דילוג לתוכן העיקרי

המוסד, נתניהו והבית הלבן: מי בגד במי?

מבחינת אובמה, הזמנת נתניהו לנאום בקונגרס בעד סנקציות על איראן ללא ידיעת הבית הלבן היא "פרל הארבור" דיפלומטי. פעילות המוסד נגד אותן הסנקציות מאחורי גבו של ראש הממשלה (לפי פרסום זר, שהוכחש בישראל) היא פוטש של ארגון ביון חשאי נגד מפקדו.
U.S. House Speaker John Boehner (R-OH) (L) arrives with Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu to address reporters after Netanyahu's speech before Congress at the Capitol in Washington May 24, 2011. Israel must seek peace with the Palestinians that will entail "painful compromises" including the handover of biblical land dear to Jews, Netanyahu said on Tuesday. Addressing the U.S. Congress after a testy exchange last week with President Barack Obama about the contours of a future Palestine state, the r

"השפלה כזו לא ספג הממשל האמריקאי מישראל מעולם, אם נתעלם לרגע מפרשת פולארד". את המשפט הזה אמר לי ביום רביעי בערב [21 בינואר] דיפלומט ישראלי בכיר מכהן, לאחר שגילה דרך התקשורת, ממש כמו הנשיא ברק אובמה, שראש הממשלה בנימין נתניהו ארגן לעצמו הזמנה לנאום בפני שני בתי הקונגרס ב-11 בפברואר, כחמישה שבועות לפני הבחירות בישראל [17 במארס].

לפרסום ההזמנה, שנרקמה, תוכננה ובוצעה בחשאי לאורך שבועות של מגעים, מאחורי גבם של הנשיא אובמה, שר החוץ ג'ון קרי והשגריר האמריקאי בישראל דן שפירו, היה אפקט דרמטי שלא זכור כמותו ביחסים הבילטרליים בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה בירושלים. גורם דיפלומטי ישראלי בוושינגטון הגדיר את זה, זמן קצר לאחר הפרסום, כהלם ואימה (shock&awe). גורם בכיר אחר במשרד החוץ הישראלי אמר לי ש"היום, יותר מכל יום אחר, הייתי רוצה להיות על קו הטלפון בין השגריר שפירו לראש הממשלה נתניהו ואנשיו".

הקצף יצא, בעיקר, על הדרך. לצערי, איני רשאי לצטט את המקורות האמריקאים בשמם, אבל הדברים שנשמעו, נכתבו ונאמרו משני צדי האוקיינוס ביום רביעי האחרון היו חסרי תקדים. הנה קיצור ערוך שלהם: "זה כבר לא עניין של מדיניות. בשטח הזה אין לנו שום ציפיות מנתניהו. זה עניין של אנושיות. ההתנהגות הזו היא לא התנהגות של בני אדם. לא עושים דברים כאלה. הישראלים יודעים להרים טלפון כל שני וחמישי ולזעוק לעזרה. כאן יש מועצת ביטחון, שם יש האג, פה צריך וטו דחוף, שם צריך גיבוי במהלך 'צוק איתן', הם לא מתביישים לבקש עזרה ואנחנו מעניקים אותה, אף על פי כן, ולמרות הכל. שוב ושוב אנחנו מגדילים את היקף המימון של 'כיפת ברזל', שיתוף הפעולה הביטחוני בשיא של כל הזמנים, ואחרי כל זה הנשיא צריך לראות בטלוויזיה שביבי מגיע לוושינגטון. זה חסר תקדים, זו התנהגות ברברית, זה חוסר נימוס משווע, זה פשוט בלתי נתפס".

בשעות שלאחר הפרסום עסקו האמריקאים הנבוכים והמבולבלים באיסוף מודיעין, בנוסף לאיסוף השברים של הכבוד העצמי שלהם. התברר להם שאת ההזמנה הזו רקח השגריר הישראלי בוושינגטון, רון דרמר, מול יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר. המגעים נשמרו בסוד מוחלט, עד הבשלתם.

"הלוואי שהפעולה המיוחסת לישראל בגולן הסורי ביום ראשון האחרון [18 בינואר]", אמר גורם ישראלי בכיר, "הייתה מתוכננת ביעילות כזו ונשמרת בחשאיות כזו".

דרמר, כזכור, הוא כמעט "פרסונה נון גרטה" בבית הלבן, ומוחרם על ידי הנשיא ואנשי צוותו הקרובים (ובמיוחד סוזן רייס) בחודשים האחרונים. נתניהו שיגר את דרמר לוושינגטון, למרות רמזים ואזהרות אמריקאיות שלא יעשה את זה. דרמר מקורב מאוד לרפובליקנים ובעיקר לשלדון אדלסון. הבעיה העיקרית של האמריקאים עכשיו היא, שלא יוכלו להשפיל עוד את דרמר, כי את סאת ההשפלות שלו הוא כבר ספג. השליח האישי של נתניהו לבית הלבן, עו"ד יצחק מולכו, מקבל פגישות אצל רייס רק בתנאי "שלא יביא איתו את דרמר".

ההלם לא היה רק אמריקאי. גורמים אמריקאים בכירים סיפרו השבוע איך שמעו מעמיתיהם הישראלים, בכל דרגי הממשל בירושלים, הלם ואכזבה דומים למה שהם עצמם חוו. "הישראלים היו נבוכים", אמרו גורמים אמריקאים, "הם לא ידעו איך להסביר את זה, חלקם ממש התנצלו".

מבחינת נתניהו, מדובר בהישג פוליטי מזהיר. אין דבר שמחזק את נתניהו בציבור הישראלי יותר מנאום בפני שני בתי הקונגרס או עצרת האו"ם. הנאומים השנתיים הללו (נתניהו לא החמיץ אף עצרת או"ם בעודו בתפקיד) מזניקים את נתניהו בכל פעם בנקודות לא מעטות בסקרים. עכשיו הוא משווה את שיאו של וינסטון צ'רצ'יל, המנהיג הנערץ עליו, במספר ההופעות בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי. ביבי יוכל לחרוץ לשון לעבר מתנגדיו בישראל, לקרוץ לקהל הבית שלו וללעוג לכל אלה שניבאו את נבואות החורבן שהוא ממיט על היחסים עם אמריקה. ובכן, הוא בוודאי יגיד, אמריקה יותר גדולה מהבית הלבן, אני יודע להתנהל באמריקה, אני יודע לנצח את האיש החזק ביותר בעולם, שלא יכול לעשות לי כלום ונאלץ לחרוק שיניים ולראות אותי פועל מאחורי גבו, אצלו בחצר האחורית.

הניצחון הזה עלול להיות ניצחון פירוס. עד עכשיו, הממשל האמריקאי שמר על מרחק מהבחירות בישראל. הסיכוי למצוא במסדרונות הבית הלבן, מחלקת המדינה או הפנטגון ולו פקיד אחד שרוצה בניצחונו של נתניהו ב-17 במארס שקול לניסיון לחפש תומך אחד של אובמה בלשכת ראש הממשלה בירושלים, אבל האמריקאים החליטו להיות ג'נטלמנים עד הרגע האחרון ולשמור מרחק מהקלחת הפוליטית הישראלית. עכשיו הם גילו, לאסונם, שהקלחת הזו רודפת אחריהם ומקימה מאחז לא חוקי אצלם בסלון.

"ההגעה של נתניהו לקונגרס, ללא שיתוף הפעולה של אובמה ומבלי שאובמה עודכן או שותף במהלך", אמר ביום רביעי בערב גורם ישראלי בכיר, "היא אירוע מעצב תודעה שייצרב על בשרו של אובמה וילווה אותו עד סוף כהונתו. זה כאילו ביבי נכנס לחדר הסגלגל ולקח ממנו את הכיסא של הנשיא", הוסיף.

זאת, ועוד: זה עתה סיים הנשיא נאום על מצב האומה בו הבהיר לקונגרס שיטיל וטו על היוזמה להטלת סנקציות מחודשות על איראן, והנה נתניהו מגיע להעמיד אותו על טעותו ולשסות בו את הקונגרס באותו נושא בדיוק. נדמה לי שאובמה היה מעדיף הדחה (Impeachment) על פני הויה דולורוזה הזו, שמעביר אותו אחד האנשים השנואים עליו על פני כדור הארץ.

הצהלות של נתניהו ואנשיו עלו אתמול השמיימה והצליחו להבליע, ולו לרגע, את הבהלה הישראלית מפני אפשרות של התלקחות הגזרה הצפונית עם איראן, חיזבאללה וסוריה. למרבה הצער, מדובר בצהלות לטווח קצר. לנשיא אובמה יש עוד שנתיים מלאות בבית הלבן. כל מי שישראל חשובה לו, צריך לקוות שאלה לא יהיו השנתיים הארוכות ביותר בחייו של בנימין נתניהו.

אם אכן יצליח ביבי לטרפד את המשא ומתן בין איראן למעצמות באמצעות מהלך סנקציות אמריקאי מחודש "על הראש" של הנשיא, הוא יואשם בכישלון הדיפלומטי החמור ביותר של אובמה והמערב. את המחיר עלולה לשלם ישראל. כדי לסבך את העלילה, ביום חמישי בבוקר [22 בינואר] פורסם כי המוסד הישראלי משתף פעולה עם הממשל האמריקאי, בניגוד לעמדת מפקדו הישיר בנימין נתניהו. על פי הפרסום, בכירי מוסד ישראלים הזהירו גורמים רשמיים וסנטורים אמריקאים כי סנקציות חדשות על איראן יאיצו את תכנית הגרעין שלה ויחבלו במאמצים לפתור את המשבר בדרכי שלום.

הפרסום גרם לזעזוע בירושלים ולשיחת הבהרה בין נתניהו לראש המוסד תמיר פרדו. אם הפרסום נכון, מדובר בלא פחות מפוטש של ארגון ביון חשאי נגד מפקדו, שהוא גם ראש מדינה, אשר יאלץ את פרדו להתפטר. כצפוי, אחרי כמה שעות, יצאה הכחשה ישראלית גורפת לפרסום.

יחד עם זאת, ובהערת אזהרה, חובה לציין: תפיסתו של נתניהו לפיה המשא ומתן עם איראן מסייע לה להמשיך להערים ולהרדים את המערב היא לגיטימית, ומגובה בראיות מודיעיניות וברקורד היסטורי. מחיר השגיאה בנושא איראן יהיה קטסטרופלי. אין להוציא מכלל אפשרות שבנושא האיראני נתניהו צודק. וחוץ מזה, אובמה יכול להאשים גם את עצמו. זה הוא שהשכיל להפוך לאחד הנשיאים האמריקאים השנואים ביותר על הציבור הישראלי, ובדרך זו לאבד את המנוף שהיה לכל נשיא אמריקאי על מנהיגי ישראל: הידיעה שהציבור הישראלי לא יסלח על פגיעה בנכס האסטרטגי היקר ביותר של המדינה היהודית: אמריקה.

More from Ben Caspit

Recommended Articles