דילוג לתוכן העיקרי

תפוח האדמה הלוהט של אובמה

בוושינגטון מודעים היטב לייאוש של אבו מאזן, לגילו המתקדם ולמאבקי הירושה שמשתקים את ההנהגה הפלסטינית. האם אובמה ישדרג את הרשות למעמד של מדינה, או יעביר את הבעיה ליורשו בבית הלבן?
RTR2HTHG.jpg

היו זמנים שהודעה מעין זאת מלשכתו של מנהיג ממשלת ימין בישראל הייתה עושה כותרות ראשיות: "ראש הממשלה הודיע כי הוא מוכן לנסוע מיד לרמאללה כדי להיפגש עם אבו מאזן (מחמוד עבאס)". את הדברים האלה, כך מספרת ההודעה, אמר בנימין נתניהו ביום שלישי (1 בספטמבר) לנציגות ארגון "נשים עושות שלום". ראש הממשלה אף ביקש  מהאורחות, שאם בכוונתן להיפגש עם אבו מאזן, יעבירו לו את המסר כי הוא מוכן לחדש עמו את המו"מ הישיר.

היו זמנים שהמילים "הפתרון הוא שתי מדינות לשני עמים", היו מקלקלות לשותפו של נתניהו לממשלה, מנהיג הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, את החגיגה התקשורתית של פתיחת שנת הלימודים. בשמאל אפילו לא טרחו להגיב על הסתירה המובהקת בין נכונותו של ראש הממשלה לפתוח במו"מ "ללא תנאים מוקדמים", לבין התנאי הבלתי ריאלי שהציג באותה נשימה בפגישה, שלפיו המדינה הפלסטינית תכיר בישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי". וכמובן, אף מילה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

הפוליטיקאים, כמו עורכי החדשות שהתעלמו מהידיעה, יודעים שהסיכוי שעבאס יזמין את נתניהו למוקטעה כדי לנהל מו"מ על הסכם שלום דומים לסיכוי שברק אובמה יזמין אותו לבית הלבן כדי לדון על הסכם הגרעין עם איראן. במקרה, או דווקא שלא במקרה, ההודעה על הפגישה עם פעילות השלום יצאה מלשכת ראש הממשלה כמעט באותה השעה שבה פורסם בסוכנות הידיעות הפלסטינית מען כי אבו מאזן הכריז על פרישתו מהנהגת כל מוסדות אש"ף.

ההודעה מטעם אבו מאזן נמסרה בישיבת הוועד המרכזי של פתח, לקראת כינוס המועצה הלאומית הפלסטינית שיתקיים ברמאללה בסוף השבוע הבא. חבר הוועד המרכזי של פתח, מוחמד אלמדני, המקורב לעבאס, אמר למחרת כי המהלך נועד לעורר מרבצם את ארצות הברית והאיחוד האירופי ולהעביר להם את המסר הבא: "אני לא רוצה להישאר בתפקיד שהפך להיות מעין שומר סף ביטחוני עבור ישראל, ומי שרוצה לקבל את האחריות מוזמן". אלמדני ציין כי עבאס אף אמר לעבדאללה מלך ירדן בפגישתם בתחילת השבוע [30 באוגוסט] כי הוא שוקל להודיע בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בסוף ספטמבר שאין לו עניין לעמוד בראש רשות ללא ריבונות. אז איזה עניין יכול להיות לו ללחוץ את ידיו הריקות של נתניהו?

לדברי בכיר אמריקאי, בוושינגטון מודעים היטב לעמדתו של עבאס, לגילו המתקדם (80) ולמאבקי הירושה שמשתקים את ההנהגה הפלסטינית בגדה המערבית. האמריקאים וגם האירופאים יודעים שראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט בדימוס, טוני בלייר, לא נושא באמתחתו בשורה אמיתית לתושבי עזה, על אף המגעים שהוא מוביל בין חמאס לישראל. ההכחשה הרשמית שיצאה מלשכתו של נתניהו בנושא נועדה לפזר את השמועה על פיהן בלייר קיבל מראש הממשלה מנדט לדבר על עסקת חבילה, הכוללת הפסקת אש והסרת המצור על הרצועה. על פי מידע מוסמך שהגיע לאל-מוניטור, ההכחשה אמינה יותר מהשמועה.

מאבקי הירושה שצפויים להחריף למחרת התפטרות של אבו מאזן עלולים להידרדר לאלימות ולערער את התיאום הביטחוני עם ישראל. בהעדר תקווה להיחלץ מחרפת הכיבוש ומצבת המצור, פירומן בודד שיחדור למתחם הבית (אל אקצה) המבעבע יוכל לספק את הניצוץ שיצית את חבית אבק השריפה. פיצוץ בשטחים מאיים להעיב על הסכם הגרעין עם איראן - הירושה החשובה ביותר שהנשיא אובמה יותיר אחריו.

לפי הבכיר האמריקאי, הניסיון הקודם, זה שהסתיים ב"פוף", כהגדרתו של ג'ון קרי, סילק את החשק לשלוח אותו לבלות את החודשים האחרונים שלו במחלקת המדינה בעוד מסע דילוגים עקר בין ירושלים לרמאללה. מי שנכווה פעם אחת בתפוח האדמה הלוהט מתוצרת ישראלית-פלסטינית, נזהר שלא להתקרב אליו פעם נוספת. מוטב לגלגל אותו לפתחו של הנשיא הבא. הנשיא הרפובליקאי רונלד רייגן, שנחשב ל"ידיד ישראל", העניק הכשר רשמי לאש"ף, על אפה וחמתה של ממשלת ישראל. הוא עשה זאת בתקופת המעבר, אחרי שג'ורג' בוש נבחר לנשיא (דצמבר 1988). הנשיא הדמוקרטי אובמה, שנחשב ממילא (שלא בצדק) ל"עוכר ישראל", שוקל לשדרג את ראש אש"ף לראש מדינה קצת יותר משנה לפני סיום כהונתו השנייה.

הצעת החלטה מוסכמת על חברי הקוורטט, שתובא להצבעה במועצת הביטחון, תחליף את החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338. היא תשמש מסגרת ומקור סמכות למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. ההחלטה החדשה תכלול הכרה במדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' עם תיקוני גבול מוסכמים ותיתן ביטוי לזהות היהודית של מדינת ישראל. בממשל אובמה מניחים ששני הצדדים לא ייצאו במחולות מבנין האו"ם וישלפו מיד עטים כדי לחתום על הסכם שלום כולל. האתגר, או כאב הראש הזה של הפקת הסדרים בירושלים ופתרון לבעיית הפליטים, יספק תעסוקה מלאה לממשל הבא.

ההחלטה הסופית בנושא החם הזה תתקבל לאחר סיומה של סאגת הגרעין האיראני בקונגרס האמריקאי בסוף החודש. יש להניח שאובמה מביא בחשבון שהמתמודדים על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות יפתחו בתחרות הטלת בוץ בהחלטה להכיר ''באופן חד צדדי'' במדינת בפלסטין ויאשימו את הנשיא ב"מחטף של הרגע האחרון". הדעת נותנת שהארגונים היהודים ילחצו על המתמודדים הדמוקרטיים להסתייג בפומבי מהמהלך. בינם לבין עצמם הם יודו לאובמה, שגם צמצם את הסכנה של מלחמה גרעינית במזרח התיכון וגם פתח בפניהם סיכוי כלשהו להסדר שלום באזור. עד אז נתמוגג מכך שנתניהו הואיל להזמין לפגישה מתוקשרת פעילות שלום, שצמו במשך 50 יום מול ביתו לציון שנה למבצע צוק איתן. נתנחם בסיפורי בדים על ראש ממשלה, שמוכן לנסוע לרמאללה כדי לקדם את פתרון שתי המדינות: מדינת ישראל ומדינת היהודים.        

More from Akiva Eldar

Recommended Articles