הזווית הטורקית של מחויבות ארה"ב לביטחון ישראל

יחסי ישראל-טורקיה ממשיכים להיות מתוחים כאילו לא הייתה התנצלות. לשגרירות ישראל באנקרה נשלחה בתחילת השנה [2015] ממונָה חדשה [אמירה אורון], ובאופק אין כל סימן לנורמליזציה ביחסים המדיניים ולחילופי שגרירים. נהפוך הוא. שר החוץ של טורקיה מבלוט צ׳וושאולו ביטל את השתתפותו בוועידת הביטחון במינכן בחודש שעבר [פברואר 2015] אחרי ש״התברר לו״ שבפאנל המזרח התיכון ישתתף גם נציג ישראלי. זהו מהלך חסר תקדים מאז תחילת הנתק בין המדינות, כשראש ממשלת טורקיה (אז) טאיפ ארדואן התפרץ על נשיא מדינת ישראל (אז) שמעון פרס [2009].

כשקרא ארדואן לשגריר הטורקי לחזור הביתה, הייתה שגרירות טורקיה בתל אביב היחידה במזרח התיכון שלא אוישה בשגריר. אבל מאז נקראו הביתה השגרירים גם מסוריה, ממצרים, מלוב ומתימן. מעבר לכך שהשגריר מתל אביב היה הראשון שנקרא הביתה, יוצא דופן היה גם המאמץ שהשקיעה ארצות הברית בניסיונות לשקם את הקשרים בין שתי בעלות הברית החשובות לה באזור. מאמץ ששיאו היה בשיחת הטלפון שבה התנצל ראש ממשלת ישראל בפני ראש ממשלת טורקיה, בנוכחות נשיא ארצות הברית.

כמה תכתובות שנחשפו לאחרונה בהדלפות של ״הצבא הסורי האלקטרוני״, שפרץ למערכות מחשב ממשלתיות בטורקיה, מאפשרות הצצה מעניינת ונדירה למאמצים הרבים שהשקיעה ארצות הברית כדי לפייס בין ירושלים לאנקרה.

בספטמבר 2011, כשנכשלו המאמצים להביא להתנצלות ישראלית ותשלום פיצויים על הרג הפעילים הטורקים על סיפון המרמרה במסגרת ועדת פאלמר שמינה מזכ״ל האו״ם, הפעילה טורקיה נגד ישראל ״תוכנית ענישה״ בת שלושה סעיפים: הורדת דרג הקשרים הדיפלומטיים, צעדים משפטיים נגד חיילי צה״ל ומפקדיו ופגיעה בפעילות ישראל במוסדות בינלאומיים.

הכלי העיקרי שעמד לרשותה של אנקרה בסעיף השלישי היה חברותה המלאה והבכירה בנאט״ו - הברית הצפון אטלנטית. ישראל, כידוע, אינה חברה בברית, אך נהנית ממעמד מועדף כשותפה בכירה. באנקרה זיהו את נקודת התורפה והחלו לנצל את זכותם להטיל וטו על השתתפות ישראל בפעילות הברית האסטרטגית החשובה לה כל כך.

בהקשר הזה מעניין לקרוא את הודעת הדואר האלקטרוני שמשגר ב-11 בספטמבר 2012 מי שהיה שגריר ארצות הברית באנקרה אז, פרנסיס ריצ׳רדון לתת שר החוץ הטורקי פרידון סינירליאולו, שהיה (ועודנו) מופקד על התיק הישראלי במשרד החוץ באנקרה ומשמש איש קשר מרכזי גם לירושלים וגם לוושינגטון. ״פרידוּן״, הוא כותב, ״השגנו מחברינו הישראלים התחייבות שאם תרגיל מינוֹטוֹר של נאט״ו יתקיים, צה״ל יגביל את השתתפותו לרמה של ׳משקיפים׳. כך יהיה סיכוי מזערי שמישהו יאשים בתוקף שצה״ל והכוחות הטורקיים ׳מתאמנים יחד׳: הישראלים יהיו משקיפים, לא מתאמנים ולא ׳משתתפים׳ פעילים בכוחות נאט״ו והשותפים (לברית). פיל שוחח על כך עם הפיקוד הכללי, עם ביל ברנס בנוכחות וונדי שרמן. היא מקווה שהממשלה (הטורקית, ע.נ.) תסתפק בזה כדי לאפשר להתקדם בעניין".

מקורות ישראלים מעריכים, שהשגריר ריצ׳רדון כיוון לתרגיל נאט״ו לחילוץ מצוללת טבועה שאמור היה להתקיים מול חופי נורבגיה. ישראל רואה חשיבות רבה בתרגולות ובלקחים של תמרונים כאלה, ומכיוון שכך ביקשה ישראל מארצות הברית לפעול אצל הטורקים שיאפשרו לה לכל הפחות להשקיף בפרופיל נמוך. וונדי שרמן, שמוזכרת בתכתובת הזו, היא תת מזכיר המדינה האמריקנית, מי שממונה היום על המשא ומתן עם איראן. ביל ברנס היה סגן מזכיר המדינה (הילרי קלינטון בתקופה המדוברת), ופיל הוא ככל הנראה פיליפ גורדון, עוזרה הבכיר של הילרי קלינטון.

המאמצים האמריקאים נשאו פרי, ובדצמבר 2012 הודיעה טורקיה שהיא מסירה את התנגדותה לשיתוף ישראל בפעילות של נאט״ו ״ובלבד שלא ייווצר מגע בין כוחות טורקיים לישראליים״.

השגריר ריצ׳רדון ניסה גם לשפר את האווירה בין שתי המדינות וליזום מחוות של רצון טוב. ב-6 באפריל 2012, ערב פסח, הוא כותב לתת שר החוץ הטורקי: ״פרידון, יש לך כל כך הרבה חברים יהודים והיית בכל כך הרבה סדרים (סֵדרס במקור), כך שסביר שאתה יודע שהערב הזה, חג הפסח של היהודים, הוא אחד הלילות המיוחדים בשנה, כשחוגגים את השחרור ממצרים של פרעה. שלחתי את ברכתי ׳חג שמח׳ לחכם באשי (הרב הראשי ליהודי טורקיה, ע.נ.), לממונה הישראלי ולעוד גורמים רשמיים וידידים. אם ראש הממשלה יברך גם הוא באופן אישי את הקהילה היהודית (או אפילו את עם ישראל), אשמח מאוד לעדכן את וושינגטון על מחווה כזו״.

חשוב לציין שעוד קודם לפנייה הזו נהג ארדואן לברך את יהודי טורקיה בראש השנה ובפסח. עם זאת, כבר באותו ערב הקפידו במשרד החוץ הטורקי להבליט את העובדה שראש הממשלה פרסם ברכה כזו וניסו לקדם את פרסומה בישראל. רפאל סאדי מארגון עולי טורקיה בדק עבורי את נוסח הדברים, ומסתבר שרק משנת 2013, אחרי שנתניהו התנצל בפניו, החל ארדואן מפנה את ברכתו לא רק ליהודי ארצו אלא גם ליהודי העולם כולם.

גורם טורקי המעורה היטב בחילופי המסרים בין אנקרה לירושלים ולוושינגטון, מדגיש שארצות הברית הקפידה שוב ושוב להדגיש בפני הטורקים את החשיבות האסטרטגית העליונה שהיא רואה בשיקום הקשרים בין אנקרה לירושלים ולא חסכה מחוות, מאמצים ואמצעים כדי לנסות ולפייס את הטורקים ולקדם נורמליזציה בין המדינות. לדבריו, המאמצים התנהלו ללא הרף בכמה מישורים בו זמנית ובכל הדרגים.

דובר שגרירות ארצות הברית בתל אביב, ג׳ף אניסמן, שהתבקש להתייחס לדברים ונשאל האם וושינגטון מוסיפה לפעול לשיקום הקשרים בין במדינות, מסר לאל-מוניטור: ״לארצות הברית הערכה עמוקה לשותפות הקרובה עם ישראל ועם טורקיה. אנחנו מקיימים קשרים חזקים ארוכי שנים עם שתי המדינות, ותומכים לחלוטין בשיקום הקשרים החיוביים ביניהן״.

ייתכן שתוצאות הבחירות שיתקיימו בישראל [17 במארס] והממשלה החדשה שתוקם יפתחו פתח לנרמול היחסים עם טורקיה. ייתכן שלא. עם זאת, כיום, ביום נאומו של נתניהו בקונגרס [3 במארס], כשנדמה שבירושלים מפקפקים במחויבות של נשיא ארצות הברית לישראל, חשוב להדגיש שגם אם השגרירים עדיין לא חזרו ללשכותיהם, הרי שהמאמצים הרבים שהשקיעה וושינגטון באנקרה הם שאפשרו לישראל לשוב ולהיות חלק בפעילות נאט״ו – עוד מעגל חיוני בשמירה על ביטחונה.