון מתמשך בכך שתקציבים מאושרים אינם מנוצלים. לא חסר כסף, אבל יש חוסר תכנון. אם לא נשנה את זה עכשיו, בעוד עשר שנים תראיין אותי שוב ותשאל למה המצב לא השתפר".

אספה-דויט מציין, כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הממשלה מכריזה על תקציבי ענק כאלה לקהילה האתיופית. ״בעשורים האחרונים בנו כל מיני תוכניות גרנדיוזיות״, הוא מפרט, ״למשל הפרויקט הלאומי לקליטת יוצאי אתיופיה תוקצב ב-660 מיליון דולר, אלא שהפיקוח על היישום היה לקוי ובסופו של דבר לא הגענו לכלום. או תוכנית החומש מ-2008, שתוקצבה בכ-800 מיליון שקל אך פרויקט הדיור שלה, לשם דוגמה, סייע בסופו של דבר למשפחות ספורות בלבד".

בדו״ח מבקר המדינה [2013] בנושא שילובם של בני הקהילה בישראל נמתחה ביקורת קשה על יישום הפרויקטים השונים, בדיוק כפי שמתאר אספה-דויט: ״תוכניות וכספים מושקעים, אולם בהיעדר תיאום, משאבים ניכרים מתפזרים על תוכניות רבות ללא בדיקת מועילותן. כך נוצר בזבוז רב, ולעתים משאבים, שיועדו ליוצאי אתיופיה, 'נספגים' בתקורות כפולות, ולעומת זאת משאבים אחרים שיועדו להם כמעט שאינם מנוצלים", כתב המבקר יוסף שפירא.