לאחר היעדרות ארוכה, שב שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי לישראל [24 בנובמבר] כמי שכפאו שד. בלי בשורה, בלי אג'נדה, בלי שמץ של רעיון מה עושים עכשיו, כשממול הטרור ממשיך לשטוף את הרחובות, הרשות הפלסטינית מאבדת רלוונטיות ואבו מאזן נראה פגיע מתמיד.
ערב בואו פורסמה ב"הארץ" ידיעה לפיה נתניהו יהיה מוכן ל"חבילה אטרקטיבית" של חיזוק הרשות הפלסטינית, בתמורה להכרה אמריקאית בבנייה הישראלית בגושי ההתיישבות. זוהי בעצם דרישה לעיגון מחדש של מכתב הנשיא בוש שנמסר לראש הממשלה שרון באפריל 2004, כשנה לפני ההתנתקות. במכתב ההוא, יש הכרה אמריקאית משתמעת בשינויים הדמוגרפיים בשטח, ממנה אפשר להסיק כי ארה"ב תומכת בהשארת גושי ההתיישבות בתחום ישראל בהסדר שלום עתידי. נתניהו שכח, שאת המכתב הזה קיבל שרון מבוש לאחר שכתב לו על כוונתו לבצע את ההתנתקות. נתניהו, כמו נתניהו, רוצה לקבל את הסחורה אבל לא מוכן ולא מסוגל לשלם עליה את המחיר.
"חבילת החיזוק" לפלסטינים שהציע לקרי לפני כשבועיים הכילה יותר קוסמטיקה מכירורגיה. קרי, כך פורסם, דורש הרבה יותר בשר ממה שנתניהו מוכן לתת, כולל העברת שטחים משמעותית ממעמד של שטחיC (אחריות ביטחונית ואזרחית ישראלית) למעמד של שטחי B (אחריות אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית). כרגע נראה שאין בשלות אפילו לעסקה המוגבלת הזו. נתניהו לא מסוגל לשלם את מחיר הסחורה, שספק רב אם ברק אובמה יסכים למכור לו.
כל הזמן הזה, נמשך גל הטרור הפלסטיני מבלי שישראל מצליחה להכיל, לבלום או להגדיר אותו. יש כבר למעלה מעשרים הרוגים ישראלים, חלקם חיילים, מול למעלה ממאה מחבלים פלסטינים הרוגים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
