דילוג לתוכן העיקרי

כניסת החרדים לאקדמיה צפויה לחולל שינוי דרמטי במגזר

הצעירים החרדים נכנסים לעולם האקדמיה במהירות ובעוצמה. בשנים האחרונות עלה מספרם פי שמונה, והתופעה משנה את המגזר החרדי מבפנים - ומשפיעה על החברה הישראלית כולה.
Ultra-Orthodox Jewish men study at Jerusalem's Mir Yeshiva, the largest Jewish seminary in Israel July 4, 2012. The ultra-Orthodox Jews have gone from being a tiny minority in Israel's mostly secular society to its fastest-growing sector, now about 10 percent of the 7.8 million population. They are exempt from military duty in Israel but draft deferments and state subsidies for the ultra-Orthodox have become a divisive political issue in Israel, where the government must decide a new law by August to ensure

בשנים האחרונות מתחולל שינוי עצום בחברה החרדית. מחברה המסתגרת מאחורי חומות הגטו, המתרחקת מכל מה שיש לעולם המערבי להציע, חשדנית לכל סממן של חדשנות ופתיחות, ובעיקר זהירה מהעולם האקדמי שנתפס כמוקצה – כיום יותר ויותר חרדים רוכשים תארים אקדמיים ויוצאים לשוק העבודה. זו גם אחת הסיבות לכך שיהדות התורה דרשה לראשונה בהסכם הקואליציוני מול הליכוד, לפעול למניעת אפליית חרדים בשירות הציבורי.

עד שנת 2000 כמעט שלא היו בישראל חרדים בעלי תואר אקדמי, ולא היו כלל מוסדות אקדמיים לאוכלוסייה החרדית. כיום, 15 שנים אחרי, יש עשרות מכללות חרדיות ואלפי סטודנטים כובשים את ספסלי המוסדות להשכלה גבוהה המיועדים למגזר החרדי.

לדברי הד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, 20 אחוז מהגברים ומהנשים מהמגזר החרדי בגילאי 39-25 לומדים לתואר אקדמאי או שיש להם תואר אקדמי נכון ל-2014. "מדובר בקפיצה משמעותית", הוא אומר בשיחה עם אל-מוניטור, "מ-1,050 סטודנטים ב-2003 – ל-8,300 לשנת 2014 - קפיצה של פי שמונה".

הכניסה של החרדים לעולם האקדמיה, ודאי במהירות ובעוצמה שבה היא מתרחשת, היא ללא כל ספק אירוע חברתי מכונן, הן עבור החברה הישראלית והן עבור החברה החרדית. שתי החברות הללו, שמנוכרות האחת לשנייה בחיי היומיום, חוות חיכוך חברתי ייחודי בהיכלות האקדמיה - חיכוך שמשפיע לחיוב על התפיסות ההדדיות מחד, אך מאידך מעמיד למבחן את היכולת לגשר על הפערים החברתיים והתרבותיים.

"אנחנו מזהים שינוי ביחס למגזר החרדי בעקבות שילובם באקדמיה", אומר הד"ר מלאך, ומוסיף: "המפגש הבינאישי גורם לסדיקה הדדית של הסטיגמות השליליות הישנות".

גם יואל גרומן, בן 34 ממאה שערים, דוקטורנט חרדי למתמטיקה באוניברסיטה העברית, מסכים כי החשיפה מייצרת שינוי בהתייחסות. "להתרשמותי, החברה הישראלית מקבלת בחיוב את השילוב הזה", הוא אומר לאל-מוניטור.

אולם לצד התופעות החיוביות, אחת הבעיות המאיימות להפוך את המפגש הזה למשהו טעון מאוד עבור שתי הקבוצות היא סוגיית ההפרדה המגדרית. "מדובר בסוגיה שהיא טאבו עבור שני הצדדים. החברה הישראלית לא תקבל הפרדה מגדרית, והחרדים לא יסכימו ללימודים מעורבים", אומר הרב בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית החרדית בירושלים "חכמי לב". כהן עסק שנים בתחום השתלבות צעירים חרדים בשוק העבודה והלימודים האקדמיים. לדבריו, "הוויכוח סביב ההפרדה המגדרית כבר הגיע לבג"ץ ואין ספק שאנחנו דוהרים לעימות חזיתי בעניין הזה".

עם זאת, קיימת תמימות דעים כי מה שאחראי ליציאה הזו מחומות הגטו הוא הרצון להתפרנס בכבוד, ולא כמיהה של החרדים להשתלב בחברה הישראלית או להשפיע עליה. "הכניסה לאקדמיה היא ללא ספק חלק מתהליך החזרה לעולם העבודה של החרדים", מודה הרב כהן. "אלא שבניגוד לעולם העבודה שאותו עזבו בשנות ה-70, עולם העבודה של שנות ה-2000 דורש תואר אקדמי. לכן החרדים לא הולכים למדעי הרוח, אלא לתחומים כמו הנדסה, משפטים ומנהל עסקים".

לדברי הד"ר מלאך, הסיבה לכך שההנהגה החרדית לא התנגדה בתוקף להשתלבות הזו היא מאחר שהאקדמיה היום שונה מהאקדמיה של המאה ה-18, שהצמיחה את תנועת ההשכלה אשר איימה על החרדיות. "בניגוד למודל הגרמני למשל, שבא לידי ביטוי באקדמיה של תקופת ההשכלה, שביקש לבצע לתלמידיו מה שמכונה 'בילדונג' – עיצוב אישיות מודרנית ונאורה, האקדמיה היום, היא בחלקה הגדול הכשרה מקצועית גבוהה, ולכן היא לא מהווה איום על הזהות החרדית".

עם זאת, גם ד"ר גלעד מלאך, גם הרב בצלאל כהן וגם יואל גרומן מסכימים שההליכה לאקדמיה משנה את הציבור החרדי מבפנים. "החשיפה לחברה הישראלית והעובדה שהליכה לאקדמיה נובעת מהחלטה עצמאית – היא שינוי מיוחד עבור החברה החרדית", אומר מלאך. "היבט נוסף הוא צורת החשיבה. האקדמיה מכניסה הלך חשיבה חדש לתוככי הרחוב החרדי, ומייצרת חיבור של החרדים לישראליות שלהם".

לדבריו גרומן, "הכניסה לאקדמיה בהחלט שינתה אותי. אני מרגיש היום אדם הרבה יותר עצמאי. אני פחות חושב מה יגידו עלי בסביבה החרדית, אני עושה מה שאני מאמין בו. יש לי היום עוד עולם שאני שייך אליו, למרות שרוב החברים שלי הם אנשים שגדלתי איתם ולא אנשים מהאקדמיה". הוא מסכים שהאקדמיה משנה לא רק את הפרט, אלא גם את הכלל. "העובדה שיש היום אנשים רבים בתוככי המגזר שמבקשים לראות שינויים, היא משהו חדש. אמנם מדובר במיעוט, אבל הוא לא קטן בהרבה מהמיעוט שמכתיב את הדברים כפי שהם כיום. רוב האנשים נמצאים באמצע והולכים באופן עדרי. ברגע שהקבוצה שמבקשת שינוי תגדל, הדבר בהחלט יכול לשנות את המגזר החרדי".

לדברי הרב בצלאל כהן, האתגר הגדול "עדיין לפנינו" והשאלות ייעשו קשות יותר כאשר החרדים ישתלבו יותר בתחומים שיש להם קונפליקט ישיר עם ההשקפות הדתיות, כמו מדעי הטבע, היסטוריה ומחשבת ישראל. "הסטודנט החרדי ייחשף לעמדות שונות לגמרי ממה שהוא מכיר, וזה יכול לערער את עולמו. מדובר באתגר לא פשוט בכלל, ואני בהחלט מבין את ההסתייגויות שיש מלימודים אקדמיים בקרב רבנים מסוימים".

עושה רושם שמה שהתחיל רק כרצון להתפרנס, ימשיך גם כרצון לשפר מעמד חברתי, לרכוש עצמאות, ולהשיג מימוש עצמי. כשזה יקרה, ההתנגדות הפנימית מצד ההנהגה החרדית לאקדמיה עלולה להתגבר משמעותית, אך זה עלול להיות מאוחר מדי - מאחר שהאקדמאים החרדים יהיו רבים מכדי שיהיה ניתן לעצור אותם. אולם התופעה עשויה להיות בלתי נשלטת לא רק במגזר החרדי: מספר גדול של אקדמאים חרדים יוכל לגרום לשינויים גם באקדמיה הישראלית באופן שקשה עדיין לחזות.

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial