דילוג לתוכן העיקרי

הכלכלה והרשתות החברתיות: מה הסוקרים לא רואים?

מומחים לרשתות חברתיות מצביעים על סוג של יקום מקביל בקרב בעלי זכות הצבעה צעירים, המוטרדים בעיקר מסוגיות כלכליות-חברתיות ומהשחיתות. האם גם בליל בחירות 2015 נפגוש במציאות פוליטית אחרת ממה שניבאו הסקרים?
A Facebook logo reflected in the eye of a woman is seen in this picture illustration taken in Skopje November 6, 2014. Picture take November6.  REUTERS/Ognen Teofilovski (MACEDONIA  - Tags: BUSINESS LOGO)   - RTR4DKUK

שני סקרי דעת קהל שפורסמו בסוף השבוע האחרון [25-23 בינואר] הצביעו על נתון דרמטי, שנדחק לשוליים בצל נתוני התפלגות המנדטים והתאמת מועמדים לתפקיד שר הביטחון.

על פי סקר שפורסם בערוץ 10 בפיקוחו של הסוקר הוותיק פרופ' קמיל פוקס, 53% מהנשאלים השיבו כי יוקר המחייה ונושאי רווחה יהיו השיקולים המרכזיים שישפיעו על הצבעתם בבחירות. רק 24% השיבו שיושפעו מהאיומים הביטחוניים. התוצאה הזאת, בשבוע בו שלט סדר יום מדיני-ביטחוני – שהחל עם תקיפה המיוחסת לישראל בסוריה והמשיך עם העימות בין בנימין נתניהו לברק אובמה – היא מפתיעה. במדינה בה התרגלנו להגמוניה הביטחונית בכל תחום, הנתונים הללו מצביעים על כך ששינויים עמוקים ממשיכים להתרחש כל העת בדפוסי ההצבעה של הישראלים.

גם בסקר שהציגה בערוץ 1 סטלה קריוף, מנכ"לית טלסקר, שבה ועלתה אותה מגמה. 49% מהנשאלים השיבו כי סוגיית יוקר המחייה תקבע כיצד יצביעו, לעומת 39% שאמרו כי הנושא המדיני-ביטחוני יכריע מה תהיה הצבעתם, אף שכאמור הסקר נערך בימים בהם שלט בישראל סדר יום ביטחוני-מדיני.

העובדה שלמרות המתיחות הביטחונית הישראלים ממשיכים להיות מוטרדים בעיקר ממצבם הכלכלי-חברתי ושואפים לשינוי הינה עקבית, מאז שהמחאה החברתית פרצה לחיינו בקיץ 2011 והשפיעה באופן עמוק על מגמות ההצבעה.

בחירות 2013 נחשבות עד היום למחדל הסקרים הגדול, לאחר שהעלייה המטאורית של לפיד שסיים עם 19 מנדטים פוספסה. בסוף השבוע שלפני הבחירות ההן זכה לפיד בסקרים ל-8 עד 13 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות התברר שזרמים תת-קרקעיים, בעיקר בקרב צעירים, אשר צצו ברשתות החברתיות, נעלמו מן העין הסוקרת ויצרו מעין מפצון.

העובדה שגם היום, חצי שנה לאחר מבצע "צוק איתן" [אוגוסט 2014], שחשף את הישראלים למשבר ביטחוני ארוך ומטריד ושיבש את חייהם גם בערים מרכזיות – הטרדות הכלכליות ממשיכות להאפיל על ענייני הביטחון, צריכה להילקח בחשבון על ידי הסוקרים הוותיקים. ייתכן שגם בלילה של בחירות 2015 [17 במארס] נפגוש במציאות פוליטית אחרת ממה שהסקרים ניבאו לנו.

לא במקרה שלוש מפלגות מובילות סדר חברתי כמעט בלעדי: ש"ס בראשות אריה דרעי פונה לעניים עם קמפיין השקופים; כולנו של משה כחלון פונה למעמד הביניים הנמוך; ויש עתיד של יאיר לפיד ממשיכה לפנות למעמד הביניים הגבוה ולצעירים. במקביל, גם מפלגת העבודה ומרצ הן מפלגות בעלות זרוע חברתית חזקה.

כל מי שעורך מחקרי עומק רואה עד כמה המצב הכלכלי-חברתי הוא הדבר שהכי מטריד את הצעירים ואת גילאי הביניים שלא הצליחו לקנות דירה. בסוף הסקאלה הזאת נמצאים גם הקשישים העניים.

מומחים לרשתות חברתיות מצביעים על סוג של יקום מקביל בקרב בעלי זכות ההצבעה הצעירים בגילאי 18 עד 30, ולדעתם המגמות שהחלו לפרק ב-2013 את המבנה הפוליטי הישן ימשיכו לערבב את הקלפים הפוליטיים גם הפעם.

"אני חושבת שלא הפנמנו מספיק שהסקרים כבר לא מייצגים את המציאות. זה קרה ב-2013 וזה יקרה שוב. יש כאן דור שלם של צעירים שלא סופרים אותו, אבל הוא מאוד מעורב. הוא רוצה לדעת שהוא יוכל להתפרנס בכבוד", אומרת לאל-מוניטור אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי.

במסגרת עבודתה פרלוב גם עורכת השוואות בין המתחולל בעולם הערבי למתחולל ברשתות הישראליות, בעיקר כעת בתקופת בחירות. "במצרים הצעירים ברשת כל הזמן אומרים: 'אתם יכולים לכסות את הסיר אבל בפנים זה מבעבע'. הכוונה היא שהזרמים התת-קרקעיים של השינוי ממשיכים להיות פעילים כל הזמן. הצעירים הישראלים לא שונים. הם מוטרדים מהשחיתות, מיוקר המחייה ומהעתיד הכלכלי שלהם. לכן גם הפעם זה ישפיע על מגמות ההצבעה".

לדברי פרלוב, הצעירים בישראל הם קבוצת אוכלוסייה שמודעת מאוד למצבה בהשוואה לצעירים אחרים בעולם באמצעות הרשת. "יש הרבה צעירים משכילים שלא מוצאים עבודה", מוסיפה פרלוב, "הם רוצים דברים מאוד פשוטים: פרנסה בכבוד ויציבות כלכלית. הם יצאו להפגין בקיץ 2011, אבל השינוי לא התרחש".

גם יוזם מחאת הקוטג', איציק אלרוב, טוען באופן עקבי שהסוגיות הכלכליות-חברתיות ממשיכות להעסיק דור שלם, ושברשתות עוסקים בכך גם בימים טעונים מבחינה ביטחונית. בראיון שהעניק לאל-מוניטור לאחר "צוק איתן", סיפר אלרוב שהמחאה החברתית ממשיכה לנוע.

במקביל ליוקר המחייה, המלחמה בשחיתות גם היא תופסת גובה. לא לחינם יאיר לפיד איתר את הנקודה הזאת כבטן הרכה של הישראלים ובנה קמפיין שלם סביב הנושא הזה. לפיד הוא מומחה גדול לדופק של הרשתות, והבין שיש לו כאן קלף מנצח. בעידן בו השקיפות חודרת לחיינו ופרשיות שחיתות של הסדר הישן נחשפות מדי יום כמעט, לפיד הצליח לשים את האצבע על הנקודה הזו, ורואה כעת ברכה בעמלו: הוא הצליח להרחיק את עצמו מכישלונו במשרד האוצר וחווה עלייה יפה בסקרים.

העיתונאי העצמאי תומר אביטל, הוגה פרויקט מאה ימים של שקיפות ברשת, חשף השבוע [19 בינואר] כי לפיד "שכח" לדווח בהצהרת ההון שלו על דירה נוספת שבבעלותו, המושכרת לקרובת משפחה. הידיעה הזאת, שפורסמה בשבוע מדיני-ביטחוני, הייתה אחת הנקראות ביותר ברשת, וסביבה התפתח דיון ער.

אביטל רואה קשר בין המחאה החברתית, הרשתות והשקיפות שהולכת ותופסת מקום נכבד בדרישותיהם של אנשים צעירים מנבחריהם. "הצעירים לא הולכים שולל אחרי סדר יום ביטחוני או תוכניות מדיניות נטולות תוכן. הם רוצים לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים ויש היום דרכים להשיג מידע", הוא אומר לאל-מוניטור.

אביטל ועיתונאים נוספים מנהלים מרדף בשבועות האחרונים אחר הפוליטיקאים בדרישה כי יפרסמו הצהרות הון מעודכנות. "זו עובדה שעניין הצהרות ההון לא יורד מסדר היום. הציבור מעוניין לדעת. אלדד יניב, למשל, הלוחם בשחיתות, לא פרסם הצהרת הון במשך חודשים למרות שרדפנו אחריו. לדעתי זו אחת הסיבות שהוא לא נבחר למקום ריאלי ברשימת העבודה. הענישו אותו על זה".