דילוג לתוכן העיקרי

משעל מנע פעולה דרמטית של חמאס בצוק איתן

הזרוע הצבאית של חמאס תיכננה בעימות ביולי 2014 מבצע מורכב של חדירה ליישובים בישראל עם הרוגים ובני ערובה רבים. הכוח היה מוכן לצאת לשטח, כשברגע האחרון יו"ר הלשכה המדינית של הארגון ביטל את הפעולה מחשש להשלכותיה.
Hamas leader Khaled Meshaal speaks during an interview with Reuters in Doha October 16, 2014. Meshaal on Thursday called on Muslims to defend the al-Aqsa mosque compound in Jerusalem, saying Israel was trying to seize the site, revered in Islam and Judaism and focus of a Palestinian uprising in 2000.      REUTERS/Fadi Al-Assaad (QATAR - Tags: POLITICS RELIGION) - RTR4AH1B

זה קרה בשבוע הראשון של המלחמה בין ישראל לחמאס, בראשיתו של יולי 2014. ראש הזרוע הצבאית של הארגון, מוחמד דף, ביקש להוציא לפועל תוכנית מגירה מבצעית שהגה ביחד עם פקודיו. כשלושים לוחמים מיחידת העלית של הזרוע, ה"נוחבה", נבחרו להשתתף בה. הם נחלקו לחוליות. האחת הייתה אחראית על השתלטות, השנייה על לקיחת בני ערובה. כוח שלישי מונה לפגוע בכוחות צה"ל שיתקרבו לאזור.

התוכנית הייתה פשוטה אבל דרמטית, ואם הייתה עולה יפה, היא הייתה משנה את התנהלות המלחמה. ייתכן שהייתה מביאה את הקץ על שלטון חמאס ברצועה. הקלף החזק שלה היה מרכיב ההפתעה. חמושי חמאס היו אמורים להסתנן במנהרות תת-קרקעיות לשטח ישראל באזור קיבוץ כרם שלום. בצאתם, היו פולשים לקיבוץ וליישובים סמוכים לו, מבצעים פיגועי רצח בתושבים וחוזרים מהר ככל האפשר לרצועה דרך המנהרות, כשבמחיצתם בני ערובה רבים ככל האפשר. אחר כך היו פותחים במשא ומתן עם ישראל על הוצאתם לחופשי של אסירי חמאס.

זה היה אמור להיות מבצע שיהדהד שנים ארוכות. אירוע שיחזיר לתודעה את היכולת המבצעית של הזרוע הצבאית, ויביא לה הישג שכמותו לא רשמה שנים מאז לקיחתו בשבי של גלעד שליט ביוני 2006.

הכוח היה מוכן לצאת לשטח, מצויד בפקודות הדרושות ובמידע על מטרותיו, אבל אז הגיע צו הביטול. ראש הלשכה המדינית, חאלד משעל, הרחק בקטאר, חשש מתוצאות הפעולה והטיל עליה וטו. מאמצי השכנוע של מפקדי הזרוע הצבאית לא הועילו. משעל זכר היטב את התגובה הישראלית החריפה לאחר לקיחתו בשבי של גלעד שליט, שגבתה את חייהם של מאות פלסטינים והמיטה חורבן על עזה. הוא היה בטוח שהפעם ישראל תעניש את הרצועה בחומרה רבה יותר. המטרה העליונה של חמאס, הסרת הסגר על הרצועה, הייתה מתרחקת. עזה הייתה הופכת לאזור מוכה מלחמה ושוקעת לתוך שנים של אסון הומניטרי.

כמה שבועות אחר כך גילו חיילי צה"ל את המנהרה שממנה ביקשו חמושי חמאס לצאת לפעולה והרסו אותה. במשך המלחמה הרס צה"ל 32 מנהרות. הזרוע הצבאית של חמאס אכן ביצעה כמה פעולות חדירה לישראל, דרך המנהרות או הים, אבל כולן היו מתגמדות מול אותה פשיטה מפתיעה שנבלמה בהוראה מהבוס. בסך הכל חדרו לשטח ישראל לאורך המערכה 45 לוחמי חמאס. מחציתם נהרגו, והשאר נאלצו לשוב על עקבם. 

המתיחות שנוצרה בקיץ 2014 בין ההנהגה המדינית בחו"ל לבין הזרוע הצבאית מנווטת עד היום את יחסי הכוחות בשורות תנועה חמאס. היא לא נעצרה עם תום העימות, אלא ממשיכה עד היום. הזרוע הצבאית, ובראשה האיש בעל שבע הנשמות, מוחמד דף, מאשימים את ההנהגה המדינית כי היא קשרה את ידיהם ומנעה מהם הישג היסטורי. הישג, שעשוי היה לסיים את סבלם של חבריהם האסירים, הכלואים בישראל, וגם למחוק את תחושת ההשפלה שמלווה את הזרוע שנים ארוכות, בעקבות סדרה של תבוסות צבאיות לישראל.

המתיחות הזו בין שני מוקדי הכוח בחמאס – הזרוע הצבאית בעזה וההנהגה המדינית בחו"ל – השפיעה על התנהלותם גם לאורך המלחמה. משעל התעקש ולחץ על אנשיו בשטח להמשיך להילחם, אף שהם ביקשו לנצור את האש ולהביא את המערכה לקצה כמה שבועות לפני סיומה הרשמי ב-26 באוגוסט. משעל וחבריו ביקשו לקצור פירות מדיניים. הם ראו את העורף הישראלי משותק מירי הרקטות ואת מספר הרוגי צה"ל הולך ועולה, והניחו שממשלת ישראל תיקלע למשבר פנימי ובינלאומי ככל שהמערכה תימשך. הודות למשבר הזה, תוכל חמאס לסחוט ממנה הקלות משמעותיות ברצועה. נוסף על כך, משעל פעל רבות לכונן ערוץ תיווך עקיף עם וושינגטון. האיש שלו, שר החוץ הקטארי חאלד עטייה, ניהל בשמה של הלשכה המדינית של חמאס את המגעים להפסקת אש עם שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, שמצדו עמד בקשר הדוק עם ירושלים. משעל קיווה שערוץ המגעים העקיף עם הבית הלבן ישרוד גם אחרי המלחמה.  

חמאס היא תנועה המצויה במשבר מבית ומחוץ. בבית היא מייחלת לתמיכת הרחוב ולעזרת הרשות הפלסטינית, שמפנה לה כתף ומייחלת לקריסתה. בחוץ היא מחפשת פטרון. מאז פרצה המלחמה בסוריה במלוא עוזה, נדרשה חמאס להפגין נאמנות כלפי אחד הצדדים היריבים. היא בחרה להפנות את גבה לדמשק, שהעניקה לה חסות ארוכת שנים, ופנתה ליריביה, ובראשן נסיכות קטאר. מאז חלפו ארבע שנים, ולמרות שמדובר בתקופה קצרה באופן יחסי, התברר לחאלד משעל ולחבריו שאת הטון באזור קובעת דווקא סעודיה. משעל משקיע בימים אלה מאמץ רב לגשש את דרכו אליה, אבל האדונים בריאד אינם ממהרים לחבק את האיש שגדל על ערכי יריביהם, תנועת האחים המוסלמים. אחת הסיבות לכך היא הזרוע הצבאית בעזה, שמפלרטטת דווקא עם יריבתה של סעודיה, איראן. בכירי הזרוע אינם לבד. גם באגף הפוליטי של התנועה יש סניגורים למגעים הקרובים עם טהרן. בראשם, הבכיר מחמוד א-זהאר.

בימים אלה עסוק צבא חמאס בשיקומו, כפי שנוהג כל כוח לוחם לאחר מערכה קשה. מפעל חפירת המנהרות חזר לעבוד כתמיד, ויותר מאלף איש מגויסים למאמץ. הם פועלים לאורך כל היממה, גם בלילה, שישה ימים בשבוע. המחסור במלט אינו פוגע במפעל. בחמאס מצאו תחליפים. לאחרונה אסרה ישראל להכניס לרצועה לוחות עץ שרוחבם חמישה סנטימטרים ומעלה, מן הסתם כדי שלא יופנו לתעשיית המנהרות. בחמאס משתמשים באחרונה גם בלוחות פלסטיק לצורך דיפון המנהרה מבפנים.

ההתפתחויות האזוריות אינן לטובת חמאס. מצרים רואה בה אויב, האחים ברשות הפלסטינית מותירים אותם לדמם מבלי להושיט עזרה פוליטית או כספית, והקהילה הבינלאומית רואה בה ארגון טרור שאין לבוא עמו במגע. מדינות המפרץ הערבי מוכנות אמנם לשפוך מזומנים, ובלבד שיופנו לאוכלוסייה, פחות לחמאס ולכוחותיה הלוחמים. בלית ברירה, נותרה איראן התומכת העיקרית של הזרוע הצבאית - מעל ראשו של חאלד משעל. לא מתוך בחירה, אלא כתוצאה מאילוץ. המגעים החמים עם טהרן, המדינה המוקצה ביותר על שליטי ערב, מעניקים אמנם לחמאס מעט אוויר לנשימה, אבל בסופו של יום מגבירים את בידודה.

More from Jacky Hugi

Recommended Articles