דילוג לתוכן העיקרי

אופוזיציה עם שלושה ראשים

כבר הרבה מאוד שנים שלאופוזיציה לא היו תנאים כה טובים כדי לבצע עבודה אפקטיבית נגד הממשלה המכהנת, אך ספק אם היא תפיק מזה תועלת כאשר שלושה מראשיה – הרצוג, לפיד וליברמן, רואים את עצמם כמחליפיו של נתניהו.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) shakes hands with Isaac Herzog, co-leader of the Zionist Union party after he was sworn to office in the Knesset, the Israeli parliament, following the mid-March general elections, in Jerusalem May 14, 2015. Netanyahu's new rightist coalition government, hobbled from the outset by its razor-thin parliamentary majority, was sworn in late on Thursday amid wrangling within his Likud party over cabinet posts. REUETRS/Jim Hollander/Pool - RTX1D0Z3

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג עלה ביום חמישי בלילה [14 במאי] על דוכן הנאומים בכנסת, והותיר את חברי הכנסת, אפילו במפלגתו, מופתעים. מי שלא הצליח לשכנע במערכת הבחירות ולאחריה בכנות הצהרותיו, לפיהן לא יישב בממשלה תחת בנימין נתניהו, נשמע לפתע משוחרר, התקפי ואמין כשהציע לראש הממשלה לאייש את משרד החוץ באדם ממפלגתו, מכיוון שלו אין כוונה להצטרף לממשלה כה כושלת.

נתניהו עצמו ישב באולם המליאה, מביט מדי פעם בפרץ האסרטיביות שנפל על הרצוג. ראש הממשלה נראה עייף, טרוד ובודד. ממשלתו הרביעית הושבעה באיחור של שעתיים, ללא טיפת חגיגיות. נראה שהוא הופתע מבוז'י החדש לו הוא מייעד את תיק החוץ, אם וכאשר תורחב ממשלתו.

עד לימים האחרונים ממש, הרצוג הקפיד שלא לשבור את הכלים מול נתניהו. הוא אמנם חזר ואמר שלא יישב בממשלתו, אבל לא נשמע נחרץ והחלטי, אלא חיוור ולא משכנע. עד כדי כך, שהביקורת נגדו מתוך מפלגתו הפכה גלויה והוא הואשם כמי שמפקיר את זירת האופוזיציה ליאיר לפיד. אם מישהו מבחוץ היה מגיע לכאן, הוא היה בטוח שלפיד הוא יו"ר האופוזיציה אמר השבוע ח"כ איציק שמולי בראיון לאל-מוניטור.

אבל לא הביקורת הפנימית היא שגרמה כנראה להרצוג לסגור את הדלת סופית (לפחות לתקופה הקרובה). בשבועות האחרונים הוא ראה איך נתניהו מנהל משא ומתן קואליציוני רשלני, נסחט על ידי הבית היהודי, ובסוף נשאר עם ממשלת 61 בה כל קול הוא דרמטי להמשך קיומה. הישארותו המפתיעה של ליברמן מחוץ לממשלה, גרמה גם להרצוג לחשב מסלול מחדש. ממשלה כה פגיעה היא חלומה של כל אופוזיציה, שלא לדבר על יו"ר האופוזיציה, והרצוג התמלא לפתע חיים.

במצב כזה הרבה תרחישים אפשריים. החל מחוסר יכולת של נתניהו למשול, הפלת ממשלתו והליכה לבחירות חדשות ועד להצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית באמצעותה אפשר יהיה לייצר ממשלה חלופית כשהוא בראשה עוד בכנסת הנוכחית, ולשלוח את נתניהו הביתה.

כאשר אתה עומד בראש מפלגה בת 24 מנדטים וכאשר בתוך האופוזיציה פועל מימין גם אביגדור ליברמן, עם כוח קטן אמנם אך עם נחישות להביא לחיסולו הפוליטי של נתניהו – האופוזיציה נראית לפתע מקום טוב להיות בו. מה גם שהעמדה הנחושה שהרצוג מציג, ונאומו המצוין ביום חמישי בלילה, גרמו לו כהרף עין להתחזק בתוך מפלגת העבודה, שם החלו מיד אחרי הבחירות לחשב את קיצו הפוליטי לאחור.

לתוך כל שמחת האופוזיציה שלפתע עטפה את הרצוג, התווספה שמחה קטנה נוספת כשהתברר שאחד מכוכבי הליכוד, השר גלעד ארדן, המוערך והפופולארי, נשאר מחוץ לממשלה. ארדן אמנם לא מתכוון להפיל את ממשלת הליכוד, אבל לא יהיה זה הימור פרוע להעריך שהוא יהפוך לכאב ראש לא קטן עבור נתניהו - מעין אופוזיציה בתוך הקואליציה. אלה שעקבו אחרי החיבוקים והחום שהורעפו על ארדן כשהגיע לכנסת בחמישי בלילה מצידם של הרצוג, ליברמן ולפיד, הבינו מין הסתם שהשארתו מחוץ לכוורת הליכודית מהווה חדשות מעולות לאופוזיציה.

כבר הרבה מאוד שנים שלאופוזיציה לא היו תנאים טובים כל כך כדי לבצע את עבודתה בצורה נאמנה ואפקטיבית, אך כלל לא בטוח שהיא תפיק מזה תועלת. סיבה ראשונה לכך נעוצה בעובדה שבתוך האופוזיציה פועלים כוחות חזקים בעלי אינטרסים צולבים. הכוונה ליו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד, שכבר מצוי בעיצומו של מרוץ לראשות הממשלה לקראת הבחירות הבאות.

שר האוצר לשעבר, שפוטר מממשלת נתניהו רק לפני כחצי שנה [דצמבר 2014], סיים את הבחירות עם 11 מנדטים ומאז הוכיח כישורים אופוזיציוניים ולוחמנות תוך שהוא מאפיל על הרצוג. מעבר לכך, מבחינת לפיד, הרצוג הוא אויב לא פחות מנתניהו, ואולי אף יותר ממנו. הוא היריב מתוך המחנה ולכן הרצוג יצטרך להילחם בו בדרך אל היעד. זו הסיבה שבימים האחרונים לפיד לא החמיץ הזדמנות לעלוב ולהגחיך את הרצוג ומפלגת המחנה הציוני על כך שהם מגלים רפיון מול נתניהו. "אני לא מבין את השתיקה שלהם... הם לא ממש נחושים להנהיג את האופוזיציה.... אם הם לא יובילו את האופוזיציה – אנחנו נוביל אותה", אמר לפיד; במחנה הציוני לא נשארו חייבים ותקפו בחזרה: "מצחיק לראות את מי שחמאת ממשלת נתניהו-לפיד הכושלת עדיין מרוחה על ראשו, משחק אותה אופוזיציה".

לפיד מבדל את עצמו מהמחנה הציוני בהמשך מלחמתו בחרדים, בהרחבת הממשלה ואפילו במיצוב המדיני כימין לייט לעומת המחנה הציוני, שרבים מחבריה הם בעלי נטייה שמאלית מובהקת עם זיקה למרצ.

ובזירה אחת עם שניהם פועל גם ליברמן, שמאז הודעתו שהוא נשאר בחוץ מתגלה כאופוזיציה מעניינת ופעילה. שר החוץ לשעבר, וזה דבר ידוע, נוטה להשתעמם די מהר. מעניין יהיה לראות האם יצליח להמשיך לגלות עניין פוליטי גם כהוא יושב על ספסלי האופוזיציה. מבחינת ליברמן, ישנם שני יעדים בולטים להתקפה מימין: נתניהו וממשלתו, והסיעה הערבית בתוך האופוזיציה. "איך זה שלא מופיע בקווי היסוד מיטוט שלטון החמאס? ואיך זה שלא מופיעה בנייה בשכונות היהודיות בירושלים ובגושי ההתיישבות? תפסיקו להתחפש לימין... זו ממשלה של אופורטוניסטים שחיה על זמן שאול", תקף ליברמן בנאומו בכנסת ביום חמישי.

אביגדור ליברמן, אומרים בסביבתו, לא ויתר על חלומו להנהיג את הימין ולהיות ראש ממשלה. המשמעות היא שבאופוזיציה פועלים כעת שלושה ראשי ממשלה בפוטנציה. טוב לנתניהו, רע ליריביו.

כשהאופוזיציה בת 59 (!) החברים עסוקה בקרבות פנימיים, האתגר של הרצוג כמי שעומד בראשה יהיה להצליח למקד מאבק ולאתגר את נתניהו והליכוד, בכל יום ובכל רגע. ​

More from Mazal Mualem

Recommended Articles