דילוג לתוכן העיקרי

הכוח לסחוט: נתניהו שוב נגד מרכז הליכוד

דווקא עכשיו, כשהוא בשיאו הפוליטי, נדרש ראש הממשלה לקנות את שרידותו במילוי גחמותיהם של אחרוני הח"כים בליכוד, שסוחטים אותו בלי למצמץ. למשל באמצעות ההצעה להחזיר את הכוח למרכז הליכוד, הנחשבת בעיני נתניהו כסיוט.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu attends a cabinet meeting at his office in Jerusalem May 26, 2015. Netanyahu has proposed resuming peace negotiations with the Palestinians but with the initial focus on identifying those Jewish settlements that Israel would keep and be allowed to expand, an Israeli official said on Tuesday. REUTERS/Ronen Zvulun  - RTX1EKJI

ככל שחולפים הימים מאז הישגו המרשים של בנימין נתניהו בבחירות, מתברר שאין גבול למידת הסחטנות המופעלת על ראש הממשלה דווקא מתוך מפלגתו. רק השבוע הצליח נתניהו לפתור את משבר גלעד ארדן ולצרפו לממשלה [25 במאי], תוך שהוא נסחט על ידי שר הקליטה זאב אלקין ומעניק לו את התיק לענייני ירושלים, והנה מתרגשת עליו צרה נוספת מבית. ככה זה כשאתה ראש ממשלת 61 עם יכולת תמרון אפסית ומאוים על בסיס יומיומי על ידי אחרון חברי הקואליציה.

הפעם זו היוזמה להחזיר את הכוח לבחור את חברי הכנסת של הליכוד אל מרכז המפלגה. בעוד שבועיים צפוי המרכז להתכנס לדיון והצבעה חשאית על ההצעה שמוביל ח"כ דודי אמסלם – הצעה שבעיני נתניהו היא לא פחות מסיוט. נתניהו מאמין שמרכז הליכוד הינו סוג של פיגוע אלקטורלי, והוא – שמתכוון להתמודד גם בבחירות הבאות על ראשות התנועה, החל בימים האחרונים בקרב בלימה.

מרכז הליכוד סימל במשך שנים שחיתות וריקבון פוליטיים, והיה בין הגורמים למפלתה של המפלגה ב-2006. אבל מאז 2006 מצליח נתניהו בעורמה ובתחבולות לשכנע את חברי המרכז לוותר על הכוח לטובת שיטת הפריימריז.

בזמנו, כשהליכוד עמד על סף התרסקות אחרי הפילוג הגדול עם קדימה בשנת 2005, וכשהסקרים ניבאו לו עשרה מנדטים, נתניהו הראה להם סקרים על פיהם הליכוד יכול להשיב ארבעה מנדטים ויותר אם חברי הכנסת ייבחרו באמצעות פריימריז. מאז, אחת לכמה זמן, הוא בולם בגופו את החזרת הגלגל לאחור. אך עכשיו, כשהוא לכאורה בשיאו הפוליטי, נדרש נתניהו למסע תחנונים בקרב חברי המרכז כדי למנוע את המהלך של ח"כ אמסלם.

מן הצד השני, חברי המרכז מרגישים זחוחים ובלתי מנוצחים אחרי הניצחון המפתיע בבחירות ושלושים המנדטים בהם זכה הליכוד, ומזהים הזדמנות לרכב על גל הניצחון ולחזור לימים שבהם כל חבר מרכז היה מלך. נתניהו שומע את הקולות ורואה לנגד עיניו סכנה ברורה ומיידית – משהו שיכול למנוע ממנו להיבחר שוב לראשות הממשלה.

כבר בישיבת סיעת הליכוד ביום שני [25 במאי], החל נתניהו בקרב הבלימה. לחברים אמר כי "אין זה סוד שהתנועה שלנו סבלה במשך שנים ממיתוג שלילי של מרכז הליכוד, ורוב הפעמים לא בצדק. גם בעתיד יריבנו ינסו להשתמש במיתוג הזה כדי לפגוע בנו בבחירות. עם השיטה הזו יהיה לנו קל יותר להגיע בבחירות הבאות ליעד שאני מציב לליכוד: 40 מנדטים".

להפתעת נתניהו, כל בכירי המפלגה יישרו איתו קו. גם אם בשתיקה או בהנהון. חלקם עוד זוכר את ימי "ביתן 28" ו"מרכז הנקניקיות", שהשחיתו את המפלגה ונגמרו גם בחדרי החקירות. השיטה בה כ-3,000 אנשים בוחרים את חברי המפלגה לכנסת, הפכה את הנבחרים לכלי משחק בידי קבוצות כוח עסקניות. אף אחד מהבכירים אינו מתגעגע לחיזור הסיזיפי והיומיומי אחר חברי המרכז, למצב התודעה התמידית של ריצוי ומתן מענה לכל גחמה של חבר מרכז. ובכל זאת אף אחד מהם לא התייצב בחזית המאבק, כדי לא להיראות כמי שיוצא נגדם – הרי אלה עדיין שייכים לגוף משפיע וחזק.

הבעיה של נתניהו היא לא השרים הבכירים שיושבים מרוצים במשרדיהם ונהנים ממנעמי השלטון והשררה אחרי שהצליחו לסחוט ממנו עוד ועוד תפקידים וסמכויות. הם, כאמור, ממש לא מתגעגעים ללילות הארוכים בהם הסתובבו בין חתונות, בר מצוות וטקסי תקיעת מזוזה במאמץ לרצות את אחרון חברי המרכז.

הבעיה של נתניהו היא חברי הכנסת החדשים, כדוגמת דודי אמסלם, המחובר לחברי מרכז בירושלים; או ח"כ ג'קי לוי, בעל שליטה מסוימת על חברי מרכז מהצפון; או ח"כ דוד ביתן – כולם עסקני ליכוד ותיקים. אלו מזהים את מצוקת נתניהו וסוחטים אותו בלי למצמץ. לשלושתם זוהי הקדנציה הראשונה בכנסת, אך כל אחד מהם רואה את עצמו מועמד לתפקיד סגן שר לפחות.

נתניהו מבין, שלמרות ההישג הגדול שלו בבחירות אין לו עכשיו מולם כוח. לכן הסחטנות נמשכת, וחלק מחברי הכנסת של הליכוד יתמנו בשבוע הבא לסגני שרים וראשי ועדות. רק כך נתניהו יכול להרוויח שקט קואליציוני מסוים. נתניהו מאמין, שככל שחבורת הספסלים האחוריים בכנסת תהיה יותר רגועה, כך תקטן המוטיבציה שלה לגרום לו נזק.

קצת קשה להאמין, אבל חודשיים וחצי בלבד אחרי הבחירות נתניהו עסוק עד מעל לראש בפוליטיקה פנים מפלגתית, ממנה כאמור הוא סולד. בעודו מנהל את משבר פיפ"א ביום חמישי [28 במאי], ומקיים דיונים ביטחוניים, הוא גם השקיע שעות ארוכות בשיחות טלפון עם חברי מרכז. זו תהיה מנת חלקו גם בשבועיים הבאים. ביום ראשון הקרוב, למשל [31 במאי], הוא יארח בביתו פעילים מרכזיים וראשי מרכז הליכוד, בניסיון לשכנע אותם לא לתת יד  לשינוי השיטה. הוא יסביר להם שתמיכה בשינוי משמעותה הפלת הליכוד בבחירות הבאות. בימים שלאחר מכן הוא יקיים מפגשים נוספים.

במקביל, יו"ר מרכז הליכוד, שר המדע דני דנון, שמאזן האימה שלו מול נתניהו הוכרע לטובתו לאחר שמונה לשר, מנסה להוביל הצעת פשרה לפיה רק נציגי המחוזות ייבחרו במרכז, וכל יתר הרשימה תיבחר בפריימריז פתוחים. בשיחה עם אל-מוניטור אומר דנון, שהחלטה לעומתית לראש הממשלה אינה מצב בריא למפלגה. מלחמות יקרעו את התנועה ועדיפה הפשרה.

במקרה הזה כלל לא בטוח שנתניהו יסכים לפשרה מסוג זה, וההערכה היא כי בסופו של דבר הוא יצלח את המהמורה. אבל הסאגה הזאת רק מעצימה את מצבו האמיתי של ראש הממשלה, כמי שלמרות שלושים המנדטים שהשיג בבחירות, מצוי בחולשה פוליטית גדולה. הוא נאלץ לקנות את שרידותו במילוי גחמותיהם של אחרוני הח"כים במפלגתו, אלה שלמרבה האירוניה עשו את הדרך לכנסת על גבו. באווירה הזאת, מעריכים בכירים בליכוד, נתניהו חייב להרחיב את הממשלה, אחרת הדרך לבחירות מוקדמות תהיה קצרה מאי פעם.

 

More from Mazal Mualem

Recommended Articles