דילוג לתוכן העיקרי

הקרב על התיקים בממשלת נתניהו הבאה

השבוע מסתמן שהתוכנית להפלת נתניהו קרסה סופית, וכל השחקנים הרלוונטיים – ליברמן, בנט, דרעי, כחלון ולפיד, מחדדים את הקמפיין ואת המסר כדי להגדיל את כוחם הפוליטי לקראת משא ומתן עתידי עם נתניהו להקמת ממשלתו הרביעית.
TEL AVIV, ISRAEL - JANUARY 23: (ISRAEL OUT) Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu waves to supporters with Former Israel Minister for Foreign Affairs Avigdor Liberman  at his election campaign headquarters on Janurary 23, 2013 in Tel Aviv, Israel. Netanyahu was re-elected for a third term and will return to office, according to exit polls. Israel had the highest turnout of voters since 1999. (Photo by Lior Mizrahi /Getty Images)

יו"ר ישראל ביתנו ושר החוץ, אביגדור ליברמן, היה הראשון לאותת שהוא אינו רואה אפשרות על פיה יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, ירכיב את הממשלה הבאה. ליברמן ידוע ביכולותיו לקרוא את המפה הפוליטית העכשווית ולהתאים את עצמו אליה: כזכור, הוא התחיל את מערכת הבחירות כאיש שיקבע האם בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, מירכז את עצמו ואת מפלגתו באמצעות תוכנית מדינית ואפילו העז לחשוב על ראשות הממשלה. אלה היו הימים בהם קואליציית "רק לא ביבי" תפסה תאוצה, ונראה היה שהשלישייה אביגדור ליברמן, אריה דרעי ומשה כחלון תגזור את דינו של נתניהו. ההרכב הזה העניק רוח גבית לאיחוד בין הרצוג ללבני.

אבל אז התפוצצה פרשת ישראל ביתנו, המפלגה קרסה בסקרים, וליברמן חזר לאלמנט שלו בימין כדי להציל את הגרעין הקשה של תומכיו. אלה נטועים עמוק בימין.

מרגע שליברמן הפנים את מצבו החדש, הוא חזר לשחק על המגרש הימני ובמקביל אכן נבלמה קריסתו בסקרים. בימים האחרונים הוא כבר נשמע נחרץ וברור בסדרת התבטאויות, בסגנון: "לעולם לא נהיה שותפים לממשלת שמאל". בהמשך העריך כי ממילא לא תוקם ממשלה בראשות הרצוג, וקבע כי כרגע יש שתי אופציות ריאליות: ממשלת ימין או ממשלת אחדות בראשות הימין.

במוצאי שבת [7 בפברואר] הלך ליברמן צעד אחד רחוק יותר, והודיע בתוכנית "פגוש את העיתונות" (ערוץ 2) כי ידרוש את תיק הביטחון כתנאי לכניסה לממשלה. גם הדרישה הזאת מכוונת ישירות לבטן הרכה של תומכיו, להם הסביר שאם יקבל את התפקיד מדיניות הביטחון של ישראל תהיה הרבה יותר נחרצת מול חמאס וחיזבאללה.

האלקטורט הטבעי של ליברמן אוהב אותו כוחני ובוטה מול הערבים, אז ליברמן ניפק בדף הפייסבוק שלו את המשפט המורכב בדיוק מהנוסחה הזאת: ''כפי שהגיבו הירדנים על שריפת הטייס שלהם, כך צריכה להיות תגובה ישראלית לפעולות נגדנו. זאת הגישה היחידה שהיא רלוונטית במזרח התיכון''.

אחרי ליברמן רמז גם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שפניו לממשלה בראשות בנימין נתניהו, אף שבעבר הלא רחוק נתן להרצוג את התחושה שהוא עשוי להמליץ עליו לנשיא. גם דרעי ,כמו ליברמן, הבין שזה בדיוק הרגע בקמפיין שבו הוא חייב לסמן טריטוריה, שמאגר מצביעיו נמצא בימין ושהמאגר הזה כנראה לא היה רוצה לראותו נותן יד לממשלת הרצוג-לבני בסיוע המפלגה הערבית. על כן, דרעי חידד מסרים, וביום ראשון [8 בפברואר] בראיון ל"וואלה" אמר מפורשות שלהרצוג אין היום אפשרות להרכיב קואליציה.

כשנשאל על תמיכתו בעבר בהרצוג, אמר דרעי בפשטות: "היינו באופוזציה, המשימה שלנו הייתה להפיל את הממשלה והפלנו את הממשלה". כמו ליברמן, גם דרעי הציג תג מחיר לכניסה לממשלה: הדיור הציבורי ועוד שורת דרישות לרווחת העניים.

כאשר ליברמן ודרעי מסמנים את הכיוון, נפתלי בנט, השותף הטבעי של נתניהו שחווה ירידה כואבת בסקרים, נדרש גם הוא להילחם על מקומו בממשלת נתניהו הרביעית. ביום ראשון בערב, בראיון מעט לחוץ בערוץ 2, שם בנט את הקלפים על השולחן: בואו נהיה מאוד ריאלים, נתניהו הוא ראש הממשלה הבא. דרעי אמר את זה, ליברמן אמר את זה.

במצב שנוצר בו דרעי וליברמן חותרים לממשלת נתניהו ולאור הירידה בסקרים, בנט מבין שיכולת המיקוח שלו מול נתניהו יורדת, ובהתאם לכך הוא מחדד את הקמפיין ואת המסר. בנט מזהיר את תומכיו בימין כי אם לא יעזרו לו להיות מספיק חזק, קיימת סכנה שנתניהו יפנה לציפי לבני. נתניהו אמנם הודיע בציוץ טוויטר שלא יקים ממשלה עם מפלגות השמאל, אבל בנט מבקש ליצור אווירת דחיפות בימין ולטעון שהאפשרות הזאת היא יותר מריאלית.

גם לבנט, כמו לליברמן ודרעי, יש תג מחיר: התיק לביטחון פנים לאיילת שקד, וגם את משרד המשפטים.

את מה שליברמן, דרעי ובנט אומרים מפורשות, משה כחלון לא יכול לומר, אבל הוא אינו מתכוון כמובן להצהיר על תמיכה בהרצוג לראשות הממשלה. כחלון ישמור על עמימות ולא יתחייב לפני הבחירות במי יתמוך, אך ככל שמפת המנדטים מתייצבת על יתרון לגוש הימין, יש יסוד סביר להניח שתמורת תיק האוצר כחלון יחזור להיות שר בממשלת נתניהו. לשם כך הוא צריך שמונה-עשרה מנדטים, ועל זה הוא יילחם בשבועות שנותרו עד הבחירות [17 במארס].

גם יהדות התורה מאותתת שתמליץ על נתניהו, ואף יאיר לפיד – האיש שפוטר מממשלת נתניהו, האשים אותו בכך שהוא "מנותק" והצהיר שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא – מנסה לגייס קולות גם מהימין הרך. הוא אינו מתכוון ליפול למלכודת גוש השמאל, ומסרב להתחייב שימליץ על הרצוג בפני הנשיא.

משמעות הדברים די ברורה. אם לא יקרה אירוע יוצא דופן, האפשרות שהרצוג יהיה ראש הממשלה הבא היא קלושה. את זה מבינים כל השחקנים הרלוונטיים, ובעיקר השלישיה שהייתה אמורה להפיל את נתניהו – שלושה אישים אשר היו להם גם חשבונות אישיים עם נתניהו ומוטובציה בהתאם.

סקר ערוץ 10 האחרון [8 בפברואר] מצביע על שוויון בין הליכוד למחנה הציוני, אבל בחלוקה הגושית לנתניהו יש קואליציית ימין מחוזקת בכחלון שמונה 69 מנדטים, לעומת הקואליציה של הרצוג, יש עתיד, מרצ והמפלגה הערבית שמונה 51 מנדטים.

כחלון, דרעי וליברמן רואים את המגמות הללו בסקרים הפנימיים שלהם. הם אינם בנויים לשרת את העם מהאופוזיציה, ולכן אפשר כעת להכריז רשמית על קריסת התוכנית להפלת נתניהו באמצעות המרכז הפוליטי. מה שכל אחד מהשלושה עושה ויעשה עד הבחירות ימוקד בנסיונות להגדלת כוחו, כדי שבבוא הרגע נקודת המיקוח שלו במשא ומתן מול נתניהו תהיה אופטימלית.