דילוג לתוכן העיקרי

שובה של האימפריה הפרסית

המעורבות הרוסית בסוריה מחדירה שחקן חדש למלחמת העולם בין הסונים לשיעים. לדברי אחד הקצינים הבכירים בצה"ל, המהלך הזה רע מאוד לישראל – יוכל לחזק את פעילותה והשפעתה של איראן על פני כל המזרח התיכון.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) speaks with Russian President Vladimir Putin during their meeting at the Novo-Ogaryovo state residence outside Moscow, Russia, September 21, 2015. Netanyahu said his visit to Moscow on Monday was aimed at preventing clashes between Russian and Israeli military forces in the Middle East. REUTERS/Ivan Sekretarev/Pool - RTS25BW

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא ביום שני [21 בספטמבר] לפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. באופן חריג, אולי חסר תקדים, לקח איתו נתניהו למפגש הפסגה במוסקבה את הרמטכ"ל הישראלי, רב אלוף גדי אייזנקוט, וגם את ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי.

ראשי ממשלות ישראלים לא גוררים איתם רמטכ"לים למפגשים מהסוג הזה. אף אחד לא מצפה מפוטין לשבת עם הגנרלים הישראלים על מפות ועל תצלומי אוויר. לצורך הצגת חומר מודיעיני אפשר להסתפק במזכיר הצבאי הצמוד לראש הממשלה, בדרגת אלוף. אפשר להביא את ראש חטיבת המחקר של אמ"ן. אבל נתניהו הלך בגדול, על כל הקופה: מפקד הצבא ומעריך המודיעין הלאומי.

ההערכה היא כי מניעיו של נתניהו מעורבים: ראשית, הזדמנות צילום ערב יום הכיפורים. המצב הביטחוני בישראל מתחיל להתערער, ירושלים בוערת ורקטות קסאם וגראד מתחילות "לטפטף" מעזה. כשנתניהו טס לשליחות ביטחונית דרמטית מול הדב הרוסי וגורר איתו את הרמטכ"ל ואת ראש אמ"ן, דמויות פופולאריות הנמצאת מעל לכל ספק בציבוריות הישראלית, זה מסייע לו לטפח את תדמית "מר ביטחון", שנסדקת מול המציאות.

הסיבה השנייה: איתות לוושינגטון. המעורבות הרוסית בסוריה מחדירה שחקן חדש ומפתיע למלחמת העולם בין הסונה לשיעה הניטשת על השטחים שהיו פעם סוריה ועל חלקים מעיראק, לבנון, תימן ומקומות נוספים. בעוד המערב מתלבט ומתחבט בייסורים קיומיים על איך עושים, מה עושים והאם עושים משהו נגד פראי האדם הללו, פוטין מגיע ומציב מגף רוסי מוצק על הקרקע, בעיבורה של סוריה, תוך הצהרה מהדהדת: "אנחנו כאן".

כשראש ממשלת ישראל נחפז לפגוש אותו, מקדים את האמריקאים והאירופים ומביא איתו את אנשי הביטחון הבכירים ביותר במערכת הישראלית, זהו איתות ישראלי: גם אנחנו כאן. אין לאף אחד בלעדיות ואם יש צורך, ישראל תדבר גם עם רוסיה ותנסה לייצר איתה מנופים משותפים.

אבל יש גם התפתחויות מהותיות. קצין בכיר בצה"ל מתח בתחילת השבוע ביקורת חריפה, בשיחה פנימית, על ההתנהלות הרוסית ועל הסכנה הנשקפת מהציר הרדיקלי השיעי המתפתח. דבריו של הקצין, אחד הבכירים ביותר בצה"ל, נוקבים ומשקפים את עמדתם של אלה במערכת הישראלית הרואים בסכנה האיראנית-שיעית-חיזבאללאית איום חמור בהרבה על ישראל מאשר אחותה הסוררת והמופרעת, הסכנה הסונית-רדיקלית.

"אנחנו במאבק איתנים בין הציר השיעי לסוני", אומר הקצין, "זהו אירוע היסטורי, זה הסיפור הכי גדול של דורנו. במשוואה הזו אין אפשרות לקבוע מי טוב ומי רע. צריך להיזהר מכולם. ועדיין, כשאני משווה בין הציר הרדיקלי הסוני לזה השיעי, ברור לי מה יותר מסוכן. עם כל הכבוד להישגים של דאע"ש, האיום הסוני הוא בבחינת עוד, מאותו הדבר. אנחנו מכירים את זה. הציר השיעי, לעומת זאת, נשען על איראן. אנחנו מדברים על מעצמה אזורית שחולשת על 25% מעתודות הגז הטבעי ו-11% מעתודות הנפט בעולם. ההון האנושי שלה אדיר. היכולות גבוהות. המדע, הטכנולוגיה, התשתיות, יכולת הביצוע, התפתחות הסייבר. התלכדות של איראן, עיראק, סוריה, חיזבאללה, עכשיו גם רוסיה, ולמרבה התדהמה גם הקואליציה הבינלאומית בראשות ארה"ב, נגד הציר הסוני, צריכה להדאיג אותנו. האם אנחנו רוצים את איראן על סף דלתנו? האם אנחנו רוצים מדינה ששולטת למעשה גם בעיראק, סוריה ולבנון, ונהנית מגיבוי של רוסיה, מנצחת בעימות הזה? מדינה ששומרת לעצמה מעמד של טווח הגעה מהיר לגרעין?"

באשר למעורבותה של רוסיה, היה הקצין הישראלי ברור ונוקב: "המהלך הזה רע מאוד לישראל. זהו חיזוק משמעותי לציר הרדיקלי השיעי. הרוסים לא באמת מתעניינים בשיעים. הם מעוניינים לבלום את ההתעוררות הסונית ששוטפת את הקווקז. הם מסובכים בדגסטן, בצ'צ'ניה, הם רוצים לבלום את הגל הסוני שמאיים עליהם ולכן הם פועלים בסוריה. המעורבות שלהם יכולה לערער את שיווי המשקל, עד כדי ניצחון לאסד ולחיזבאללה בגיבוי איראן. תאר לעצמך שבסוף האירוע הזה אסד נשאר על מכונו בשליטה כזו או אחרת, בתוספת 7,000 לוחמי חיזבאללה, בין אלף לאלפיים לוחמי משמרות המהפכה ועוד אלפי לוחמי מיליציות שיעיות שגויסו מכל רחבי העולם, עם הכוח של איראן והגיבוי של רוסיה, וכל זה על הגבול שלנו".

הקצין מדגיש שכל התחזיות הללו יכולות לקרוס בן לילה וכל הנבואות האזוריות הפיכות. "באותה מידה שרוסיה יכולה להגביר את מעורבותה בהדרגה, כולל כוחות קרקע כבדים יותר, כך יכולה סוריה להיות הוייטנאם של פוטין ולסבך את רוסיה בבוץ דמוי אפגניסטן. אי אפשר לדעת מה יקרה. מה שברור כרגע זה שאת אסד מחזיקים אלפים רבים של לוחמי חיזבאללה, כאלף לוחמי משמרות מהפכה, אלפי לוחמי מיליציות שיעיות וכסף רב שמוזרם אליו כל הזמן מאיראן. עכשיו הרוסים מצטרפים למשוואה הזו ומערערים את שיווי המשקל. היום, אסד לא מסוגל להוציא שום מבצע צבאי משמעותי בלי שכוחות הקו הקדמי יהיו אותם אלפי לוחמים זרים. הוא הפך לבובה של אלה שמסייעים לו, שליט שמונשם באופן מלאכותי, אבל הוא יכול גם לשרוד את האירוע".

שאלתי את הקצין אם הוא לא מוטרד, באותו אופן, גם מהציר הסוני, ובעיקר מדאע"ש. "לא", הוא השיב, "למרות שההישגים של הציר הסוני מדהימים. המערכת הסונית מבודדת לגמרי ולא נתמכת על ידי שום גורם משמעותי חיצוני. הם מתמודדים לבדם מול המערכת השיעית הרדיקלית, שנתמכת על ידי מעצמה אזורית כמו איראן, ומעצמה עולמית כמו רוסיה, וקואליציה בינלאומית אווירית בראשות ארה"ב. כל הכוחות הכי גדולים בעולם נלחמים נגד המערכת הסונית, ובינתיים לא מצליחים לגבור עליה. שזו תופעה מדהימה. ועדיין, אותי מרתיעה יותר המערכת המסודרת, המדינתית, המעצמתית, מאשר המערכת הכנופייתית, הלא מאורגנת. מדובר במצב מורכב מאין כמוהו, איש לא יודע איך זה ייגמר ומתי. אנחנו אומרים את זה גם לאמריקאים.

"ועדיין, אני חושב שההיסטוריה מוכיחה שאימפריות גדולות הבאות ממזרח לא עשו טוב לעם ישראל אף פעם. מה שאנחנו רואים עכשיו זה את שובה של האימפריה הפרסית. הסכם הגרעין בין איראן למערב מקפיא את תכנית הגרעין לעשור או יותר, אבל מאפשר לאיראן להפוך לאימפריה ולחזק את פעילותה והשפעתה על פני כל המזרח התיכון. מבחינתנו, אלה חדשות רעות. היריב האיראני הוא לא דומה לשום יריב שהתמודדנו איתו עד היום, בשום סדר גודל. הציביליזציה הפרסית מרשימה, מפותחת ועוצמתית בהרבה ממה שיש היום במדינות ערב. כל זה צריך להדאיג אותנו מאוד".

More from Ben Caspit

Recommended Articles