דילוג לתוכן העיקרי

כך נתניהו מתנער מהתחייבות ישראל לקדם מדינה פלסטינית

דברי ראש הממשלה ש"לא יהיו שום נסיגות ושום ויתורים" מבטלים את החלטת ממשלת ישראל מ-2003, שאימצה את מפת הדרכים של הנשיא בוש למדינה פלסטינית עצמאית.
A Palestinian man gestures near a damaged car in the West Bank village of Burka, near Ramallah October 10, 2013. An Israeli police spokesperson said on Thursday three cars were damaged overnight and the words "Geulat Tzion loves Tomer Hazan" were scrawled in Hebrew on a wall of the mosque. Geulat Tzion is an illegal Jewish settler-outpost in the West Bank where structures were demolished by Israeli forces a day earlier and Tomer Hazan is an Israeli soldier who was killed by a Palestinian on September 21. RE

כשראש ממשלת ישראל מודיע ש"לא יהיו שום נסיגות ושום ויתורים", וכשמטה הליכוד מודיע שהתייחסות לנאום מ-2009 שבו הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות פשוט אינו רלוונטי, הם למעשה מבטלים בהבל פה החלטה מפורשת של ממשלת ישראל. 

במאי 2003 החליטה ממשלתו של יו"ר הליכוד אז, אריאל שרון (שנתניהו נמנה עם בכירי שריה), לאמץ את "מפת הדרכים" - מסמך שיצא משולחנו של נשיא ארה"ב הרפובליקאי, ג'ורג' וו' בוש. במסמך הזה, שהנשיא בוש הפך להחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, כתוב במפורש כי "הסכם שיושג על ידי משא-ומתן בין הצדדים יביא למדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית ובת-קיימא, החיה לצד ישראל ושאר שכנותיה בשלום ובביטחון".

זאת ועוד, כשנתניהו וראשי הליכוד מבטיחים להרחיב את הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, הם מבזים החלטת ממשלה שאימצה את עקרונות דו"ח המאחזים, אותו הזמין אריאל שרון מבכירת הפרקליטות לשעבר, עו"ד טליה ששון [2004]. בדו"ח כתוב ש"כפי שאושר בהחלטת הממשלה ממאי 2003 בשלב הראשון של 'מפת הדרכים', נקבע כי על ישראל לפרק את המאחזים 'הבלתי­ מורשים' (התנחלויות שנבנו ללא הרשאה משלטונות ישראל; ע"א) שהוקמו מאז חודש מארס 2001, ממשלת ישראל תעמוד בהתחייבות זו". מדובר היה בפחות משני תריסר יישובים מתוך יותר מ-105 מאחזים הפזורים ברחבי השטחים הכבושים. רובם הוקמו על אדמה פרטית של פלסטינים. אגב, לא הוזכר שההחלטה לאמץ את מפת הדרכים כללה גם התחייבות להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. ללא שום הסתייגות.

השבוע [13 במארס] ימלאו עשר שנים להחלטה החשובה הזאת. על פי נתונים עדכניים שחגית עפרן מ"שלום עכשיו" העבירה השבוע לאל-מוניטור, לבד ממאחז מגרון שהועתק לאתר סמוך וכמה מבנים, רובם לא מאוכלסים, שנהרסו, כל המאחזים עומדים על תילם. אחדים מהם עברו תהליך של "הכשרה" באדיבותם של שרי הביטחון. יתרה מזאת, בעשור האחרון נוספו לאוכלוסיית המאחזים כ-9,000 תושבים. פי שלושה ויותר ממספרם בעת פרסום דו"ח ששון.

אפילו הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, אדמונד לוי, שקבעה כי מפעל ההתנחלויות אינו סותר את החוק הבינלאומי, הצטרפה לביקורת על חוסר הסדר השורר בשטחים בכל הנוגע לתכנון ובנייה. דו"ח הוועדה, שהוגש לנתניהו ביוני 2012, מצטט את העדות של היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, שאמר: "ישנם שרים שהיו קרובים להתיישבות שלא הקפידו על דברים אלה. הדברים נעשו ללא היתר וזה מעמיד במבוכה את הממשלה". היועץ הוסיף כי "מדובר בנקודה כואבת והדבר מצביע על אנרכיה".

האנרכיה אינה נעצרת בחוקי התכנון והבנייה. המשרד לעניינים הומניטאריים של האו"ם תיעד ב-2014 כ-300 התקפות של מתנחלים נגד פלסטינים או רכושם. רבים מהתוקפים, אם לא רובם, מתגוררים במאחזים לא חוקיים. בממוצע נרשמו שש התקפות בשבוע.

הנה דיווח לדוגמה של משרד האו''ם משבוע אחד בחודש שעבר [פברואר 2015]: קבוצת מתנחלים בחברון הכתה ילד בן עשר במוט ברזל. למחרת עצרו כוחות ישראליים את הילד לשעות אחדות, לכאורה בגין יידוי אבנים על חייל ישראלי; מתנחלים מסוסיא היכו פלסטיני שרעה את צאנו ליד היישוב; מתנחלים מסוסיא כרתו יותר מ-40 עצי זית השייכים לחקלאים מהכפר יטא; מתנחלים עקרו 550 נטעי זיתים בכפר סעיר, שניתנו לתושביו במסגרת מיזם במימון תורמים; כתובות "תג מחיר" רוססו על מיכל מים שהוצב, במימון תורמים, בעסירה אל-קיבלייה ועמוד חשמל ניזוק חלקית; בכפר ג'אלוד תקפה קבוצת מתנחלים פלסטיני בצינור מתכת ליד המאחז אש קודש.

באותו שבוע רשמו אנשי משרד האו"ם שש התקפות של פלסטינים נגד ישראלים, שבהן דקירה של אזרח ישראלי בעיר העתיקה בירושלים, השלכת בקבוק תבערה על מתחם מתנחלים בשכונת שייח ג‘ראח בירושלים המזרחית והשלכת אבנים על כלי רכב ישראלי ליד מחנה הפליטים אל-ערוב. בשלוש תקריות נוספות השליכו פלסטינים בקבוקי צבע ואבנים על תחנת הרכבת הקלה באזור שועפאט.

דו"חות האו"ם אינם מתעדים כמובן אירועים שאינם מגיעים לידיעת הארגון, רשויות אכיפת החוק הישראליות או התקשורת. הפלסטינים נוכחו לדעת שתלונותיהם מעלות אבק בתיקי המשטרה או התביעה ואינם טורחים לבוא לתחנות. דו"ח שפרסם ארגון זכויות האדם "יש דין" בנובמבר על תוצאות החקירה ב-1,045 תיקים שנפתחו במשטרת מחוז ש"י, בעקבות תלונות שהגישו פלסטינים בסיוע הארגון, מלמד כי בין השנים 2014-2005, רק 7.4 אחוז מתיקי החקירה הסתיימו בהגשת כתב אישום נגד ישראלים החשודים בפגיעה בפלסטינים וברכושם. 85.2 אחוז מהתיקים שבהם התקבלה החלטה סופית נסגרו בשל כישלון המשטרה בחקירה - רובם המכריע (788 תיקי חקירה) בשל כישלון החוקרים לאתר את העבריינים, או לאסוף ראיות מספיקות להעמדה לדין.

כל עוד התקיים תהליך השלום, ישראל נהנתה מיחס סלחני של הקהילה הבינלאומית ביחס להתעלמותה מהתעמרות המתנחלים בפלסטינים. על פי הערכות של פקידים ישראלים ודיפלומטים זרים, המשך הקפאתו של התהליך המדיני יציף את הקפאת ההתנחלויות ופינוי המאחזים לראש סדר היום הבינלאומי. ניסיון השנים האחרונות מלמד שחזון הדו-קיום בין המתנחלים לשכניהם הפלסטינים, דו-קיום בין סוס לרוכבו, אינו אלא הזיה. הסוס בועט, הרוכב מצליף ובסוף שניהם קורסים זה לצד זה.   ​

More from Akiva Eldar

Recommended Articles