ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, הדיון הפוליטי על עתידה של מדינת ישראל בשנים הבאות מפנה מקום למשחקים בפאזל של הרכבת קואליציות. התרחיש המוביל הוא ממשלת אחדות שתכלול את הליכוד, המחנה הציוני וכולנו, עם או בלי יש עתיד, עם או בלי רוטציה בין ראשי המפלגות, בנימין נתניהו ליצחק הרצוג. בכירים במחנה הציוני ופרשנים ותיקים מזכירים שכל מועמד שהותיר את המפלגה באופוזיציה לא האריך ימים בלשכת יושב ראש המפלגה. אי לכך, הם מוכנים להמר שכדי להיכנס ללשכת ראש הממשלה, ולו גם ברוטציה עם בנימין נתניהו, הרצוג יהיה מוכן לעשות ויתורים משמעותיים. יש כאלה שמעריכים שהוא אפילו יהיה מוכן להסתפק בתיק החוץ כדי להימנע מעוד כמה חודשים בתפקיד יו"ר האופוזיציה.
התיקו בין הגושים הגדולים אכן עשוי לחייב את נתניהו והרצוג לצעוד שניהם מרחק רב מהמקום שבו עמדו ערב הבחירות, אל המקום שיאפשר הקמת ממשלה יציבה ומתפקדת. ואולם, גם לצעדה הזאת צריך שיהיה קו אדום. הקו האדום הזה צריך להיות הקו הירוק - נקודת המוצא היחידה של כל משא ומתן עם הפלסטינים בחסות הליגה הערבית והקהילה הבינלאומית, על הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
