בחירות 2015 יירשמו בהיסטוריה הישראלית כבחירות ה"ציוניות" ביותר בתולדות המדינה. בחירתם של יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני להדביק לרשימה המשותפת שלהם את השם "המחנה הציוני", נתנה את אות הזינוק למרוץ מול הימין על תואר אלוף הארץ בציונות. הימין שלף מהבוידעם ציטוטים של חברי המחנה הציוני, שלטענתו מורידים את מפלס הציונות של הרשימה. מסבירי הליכוד קפצו כמוצאי שלל רב על הצלחתו של העיתונאי הערבי, זוהיר בהלול, להשתחל כביכול למקום ריאלי ברשימת המחנה הציוני. איך מעזה מפלגה, שאחד מראשיה אינו יכול לשיר "נפש יהודי הומייה" ביום העצמאות של המדינה היהודית, לשאת את שם הציונות לשווא, הם התפלאו.
מנגד, השם "המחנה הציוני", שכמו תופעות רבות בישראל נהפך מזמני לקבוע, פתח דיון בשמאל על מהותה של הציונות ועל תרומתה לחברה הישראלית. אחד ממובילי הדיון הנוקב הזה הוא מי שהיה יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר הכנסת (מטעם מפלגת העבודה), אברום בורג - בנו של יוסף בורג, מהאבות המייסדים של המפלגה הדתית-לאומית (המפד"ל). במאמר שפרסם בהארץ ב-8 בינואר טען בורג, כי עם הקמת ישראל תם תפקידה של התנועה הציונית, ואת מקומה אמורה לרשת ולמלא "הישראליות" - הוויה אזרחית שוויונית, שתבטיח את קיומו הלגיטימי של העם היהודי. בורג, שהצטרף למפלגת חד"ש ערב הפיכתה לאחד ממרכיבי הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות, הציע את מודל "הישראליות" כתיקון לעוולות הקשות שהציונות עשתה לפלסטינים. "בשביל מה צריך את המגדיר הציוני?" היקשה, והשיב: "אלא אם כן רוצים להמשיך ולהנציח את העוולות ואת הקיפוחים בשמה של האידאולוגיה שכבר הצליחה, וכבר פג תוקפה".
