דילוג לתוכן העיקרי

מעצרים מינהליים הם בעיה, לא פתרון

החלטת הקבינט להשתמש במעצרים מינהליים כדי להילחם בטרור היהודי לא צריכה לשמח אף אחד. במדינה דמוקרטית אין מקום לעצור שום אדם, יהודי או ערבי, מבלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן.
Yishai Schlissel (C) is escorted by security personnel at the Jerusalem Magistrates Court July 31, 2015. Schlissel is suspected of stabbing and wounding six participants at a Gay Pride parade in Jerusalem on Thursday.  REUTERS/Muammar Awad - RTX1MITX

בשעת בוקר מוקדמת של יום שני (3 באוגוסט) התקשרו אלי מאולפני בי-בי-סי בלונדון, כדי לראיין אותי על החלטת הקבינט להשתמש במעצרים מינהליים נגד יהודים החשודים במעשי טרור. העורך בתחנת הרדיו חשב שכשיהודי עוצר יהודי בלי משפט, מדובר בסיפור של אדם נשך כלב. הבנתי שגם הפעם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחק אותה בתקשורת. הרי לכם, ראש הממשלה שלנו לא מסתפק בדיבור על "טרור הוא טרור הוא טרור". הוא גם עושה. שוב נתניהו מראה לכל העולם, שאצלנו, כל הטרוריסטים שווים בפני החוק. הוא אפילו הקים ועדת שרים מיוחדת, שתציע לקבינט ולממשלה אמצעים נוספים "למאבק באירועים מסוג זה".

אם יש חדש בהחלטת הקבינט, צריך לתהות מדוע הממשלה נזכרה רק עכשו לקיים דין אחד לישראלים ולפלסטינים החיים אלה לצד אלה? מדוע במשך כל השנים נעשה שימוש באמצעי הזה רק נגד פלסטינים החשודים בטרור? אבל בהחלטת הקבינט אין חדש. במקרה הטוב, זו אחיזת עיניים. כבר לפני שבע שנים הורה שר הביטחון אז, אהוד ברק, "להגביר את השימוש בצווי מעצר מינהליים נגד פעילי ימין ביהודה ושומרון". לפני שנתיים מחה השר אורי אריאל על הוצאת צו מעצר מינהלי נגד מתנחל - אחד מבין תשעה יהודים שצו כזה הוצא נגדם עד היום, לפי נתונים שאסף ארגון בצלם. לפי אותם נתונים, רק ביוני השנה הוחזקו במעצר מינהלי 370 פלסטינים שלא עמדו למשפט הוגן. רבים מהם יושבים שנים מאחורי סורג ובריח מבלי לדעת במה אשמו.

"מדובר בכלי שנוגד כל ערך דמוקרטי ויהודי", הצליף אז השר אריאל. "אין מקום לדבר כזה בישראל, אשר מזכיר משטרים אפלים אחרים. אם יש ראיות על פשעים שנעשו, תתכבד המשטרה ותגיש כתב אישום כמו בכל מדינה מתוקנת". כל עוד שהדבר נוגע לפלסטינים, לא מפריע לו ולחבריו בממשלה שישראל נוהגת כמשטר אפל. כל עוד מדובר בערבים, אין ערך לערך "דמוקרטי ויהודי".

המסר שמבצבץ מבין שורותיה של החלטת הממשלה הוא שכל הנדרש כדי להבטיח את שלומם של אזרחי ישראל והשטחים, הוא כמה שיפורים והתאמות בתחום המשפט. שמעט יותר אכיפה נגד מפירי חוק וסדר היא התרופה נגד דחיית איבר "יהודה ושומרון", שנשתל בגופה של מדינת ישראל. כמו לתרופות רבות, בעיקר לגלולות מזויפות, גם לתרופת הקסמים הקרוייה מעצרים מנהליים יש תופעות לואי. המסוכנת שבהן היא פגיעה ברקמת הדמוקרטיה. הליך שיפוטי שקוף והוגן הוא אחד מאבני היסוד של משטר דמוקרטי. כפי שאמר שופט בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי בחוות דעת על תקיפות החלטות מינהל וביקורת (שלאחר צאתו לגימלאות חשף את עמדותיו, שהיו רחוקות מאלו של שלום עכשיו): "את טענות הצד שכנגד אפשר לסתור רק כשהן ידועות; עם ספינקס אי אפשר להתווכח".

כפי שטענתי במאמרי הקודם, הדרך הנכונה לבלום את הטרור נגד פלסטינים ונגד יהודים בגדה המערבית היא כפיית הפרדה בין שתי האוכלוסיות הללו. כלומר, סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67'. ואולם, מאחר שפתרון הסכסוך אינו מעשי בטווח הנראה לעין, על הנושאים את דגל ניהול הסכסוך - ובראשם נתניהו ושר הביטחון משה יעלון - לנהל אותו ללא קריצות עין. המטבע נמצא ממש מתחת לפנס - כל פנס תאורה שהממשלה (ולא רק הנוכחית) מממנת בכל אחת מההתנחלויות. וזאת, בעיקר בעשרות המאחזים הלא חוקיים בגדה המערבית ומתחת לכל פנס רחוב ברובע היהודי בחברון, אותו יצחק רבין סגר בפני פלסטינים כדי ''להבטיח'' את שלומם של המתנחלים לאחר טבח הפלסטינים במערת המכפלה בידי מתנחל בשנת 1994.

הנה כמה הצעות חינם לצוות השרים לשיפור המאבק בטרור יהודי: הראשונה היא שכל חברי הקואליציה, ובראשם השרים, יתחייבו בכתב לנתק כל קשר עם עבריינים. ראש הממשלה יתחייב לפטר כל שר שיביע תמיכה בפורעי חוק או ישתף פעולה עמם. ההחלטה תחול כמובן על שר החינוך נפתלי בנט, שהתייצב לימינם של הפולשים בהתנחלות בית אל ועל השר אורי אריאל (אז מהאיחוד הלאומי) שהתפאר כי "יותר מפעם אחת העברתי [למתנחלים] מידע על תנועת הכוחות בחבל עזה, בצפון השומרון ואפילו בגבעת אסף". גם שר הקליטה זאב אלקין, שקיים קשר אס-אם-אס עם "חמ"ל המאחזים", יידרש לחתום על אותה התחייבות.

העצה השנייה היא שיש להפקיע את האחריות לשמירה על הביטחון באזורי החיכוך בין פלסטינים למתנחלים מידי "רכזי הביטחון" (רבש"צים) ולהחזירה לידי צה"ל. פעילי זכויות אדם וגם עיתונאים (כולל הח"מ) היו עדים לתקריות שבהם הרבש"צים, במקרה הטוב, השקיפו מהצד על מעשי אלימות כלפי פלסטינים מצד שכניהם להתנחלות. לפני שנה עצרה המשטרה את רכז הביטחון של התנחלות גבעות איתמר, לאחר שמצאה במשרדו כמות גדולה של אמצעי לחימה של צה"ל. מפקד היחידה למלחמה בפשיעה לאומנית במחוז ש"י, סגן ניצב אודי לוי, אמר אז כי "מדובר באמצעי לחימה נפיצים ומסוכנים שיכלו לסכן את תושבי המקום".

במקום להזרים עוד תקציבים לתשתיות בשירות המתנחלים, מוטב שהאוצר יעבה את תקציב המחוז. באחרונה החליט האוצר דווקא לקצץ משמעותית בתקנים של חוקרי מחוז ש"י והמשטרה מקצצת את תוספת השטח שניתנת להם במשך השנים.

עצתי השלישית היא שיש לעצור את הליך אישורו של החוק החדש להכשרת החטיבה להתיישבות - הגוף המבצע של מפעל ההתנחלויות והמאחזים.

במקביל, על ראש הממשלה להורות לשרת המשפטים איילת שקד (חברת צוות השרים למאבק בטרור היהודי) לגנוז את יוזמתה להקים ערכאה עוקפת בג"ץ לטיפול בסכסוכי קרקעות בגדה המערבית. היוזמה נולדה בתגובה לפסק הדין של בג"ץ בנוגע לצו ההריסה של המבנים הלא חוקיים בהתנחלות בית אל. במקום זאת על היועץ המשפטי לממשלה להורות לפרקליטות המדינה לסרב להגן על המדינה בתביעות נגד פלישה לאדמות פרטיות של פלסטינים.

לבסוף, במדינה דמוקרטית אין מקום לאפשר לשום גורם לעצור שום אדם, להאריך את הצו שוב ושוב, ולכלוא אותו במשך שבועות, חודשים ואף שנים, בלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן.