הסכם רע עם איראן הוא תבוסה של נתניהו

כל העולם מדבר היום (14 ביולי) על הסכם היסטורי עם איראן, בעוד נתניהו מדבר על טעות היסטורית לעולם. וזו איננה הפעם הראשונה כמובן בה הוא משתמש במונחים מעין אלה.

"אנחנו לא נשלים" עם כניעתן של ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה, בתמיכתה של הנהגת 28 החברות של האיחוד האירופי, לממשלת איראן. כך הודיע ביום ראשון (12 ביולי) ראש ממשלה של מדינה בגודלה של ניו ג'רזי. בפתחה של ישיבת הממשלה השבועית האשים בנימין נתניהו את המעצמות בכניעה לאיראן, וטען כי הן עוברות לסדר היום על קריאותיה הבלתי פוסקות להשמדתה של מדינת ישראל.

אכן, מנהיג ישראלי אינו רשאי להשלים עם תוכנית להשמיד את מדינת היהודים. כשראש הממשלה מודיע שההסכם עם איראן מקרב את קצה של ישראל, הוא אינו רשאי להסתפק בהודעות לעיתונות. עליו להפוך כל אבן כדי להסיר את האיום הזה. הבנות לוזאן וההסכם הנרקם בווינה מלמדים שהאבנים המילוליות שנתניהו יידה על הבית הלבן מדוכן הנואמים באולם הקונגרס [3 במארס], לא השפיעו על המעצמות. עכשיו הוא נערך להטלת בליסטראות לכל עבר. דוד נגד פלוגה של גולייתים. לא בטוח שהפעם ידו של דוד תהיה על העליונה.

בהנחה שהביטוי "לא נשלים" אינו כולל תקיפה צבאית של איראן או חיסול מדעני גרעין על אדמתה - אחרי שזו חתמה על הסכם עם שש המעצמות הגדולות - הדרך היחידה לעמוד במשימה הזאת היא לגייס נגד ההסכם רוב גדול בקונגרס האמריקאי, כזה שיוכל לגבור על וטו נשיאותי. אין זה סוד לאיזו משתי המפלגות האמריקאיות נתונה אהדתו של ראש הממשלה. בבחירות הקודמות הוא לא הסתיר את תמיכתו ביריביו של אובמה – ואין שום סימן למהפך בעמדתו. חרף מאמציה של הילרי קלינטון להתיישר לפי הקו הימני בקהילה היהודית בארה"ב, מותר להניח שנתניהו יעניק את חסדיו למועמדם של הרפובליקאים – אלה שסידרו לו את הנאום נגד ההסכם עם איראן בפני שני בתי הנבחרים. הוא יעדיף ששם משפחה אחר, למשל משפחת בוש, יחזור להתנוסס על דלת הבית הלבן, ולא השם קלינטון.

באותה ישיבת ממשלה שבה הבטיח כי ישראל לא תשלים עם הכניעה לאיראן, שלח נתניהו לדמוקרטים טעימה מהתבשיל שהוא מכין למועמדת שלהם בבחירות הבאות, אם הם לא יצרפו לסיעה הרפובליקאית את הקולות הדרושים להכשלת ההסכם. הוא הציג בפני שרים (משם הדרך לתקשורת הייתה קצרה) סרטון מ-1994 שבו מתברך ביל קלינטון בהסכם מסגרת שהשיג אז עם צפון קוריאה בנושא הגרעין. הנשיא הדמוקרטי הבטיח בחגיגיות שההסכם "יהפוך את העולם למקום בטוח יותר". ב-2013 דווח בדו"ח מסווג של סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקאי, שצפון קוריאה מסוגלת ככל הנראה להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל.

נתניהו צודק. הציפיות של קלינטון מצפון קוריאה היו מוגזמות. גם היום היא מצפצפת על העולם בעניין הגרעיני. נתניהו שכח, או לא רצה לספר, שהיה עוד נשיא שהתייחס ברצינות למילה של משטר עריץ בנוגע לנשק גרעיני. לאו דווקא נשיא דמוקרטי שנרתע משימוש בכוח. בפברואר 2007 התמוגג הנשיא ג'ורג' בוש הבן מהצלחתו של המשא ומתן עם צפון קוריאה, שהסתיים בהתחייבותה לאטום בתוך 60 יום את הכור הגרעיני העיקרי שלה ביונגביון, ולאפשר לפקחים הבינלאומיים לבקר במקום. בוש אמר אז שהשיחות עם צפון קוריאה "מייצגות את ההזדמנות הטובה ביותר לשימוש בדיפלומטיה כדי להביא להפסקת תוכנית הגרעין שלה". דובר הבית הלבן, טוני סנואו, הרגיע את הספקנים ואמר שאם צפון קוריאה תפר את ההסכם "עדיין קיימת האפשרות להמשיך בהטלת סנקציות של הקהילה הבינלאומית". נראה מוכר?

אילו היה לצדו שר חוץ מנוסה ומאוזן, ייתכן שהוא היה מזהיר את נתניהו מפני המשך ההתערבות הגסה בפוליטיקה האמריקאית. אלמלא הקפיד להקיף את עצמו באומרי הן, אולי מישהו היה אומר לו שהאיום שלו "לא להשלים" עם מעשיהן של מדינות כאלה עושה עליהן רושם כמו איום של זנב על הכלב להפסיק לכשכש. לצדו של נתניהו אין שום אדם בעל שיעור קומה שמאתגר את מדיניות החוץ ואת ההתנהלות שלו מול הקהילה הבינלאומית.

בכהונתו הקודמת ראש הממשלה מינה את המתנחל אביגדור ליברמן, הפוליטיקאי המחוספס ביותר בכנסת, לדיפלומט הישראלי מספר 1. בקדנציה הנוכחית נתניהו סיפח לעצמו את שירות החוץ ומינה את ציפי חוטובלי לסגנית השר, כדי שתספר לשגרירים שאלוהים נתן לעם היהודי את כל ארץ ישראל. בין טיפול בסוגיית הגרעין לבין טיפול בקואליציה הגמדית שלו, ראש הממשלה עוסק בתיקיו הנוספים - משרד הבריאות, משרד התקשורת וגם המשרד לשיתוף פעולה אזורי. נתניהו שומר לעצמו את התיקים הללו בעיקר כדי לשמור על האפשרות להרחיב בעתיד את הקואליציה.

היה זה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, מי שמונה על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר מהליכוד למזכיר הממשלה (1994-1986), שאמר כי הנשיאה בתפקידי שר רבים עשויה לפגוע בתפקודו של ראש הממשלה נתניהו. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בעתירה של יש עתיד נגד הפקדת תיק הבריאות בידי נתניהו, שאל רובינשטיין את נציגת המדינה "מי באמת אחראי לבריאות? אמרת שראש הממשלה יש לו איראן וביטחון וחוץ ותקשורת ועוד כמה, צריך בעל בית, מי בעל הבית?"

עו"ד ישראל מימון, שהיה מזכיר הממשלה בתקופת ממשלת שרון השנייה וממשלת אולמרט (2003-2007), אמר אתמול (12 ביולי) בשיחה עם אל-מוניטור כי "התפקיד של ראש הממשלה, במיוחד בישראל עתירת האתגרים, מחייב את הקברניט לעסוק בנושאים שבעיניו הם בראש סדר העדיפות הלאומי וכך נבנה גם סדר יומו". לדבריו, ריבוי מיניסטריונים שבראשם הוא עומד מכביד דרמטית על הקשב הניהולי של ראש הממשלה ואנשי מטהו. "גם מבלי לעסוק בנושאים הקשורים למשרדי ממשלה, המשימות המוטלות על ראש הממשלה רבות ומורכבות ביותר", ציין.

התבוסה במערכה לסיכול המזימה להשמיד את ישראל, כטענת נתניהו, תהיה רשומה על שמו. מי שבחר לנהל בעצמו את אחת המערכות הדיפלומטיות הקשות והמסועפות שישראל ידעה מיום הקמתה, אם לא הקשה והמסועפת מכולן, יישא לבדו באחריות לכישלון. ואולם, את מחיר הכרסום העמוק בהערכת השפעתה הבינלאומית של ישראל ותבונתם של מנהיגיה נשלם כולנו.