דילוג לתוכן העיקרי

כדור השלג שנתניהו שלח לוושינגטון עשוי להפוך לבומרנג

מחיאות הכפיים שקיצוני הרפובליקאים בקונגרס מכינים לנתניהו, אולי יעודדו כמה אלפי ישראלים להצביע ליכוד, אבל ספק אם הם יעודדו את אובמה להרים יד נגד הפלסטינים במועצת הביטחון.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu speaks during a cornerstone laying ceremony for a new neighbourhood in the southern town of Sderot January 28, 2015. REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: POLITICS) - RTR4NAB3

פרק הזמן להשגת הסדר גרעיני עם איראן, המכונה בפי בנימין נתניהו ( ולא מעט מומחים) "הסכם רע", גולש אל מעבר למועד הבחירות בישראל. ועם זאת, כבר היום מתרבים הסימנים שהפור עומד ליפול לטובת איראן. הסימן המובהק ביותר הוא שיתוף הפעולה בין ארה"ב לאיראן במאבק נגד ארגון המדינה האיסלאמית  בזירה העיראקית. סימן נוסף אפשר למצוא בשיחות בין מדינות המפרץ לבין איראן על כינון סדר חדש באזור.

בד בבד, הטריז הגלוי בין נתניהו לאובמה חושף את ישראל - ולא את איראן - כגורם סורר, שניצב מחוץ למערכת הבינלאומית. כשארגן לעצמו את הופעתו בפני שני בתי הקונגרס [ב-3 במארס], בטענה שהדבר נועד לחבל במאמציו של אובמה להשלים את הסכם הגרעין, ראש הממשלה נתן בעצם לאיראן תמריץ נוסף לחתום עליו. מובטח לה כי הדבר יעמיק את הקרע בין הבית הלבן לבית ברחוב בלפור בירושלים, בתנאי שלא ייכנס לשם דייר חדש.

קשה להפריז במשמעות הסבתה של מנהיגת השיעה מאויב מר לשותף אינטרסים של המערב ושל שכנות ערביות-סוניות מובילות. הדבר יכול לייתר את הדחף של איראן להשיג את המעמד של מעצמה אזורית על ידי הגעה למעמד גרעיני. מתן לגיטימציה של היריבות הערביות-סוניות הגדולות להפיכתה של איראן למדינת סף גרעינית - כטענת מתנגדי ההסכם הנרקם - תערער את תוקף הטיעון הישראלי שיש בכך כדי להפר את מאזן הכוחות האזורי.

גורמים בקהילת המודיעין הישראלית מעריכים כי סילוקה של סוגיית הגרעין האיראני מסדר היום הבינלאומי בעקבות הסכם עם ארה"ב והמעצמות, עשוי לסלול את הדרך לשינוי יחסה של וושינגטון למשבר בסוריה. לדבריהם, אובמה עשוי לגייס את איראן למאמץ לשילובו של הנשיא אסד בפתרון הבעיה הסורית, במעמד מופחת. הצעד הבא, ואולי המקביל, צפוי להיות מאמץ בינלאומי וכלל ערבי להביא להכרה במדינה פלסטינית על בסיס יוזמת השלום הערבית, שזכתה לברכתו של ארגון מדינות האיסלאם.

אם לא יתרחשו התפתחויות מפתיעות בשבועות הקרובים, פסגת הליגה הערבית שתתקיים בסוף מארס בשארם א-שייח, תתבקש, כמדי שנה, לאשרר את יוזמתה מ-2002. זו תהיה הפסגה הראשונה אחרי מותו של עבדאללה מלך סעודיה - המנהיג הערבי שהוליד את היוזמה. אל החלל שהותיר עבדאללה נכנס נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, לפחות עד שתסתיים מלחמת הירושה בריאד.

חידוש הקשרים עם איראן, הפיוס עם קטאר, ושימור היחסים הדיפלומטיים והביטחוניים עם ישראל, הופכים את מצרים למגשר האולטימטיווי בין ישראל לעולם המוסלמי. בנאומו בשבוע שעבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס [22 בינואר] העלה א-סיסי על נס את חזון השלום של הנשיא אנואר סאדאת, והתחייב כי מצרים תפעל להשגת שלום בין ישראל לפלסטינים ולהקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים. "אם נצליח להגיע לשלום בין ישראל לפלסטין", הבטיח הנשיא המצרי, "תיווצר מציאות חדשה במזרח התיכון, שתגביר את היציבות ותדכא את הטרור".

אם הבחירות יובילו למהפך פוליטי בישראל, הממשלה החדשה תגלה שנכונות להקפיא את ההתנחלויות בגדה, לסיים את המצור על עזה ולפתוח במשא ומתן רציני על הסכם קבע על בסיס יוזמת השלום הערבית פותחים בפני ישראל דלתות לעולם המוסלמי. אולי אפילו צוהר אל הזרם השיעי. במקביל, הסכם הגרעין, כמו גם הגברת שיתוף הפעולה במאבק נגד המדינה האיסלאמית ומאמץ לשים קץ לשפיכות הדמים בסוריה, יכולים לרסן את חיזבאללה ולמתן את חמאס. מנגד, ממשלת ימין חדשה-ישנה תגלה שקשה יותר להדוף לחצים של הקהילה הבינלאומית להקפיא את ההתנחלויות בגדה המערבית, מאשר להפעיל עליה לחצים להקפיא את תוכנית הגרעין של איראן.

ערב בחירות 96' אמר ראש אמ"ן אז, משה יעלון, כי לפי המידע שבידו, איראן מעוניינת שבנימין נתניהו ייבחר לראשות הממשלה. כשנשאל על כך לפני שנתיים [ינואר 2013], אישר יעלון שאכן האיראנים רצו למנוע את בחירתו של שמעון פרס. זאת, לדבריו, מחשש שפרס יוביל להסכמי שלום עם הערבים. "לא ידעתי אז שצריך להגיד אמת, אבל לא את כל האמת", הסביר יעלון. שר הביטחון הוסיף כי היום, בינואר 2013, האיראנים דווקא לא רוצים את נתניהו, וזאת מאחר שהוא הוביל קו תקיף נגד תוכנית הגרעין שלהם ונגד ארגוני הטרור. בינואר 2015 לאיראנים יש שוב סיבות טובות לייחל לניצחונו.

כדור השלג העכור שנתניהו גלגל לוושינגטון הקפואה עשוי להפוך עד מהרה לבומרנג. מחיאות הכפיים שמכינים לו חבריו, קיצוני הרפובליקאים מחבורת מסיבת התה באולם הקונגרס, יעודדו אולי כמה אלפי ישראלים להצביע ליכוד. ספק אם הם יעודדו את אובמה להרים יד נגד הפלסטינים במועצת הביטחון של האו"ם. סופו של נתניהו שהוא גם ייאלץ את ישראל להשלים עם הפיכתה של איראן למעצמה אזורית או למדינת סף גרעינית, גם לקבל, על אפו וחמתו, מדינה פלסטינית בגבולות 67', וגם להרעיל את יחסיה של ישראל עם טובי ידידיה בעולם.  

More from Akiva Eldar

Recommended Articles