בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון (7 ביוני) אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "מבחינת מחוללי החרם, ההתנחלויות ביהודה ושומרון אינן מוקד הסכסוך אלא ההתנחלות שלנו בתל אביב-יפו, בחיפה ובירושלים". השר אופיר אקוניס, לשעבר דוברו של נתניהו, החרה החזיק אחריו בקביעה הנחרצת: "אם מישהו חושב שזה ויכוח על יהודה ושומרון הוא שוגה". הטענה של השניים, התואמת את קו ההסברה הרשמי של הממשלה, מבוססת על העובדה שרבים ממחוללי החרם, כדברי נתניהו, מעודדים סנקציות כלכליות, תרבותיות ואקדמיות נגד מדינת ישראל כולה.
בפגישה שקיימתי לפני כמה שנים בבריסל עם פעילי BDS, שאלתי מדוע הם אינם מסתפקים בהתנזרות מתוצרת ההתנחלויות (כפי שאני עצמי נוהג) אלא דורשים להחרים גם אותי. "כיון שהמסים שאתה משלם מממנים את הכיבוש, הילדים שלך שומרים על המתנחלים והמערכת הפוליטית והמשפטית שלך מעודדת את גזל האדמות הפלסטיניות", ענו.
הכפר הפלסטיני סוסיא, שבו נועדו ביום שני (8 ביוני) ראשי המשלחות של האיחוד האירופי וסוכנויות האו"ם עם ראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה, אינו שוכן בתל אביב, חיפה או ירושלים. כפר קטן זה, שעומד השבוע במוקד הסכסוך בין הפלסטינים לישראל, נמצא בדרום הר חברון, מחוץ לשטחה הריבוני של המדינה. סיפורו של הכפר סוסיא הינו תמצית ההתנהלות הישראלית בגדה בכלל ובשטחי C בפרט. זו דוגמה בוטה במיוחד למה שהתכוונו אליו נציגי האיחוד האירופי כבר בתחילת 2012, כשכתבו כי תוצאות המדיניות הישראלית בשטח C, המהווה 62 אחוז מהגדה המערבית, הן "טרנספר כפוי של האוכלוסייה הילידה".
סוסיא שוכן בשטח מדברי, שחלקו שומר עדיין על צביון תנ"כי. קהילות פלסטיניות, העוסקות בחקלאות ושומרות על אורח חיים מסורתי, גרות שם במערות ובאוהלים. תושבי הכפר מתגוררים במקום מזה מאות בשנים. תיעוד של נוכחותם שם קיים מאז 1839 והכפר אף מצוין במפות מנדטוריות מ-1917. אפילו "אם ההתנחלויות" פליאה אלבק, מפרקליטות המדינה, כתבה ב-1982 כי האדמות הללו הן אדמותיהם הפרטיות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
