דילוג לתוכן העיקרי

פריחת הקולנוע הישראלי הנשי

2014 הייתה שנה נפלאה וחסרת תקדים לקולנוע הישראלי הנשי, ו-2015 צפויה להיות אפילו מוצלחת יותר. לפי מבקרת הקולנוע יעל שוב, לקטורה גברית ומבקרים גברים הם בין הסיבות שגרמו בעבר לעצירת הביטוי של הקול הנשי.

HOLLYWOOD, CA - OCTOBER 27:  Ronit Elkabetz attends the 2014 Variety Screening Series - "Gett: The Trial Of Viviane Amsalem" Screening at ArcLight Hollywood on October 27, 2014 in Hollywood, California.  (Photo by Jason Kempin/Getty Images)

אחד הסימנים הדרמטיים למהפך הנשי של הקולנוע הישראלי מגיע דווקא בסרט של גבר, "הגננת" של נדב לפיד, שקוצר שבחים ברחבי העולם וסומן כאחד הסרטים הישראלים הטובים של השנה [2014]. פתאום גם במאים גברים יוצרים דמות ראשית של אישה מורכבת ומסובכת. אבל למעשה 2014 הייתה שנה מדהימה ליוצרות הקולנוע הישראליות, ויהיה זה לא הוגן לזקוף את השינוי דווקא לזכותו של גבר.

"2014 הייתה שנה מצוינת וחסרת תקדים", אומר מבקר הקולנוע של אתר "וואלה!", אבנר שביט, "בהשוואה למדינות אחרות, התעשייה הישראלית נותנת יותר ביטוי לקול הנשי. באוסקר לא הייתה אף אישה מועמדת לפרס הבימוי. בצרפת [סזאר] אישה אחת מתוך שבעה במאים מתמודדת בקטגוריית הבימוי, ואצלנו שתי נשים מתחרות על הסרט הטוב ביותר. זה מדהים במיוחד כשזוכרים שעד 1980 לא היה ולו סרט עלילתי ארוך אחד של אישה".

שביט מדבר על "גט" שיצרה רונית אלקבץ יחד עם אחיה שלומי, ו"אפס ביחסי אנוש" – הצלחה קופתית וביקורתית מרשימה של טליה לביא, שזכה להקרנות ופרסים מעבר לים.

2014 הביאה למסך גם את "את לי לילה" שכתבה לירון בן שלוש (וביים בעלה אסף קורמן) ובו היא מככבת לצד דאנה איבגי המצוינת, שגם מככבת ב"אפס ביחסי אנוש"; "מיתה טובה" של טל גרניט (ביחד עם שרון מימון); "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה, ועוד.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish