דילוג לתוכן העיקרי

חג הספר הערבי

ח״כ עיסאווי פריג׳ מנסה לקדם את מעמדה של הספרות הערבית בישראל בשלל יוזמות כמו פרס ספרותי ממלכתי ליצירה בשפה הערבית וייסוד שבוע הספר הערבי. לדבריו, "במציאות של שיח לאומני, צריך למצוא משהו שיחבר. התרבות והשפה והספרות הן הכתובת״.
Israeli Meretz party members Nitzan Horowitz (2nd from R), Zehava Galon (C) and Issawi Frej (c-L) take part in a visit of the "Al-Shuhada" street in the West Bank city of Hebron on February 25, 2014 in support of Palestinians who were forced out of the old quarter at the outset of the second Palestinian intifada by the Israeli army to allow for Jewish settlers to move securely in the area. Today also marks the 20th anniversary of the massacre of 29 Palestinian Muslim worshipers by Jewish extremist Baruch Go

ביום רביעי שעבר [10 ביוני] יזם ח״כ עיסאווי פריג׳ (מרצ) כנס בכנסת לרגל ״חג הספר הערבי״, אבל על אף שמירי רגב הכריזה שתהיה ״שרת התרבות של כולם״ – היא לא הגיעה. למעשה, רק תשעה חברי כנסת השתתפו באירוע, בהם אחד בלבד מהקואליציה. ״שרת התרבות בשתיקה רועמת״, אמר פריג' לאל-מוניטור, ״אבל אנו נכניס את הנושא לסדר העדיפויות שלה. אני מצפה מעם הספר להיות גם אור לגויים״. שרת התרבות טרם הגיבה לדברים.

דווקא בנסיבות אלה, כשהעיסוק בתרבות הערבית הפך לנפיץ בשיח הישראלי, ולאור המתיחות הקיימת בין יהודים לערבים בישראל, פריג׳ מעוניין לקדם את מעמדה של הספרות הערבית בישראל. ״קראתי למהלך ׳ספרים בונים גשרים׳", הוא מסביר, "במציאות הקשה בין ערבים ליהודים בישראל של בידול, מתח, שיח לאומני, שיח של שנאה, צריך למצוא משהו שיחבר בין האוכלוסיות השונות שמרכיבות את המדינה. התרבות והשפה והספרות הן הכתובת״.

לדברי פריג', הוא חולם על שבוע ספר ישראלי, לא עברי. "לחובבי הספרות הערבית מגיע להשתתף בשבוע הספר", הוא מסביר. "הייתי עם הבן שלי בחנות ספרים ויש שם דוכן של ספרי ילדים בעברית. נכנס ילד יהודי, ניגש, מעיין, קורא, בוחר, מבקש מאמא. רציתי את התענוג הזה גם לבן שלי. אמנם יש יוזמות פרטיות במגזר, אבל אני רוצה משהו ממלכתי, בזאר ספרים בכל רחבי המדינה בהשתפות בתי ספר כולל פרויקט לעידוד הקריאה. שילד ערבי יקבל את אותן ההזדמנויות כמו ילד יהודי – נגישות לספרים בשפת אמו״.

היוזמה של פריג' כוללת כמה סעיפים, והמעניין שבהם הוא ייסוד פרס ספרותי מקביל לפרס ספיר לספרות עברית, שיוענק ליצירה בשפה הערבית שנכתבה בישראל. במקביל, פריג׳ גם הגיש הצעת חוק להקמת מאגר דיגיטלי של הספרות הערבית הנכתבת בישראל, ומבקש לייסד את שבוע הספר הערבי. ״אני רוצה שברשתות הגדולות, שמהוות 80% משוק הספרים, יקצו פינה לספרות ערבית כמו שיש ספרות באנגלית ובספרדית״, הוא אומר.

פריג׳ אינו הראשון שקורא להענקת פרס לכתיבה בערבית: בשנה שעברה [2014], אחרי שהוענק פרס ספיר, קרא מאמר ב״הארץ״ להעניק פרס גם ליצירה בשפה הערבית. מפעל הפיס, המעניק את פרס ספיר, לא הרים את הכפפה, אך עשה משהו אחר: אחרי הענקת הפרס השנה [ינואר 2015] לסופר רובי נמדר, המתגורר בארה״ב וכותב בעברית, הוגבל הפרס ליוצרים החיים בישראל. יש כאלה שחשו כי הצעד הזה מעיד על מגמה של הסתגרות, מגמה של לאומיות, להישאר בגבולות ישראל. והמגמה הזאת, הם חוששים, עלולה בין השאר גם לפגוע בסיכוי לתמיכה ביצירות בערבית במסגרת הפרס.

לסופרים בתחילת דרכם החיים בישראל וכותבים בערבית, יש אופציות מועטות לקבלת תמיכה, פרסים או מלגות. פרס ראש הממשלה לכותבים בשפה הערבית מוענק בדרך כלל לסופרים ותיקים שכבר עשו כברת דרך. הוא גם מוענק לעתים לסופרים יהודים הכותבים בערבית כמו סמיר נקאש או אברהם עובדיה. הסופר הערבי מחמוד עבאסי, שזכה בו [1983], קיבל את הוקרת הממסד הישראלי בעיקר בשל פעילותו לתרגום יצירות מעברית לערבית ולקרב את הקורא הערבי לספרות העברית.

משרד התרבות מעניק לכותבים בערבית עשר מלגות שנתיות בסך 50 אלף שקלים, "אבל אני רוצה מקבילה לפרס ספיר, משהו ייחודי וגדול״, אומר ח"כ פריג'. הסופר תאמר מסאלחה מסכים: ״כמה שקשה להתפרנס כסופר בעברית, על אחת כמה וכמה זה קשה בערבית״, הוא אומר, ״אין הרבה תמיכה, והמודעות לאופציה של תמיכה לא גדולה״.

הסופר עלאא חליחל טען בראיון לתוכנית ״לונדון וקירשנבאום״ בשבוע שעבר, כי אין חנויות ספרים גדולות בערים ערביות אלא חנויות פרטיות בודדות, "שהן הכלאה מוזרה בין קרביץ, טויס.אר.אס ומדפי ספרים״.

מסאלחה מזכיר כי גם אין הוצאות לאור במגזר הערבי בישראל, ורבים מבין הכותבים בערבית נאלצים לפנות להוצאות ספרים במדינות אחרות.

יפתח דקל, מנכ״ל הוצאת כתר, מסביר לאל-מוניטור ש״לדעתי כל המו״לים בישראל היו שמחים להוציא ספרים עבור הציבור הערבי, לתרגם עבורו ולמכור לו. גם עניינית וגם כלכלית היינו רוצים בזאת. אבל מסתכלים לפי רכישות ולפי צריכה, הרי שהביקוש במגזר הערבי נמוך, והתוצאה היא שמספר חנויות הספרים הוא זעום. קהל היעד לא מעוניין. זה בא מלמטה. זו המציאות. היינו רוצים גם לייצא ספרים בערבית למדינות ערב, אבל זו כבר סוגייה אחרת״.

מסאלחה מוסיף כי סופרים מישראל הכותבים בערבית פונים לעיתים לארגוני תרבות פילנתרופיים ברשות הפלסטינית, בלבנון, במצרים ובמדינות ערביות אחרות, ״בהן נותנים תמיכה, אבל מעט. בשנים האחרונות יש יותר פתיחות שלנו לעולם הערבי ופתיחות של העולם הערבי אלינו. חיינו בנתק תקופה ארוכה, ובזכות המהפכה הטכנולוגית יש יותר קרבה ומודעות, יחסים בין סופרים, הוצאות לאור, קוראים. זה מקל על הסצנה התרבותית והספרותית. זה פותח אופציות לקבלת מלגות ולקשרים עם הוצאות לאור״.

מסאלחה בוחר לרוב לכתוב בעברית, ולא רק משיקולים כלכליים: ״זו בחירה אסטרטגית לכתוב דווקא בשפה של מי שרוצה להשתיק אותנו ולא רוצה להכיר אותנו. אני כותב ערבית בעברית״.

מהפרס שיוזם פריג' הוא נרתע. "כל מה שמנגיש את הספר הערבי לקהל קוראי הערבית בארץ – שבוע הספר, מאגר מידע, רשתות ספרים – זה טוב. אבל הצעת הפרס בעייתית. אם המימון יגיע מגופים חיצוניים ולא ממשלתיים זה יקל קצת על הרתיעה הראשונית שלי", הוא אומר, "אבל הנה, ההחלטה להעניק את פרס ספיר רק לסופר שגר בארץ היא ביטוי מובהק לרוח התקופה. הממשלה שולחת ידיים ואצבעות לגופים סמי-ממשלתיים ופרטיים, מנסה להשתיק ולהפחיד ולעשות אינדוקטרינציה מה לחשוב ולומר. בעיניי השטן הוא בפרטים: מי יהיו השופטים? מה נטייתם הפוליטית? כמה קרובים הם לצלחת? אלה שאלות קשות. לכן אני לא פוסל את הפרס אבל חושש״.

״ברחוב הערבי תמיד תמצא ביקורת", אומר פריג', ומציין כי הפרס יהיה פתוח לכותבי ערבית בישראל ולא לפלסטינים החיים בגדה או ברצועת עזה. "גם ליהודים שכותבים בערבית", הוא מדגיש, "הרמב״ם כתב בערבית! אני רוצה לתת מעמד ראוי לכתיבה בערבית, זה הכל״.

בחודש הבא תתארח משלחת של כותבים יהודים וערבים שהוא מארגן אצל נשיא המדינה רובי ריבלין. ״יש לנו נשיא של כולם, קשוב. אני מאמין שהוא ייתן ליוזמה הזו רוח גבית״, מסכם פריג'.

More from Yuval Avivi

Recommended Articles