פשעי שנאה: נתניהו ממשיך להתעלם

בחודש יוני 2013, בעקבות התגברות פעולות תג מחיר ביישובים ערביים וכנגד מוסדות דת מוסלמים ונוצרים מצד התארגנויות קיצוניות בימין, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון בדרכי פעולה לצמצום התופעה.

מעבר לפגיעה בחופש הפולחן ולנזקים ההסברתיים, פשעי השנאה האלה הטרידו עד מאוד את גורמי הביטחון השונים; בעיקר משום הפוטנציאל שלהם לצאת משליטה, להפוך לאירוע מתגלגל ואפילו להצית את האזור במקרה של פגיעה בהר הבית.

באותה ישיבת קבינט, דנו המשתתפים בדרישתם של שרת המשפטים ציפי לבני, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' וראש השב"כ יורם כהן להכריז על פעילי "תג מחיר" כארגון טרור. הטיעון שהציגו, היה כי מהלך שכזה ייצור הרתעה. אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג מצעד כה דרמטי. לחצים פוליטיים מימין, בין השאר מקרב הנהגת המתנחלים ומפלגת הבית היהודי, הובילו לצעד מרוכך בהרבה:

שר הביטחון הוסמך להכריז על פעילי תג מחיר כ"התאחדות בלתי מותרת". באופן הזה ניתן לעקל רכוש, נדל"ן או חשבונות בנק. כדי לצמצם את ממדי הביקורת על "כניעתו" לימין, הסבירה אז לשכת נתניהו שההחלטה תאפשר להרחיב את כלי איסוף המודיעין, החקירה והאכיפה שבידי השב"כ והמשטרה של פעילות תג מחיר נגד פלסטינים בגדה המערבית ונגד מוסדות מוסלמים ונוצרים בתוך שטחה של מדינת ישראל.

שנתיים בדיוק עברו מאז, ופשעי השנאה ממשיכים ללבות את המתח בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. דו"ח הטרור של משרד החוץ האמריקאי לשנת 2013 [פורסם באפריל 2014], קבע שהטרור היהודי מתגבר אך ישראל ברוב המקרים אינה מעמידה לדין את המתנחלים. על פי הדו"ח, באותה שנה הושחתו חמישה מסגדים ושלוש כנסיות בירושלים ובגדה המערבית.

נתונים שפורסמו השבוע [19 ביוני] בעיתון הארץ מלמדים, כי מאז 2011 הוצתו בישראל 17 מקומות תפילה של נוצרים או מוסלמים. באף אחד מהמקרים הללו לא הוגש עד היום כתב אישום.

ביום חמישי [18 ביוני] נאלצה ממשלת הימין החדשה להתמודד לראשונה עם פשע שנאה חמור – נגד כנסיית הלחם והדגים (טבחה). זו הוצתה ולמרבה המזל רק שניים מתוך 12 המתנדבים ששהו במקום נפגעו, באורח קל. הפוגעים ריססו על קירות הכנסייה כתובת נאצה ונמלטו. זהו לא פשע השנאה הראשון בכנסייה החשובה ליד טבריה, בה על פי האמונה הנוצרית חולל ישו את נס הלחם והדגים. באפריל 2014 השחיתו אלמונים צלב וספסלים בחצר הכנסייה ולא נתפסו עד היום.

עם פרסום דבר ההצתה בשעת בוקר, נשמעו גינויים מימין ומשמאל. לראש הממשלה בנימין נתניהו לקח שעות ארוכות לפרסם הודעת גינוי. רק סמוך לשעה 17:00 אחה"צ הוציאה לשכתו הודעה לפיה ראש הממשלה שוחח עם ראש השב"כ יורם כהן והנחה אותו לקיים חקירה מואצת של הצתת הכנסייה. לא בטוח שכהן אהב כל כך את השימוש שעשה בו נתניהו כדי להוכיח עד כמה הוא נחוש לטפל בתופעת פשעי השנאה, בעיקר לאור העובדה כי נתניהו היה זה שבלם לפני שנתיים את ההצעה, בה תמך כהן, להכריז על מעשים אלה כטרור, על כל המשמעויות הכבדות של הדבר.

נתניהו טוב במילים והצהרות, וכדי לצמצם את נזקיו התדמיתיים של האירוע שפורסם בכל העולם הנוצרי הדגיש בהודעתו כי ההצתה "המזעזעת" היא "התקפה על כולנו", והבטיח למצות את הדין עם האחראים "למעשה הנפשע הזה".

כשבוחנים את הנחישות בה פעל נתניהו מאז 2009, אז חזר לכהן כראש הממשלה, ועד היום נגד פשעי השנאה, מגלים מציאות עגומה. מרבית מבצעי פשעי תג מחיר אינם נתפסים. נתניהו אמנם מגנה, אבל בכך מסתכמת פעילותו.

מעבר לכך, נתניהו ושריו הבכירים תורמים לאווירת ההקצנה נגד פלסטינים והשמאל הישראלי, שהושווה אפילו לדאע"ש. התבטאויות כגון אלה של נתניהו נגד ערביי ישראל ביום הבחירות או של שרים כמו מירי רגב ונפתלי בנט על מהלכיהם הפופוליסטים, מעודדים יצירת קרקע פורייה לתופעת תג המחיר.

יו"ר מרצ זהבה גלאון, שתמכה ב-2013 ביוזמת לבני להגדיר את פושעי תג מחיר כפעילי טרור, אומרת לאל-מוניטור כי מאז המצב רק החמיר. לדבריה, "קבוצות שוליים עוברות לקדמת הבמה בחסות האווירה המסיתה וההתלהמות, והכי חמור הוא שלא רואים כאן פעילות נחושה של אכיפה אל מול ההסתה והפשעים נגד מסגדים וכנסיות. ראש הממשלה אולי דיבר עם ראש השב"כ, אבל יותר חשוב לו להרגיע את העולם הנוצרי. אין רצון אמיתי להילחם בתופעה".

גם ח"כ יוסוף ג'אברין מהרשימה המשותפת סבור שמישהו למעלה לא ממהר למגר את התופעה. בשיחה עם אל-מוניטור הוא אומר: "מוזר שהמשטרה נכשלת שוב ושוב במציאת האחראים והעמדתם לדין. התוצאה היא אור ירוק לפושעים הטרוריסטים להמשיך במעשיהם. הכישלון הזה מגביר את אי האמון של הציבור הערבי במשטרה ופעולותיה".

לטענת ג'אברין, ארגוני תג מחיר ניזונים מהשנאה וה גזענות שהפכו לחלק אינטגרלי מהנוף הפוליטי בישראל, אף מצד ראש הממשלה עצמו.

מי שחוזר ומזהיר בשנים האחרונות מפני הסכנות הטמונות בטיפול הרפה בתופעה הוא ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון, שכיהן בתפקיד בעת רצח רבין. לטענתו, שירות הביטחון הכללי יכול לעצור בתוך זמן קצר את תופעות 'תג מחיר', אם יוחלט להיאבק בפעילות הזאת כמו בכל פעילות טרור.

אבל כאמור, למרות הסכנות הטמונות בתופעה, לא נראה שממשלת ישראל נוטה להכריז עליה מלחמה. בעוד שבשתי ממשלותיו הקודמות ניסו אהוד ברק וציפי לבני להוביל מהלכים למיגור התופעה, נראה כי כעת, בממשלת הימין של נתניהו, מלבד גינוי ומילים יפות תימשך ביתר שאת טמינת הראש בחול.

אם ב-2013 שרת המשפטים דאז לבני ניסתה להוביל להכרזת פושעי תג מחיר כטרוריסטים, בממשלת רגב, בנט ושקד אף אחד לא יעז אפילו להעלות רעיון שכזה.