סוד האושר הישראלי

לפעמים נדמה שהחיים אינם טובים בישראל. מערכת הבריאות על סף קריסה, מערכת החינוך בקשיים, עוד ועוד פרשיות שחיתות נחשפות והפשע המאורגן משגשג. לצד כל אלה מתמודד האזרח הקטן עם יוקר המחיה, מחירי הדיור המאמירים, משבר תעסוקה בדרום או אפליה מסוג שחווים בני העדה האתיופית.

לכן מפתיע לגלות, מדי שנה מחדש, שישראל מצויה במקום גבוה במדדי אושר ושביעות רצון בינלאומיים. השנה [2015] ניצבת ישראל במקום ה-11 המכובד במדד האושר העולמי שמפרסם האו"ם, לפני ארצות הברית (15), בלגיה (19), בריטניה (21), סינגפור (24) ומדינות רבות נוספות שאנו נוהגים להשוות את עצמנו אליהן. ה"הישג" הזה כאמור איננו חד פעמי. כך למשל, ישראל מדורגת שישית בדו"ח האושר העולמי של ה-OECD לשנת 2012, ובמקום השמיני בפרמטר ה"אושר- סיפוק מהחיים" ב"מדד החיים הטובים יותר" של ה-OECD לשנת 2013.

"מדד החיים הטובים יותר" חושף את הפרדוקס הישראלי, מכיוון שהוא מורכב מכמה פרמטרים כגון: איכות הסביבה, פרנסה, דיור, יוקר המחיה ואחרים. בכל אלה ישראל דווקא מדורגת במקום נמוך יחסית. כשמוסיפים לכך את האיום הביטחוני שמלווה אותנו כל העת – מנהרות חמאס בדרום או עימות קרוב עם חיזבאללה בצפון בתוספת הגרעין האיראני והשתלטות דאע"ש על סוריה – לא ברור כיצד ייתכן ששנה אחרי שנה אנו מספרים לכולם שאנחנו בעצם מאושרים.

המומחים דווקא לא מופתעים. לפרופ' גד יאיר, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומחבר הספר "צופן הישראליות", יש לא מעט הסברים לאושר הישראלי. לדבריו, דווקא מצבן הקשה של המדינות השכנות לנו מעצים את ההיבטים החיוביים של ישראל. "אנשים רואים מה קורה בסוריה", הוא אומר, "ומרגישים שסך הכל מצבנו טוב".

אמנם הישראלים אף פעם לא ראו את עצמם כחלק אינטגרלי מהמזרח התיכון, אבל גם מבט אל אירופה, טוען פרופ' יאיר, מעצים את תחושת הגאווה הישראלית: "הישראלים מסתכלים על אירופה המנומסת, האריסטוקרטית והשמרנית, רואים באיזו בעיית הגירה היא שקועה – ועושים לה אצבע משולשת. יש איזו שמחה לאיד של הישראלים, במיוחד כלפי אירופה, שנתפסת על ידנו תמיד כאנטישמית".

הישראלים נוהגים להשוות את עצמם לאחרים, בעיקר לאמריקאים. לא בכדי כמעט תמיד מציינת העיתונות בכל מדד עולמי האם ארצות הברית ממוקמת לפנינו, או אחרינו. "הקנאה היחידה שלא נגמלנו ממנה זו ארצות הברית", מסביר פרופ' יאיר. "המודל האמריקאי תמיד משך ישראלים, ואם יש מקום שישראל שואפת להיות כמוהו זה ארצות הברית. היא המקום הנכון והעשיר".

לדברי הסוציולוג הפרופ' נח לוין-אפשטיין מאוניברסיטת תל אביב, תפיסת הביטחון האישי בישראל גבוהה מאוד "ודומה למה שקורה בסקנדינביה. עם כל הביקורת שיש כאן על המשטרה, התחושה האישית היומיומית שונה מאוד מהתחושה הקולקטיבית בעניין זה והיא בדרך כלל חיובית".

גם הד"ר לפסיכולוגיה טל בן שחר מהמרכז הבינתחומי מדגיש את תחושת הביטחון האישי. אחרי שחי שנים בארצות הברית, הוא פוסק ש"אין בישראל יותר אלימות ברחוב ביחס לעולם". לדבריו, בעתות משבר ביטחוני כמו מלחמה, ברור שרמת האושר יורדת, אבל בדרך כלל המעגלים המשפיעים הם הקרובים ביותר.

למרות שהפסיכולוגים והסוציולוגים אינם מתרשמים מהעובדה שתושבי ישראל מצויים תמיד תחת איום ביטחוני כלשהו, ברור שהוא משפיע. לדברי ד"ר בן שחר, מומחה בעל שם עולמי בפסיכולוגיה חיובית, הפחד הקיומי "מפעיל אותנו. למשל, כשהולכים להצביע בבחירות מתייחסים אליו, אבל בעתות שגרה הוא מפנה מקום לדברים חשובים אחרים של חיי היום יום". לדברי פרופ' יאיר, "החרדה נוכחת, אבל הישראלים מנטרלים את הסיכון. שבועיים אחרי 'צוק איתן' אנשים המשיכו בחייהם ושכחו את המלחמה. גדר ההפרדה הפרידה את התודעה שלנו מיהודה ושומרון ומהסיכונים ממנה. זה לא נעים לומר, אבל כמו שאמרו בארצות הברית על מלחמת וייטנאם, יש תחושה שמאז האינתיפאדה השנייה המחיר של המצב הביטחוני הוא נסבל ואפשר להניח אותו בצד. חוץ מזה יש את ההומור השחור הישראלי. יש את השיר של תכנית הסאטירה 'מצב האומה' – 'בפצצה נמות כולנו יחד כל ישראל קבר אחים' – אני מלמד באוניברסיטה את השיר הזה כדי להמחיש את החרדה ואיך עושים ממנה צחוק".

אבל נדמה שהסיבה המרכזית בגינה הישראלים כל כך מאושרים, היא הישראלים. לדברי ד"ר בן שחר, "כשמסתכלים על המדדים האלה רואים שבין המדינות שיש בהן את הצרכים הבסיסיים של האדם, למאושרות ביותר יש מכנה משותף והוא תמיכה חברתית או מערכת יחסים. בישראל יש גם את המשפחה וגם את החברה, ושתיהן מאוד דומיננטיות. הרעיון של 'כל ישראל ערבים זה לזה' מאוד נוכח בהיסטוריה שלנו. בדנמרק, למשל, המעגל המשפחתי פחות נחשב, אבל המעגל החברתי שם מאוד משמעותי".

לדברי פרופ' לוין-אפשטיין, מדובר לא רק ביחסים אלא גם באופיים. "כמשנסים לבדוק שביעות רצון ואושר, כמעט תמיד הדבר הראשון שעולה זה היחסים החברתיים והמשפחתיים. ביחס לעולם ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד באופי היחסים הללו ובאינטנסיביות שלהם".

פרופ' יאיר מוסיף עוד היבט משמעותי המאפשר את התמיכה החברתית החשובה כל כך לישראלים. "שלא כמו בארצות הברית או באירופה", הוא אומר, "אנחנו מתחרים בטובות במדינות העולם מבלי לוותר על ערכים של משפחתיות. אם את שואפת להיות רופאה...תשכחי מלהתחתן ולהביא ילדים. באירופה ממש התפתחה נורמה של SOLO LIVING, חיים לבד, ויתור על משפחה. בישראל, לעומת זאת, יש לחץ להקים משפחה, החברה תומכת מאוד בערך המשפחה, ולא גורמת לאנשים קרע נפשי בנושא הזה. באירופה גודל המשפחה הממוצע קטן יותר מהממוצע הישראלי, שיעור הגירושין בישראל נמוך יחסית, כך שמהבחינה הזאת החברה שלנו מאוזנת בנפשה יותר מאחרות".