דילוג לתוכן העיקרי

כך הימין מרוויח מההחלטה של בית הדין בהאג

חודשיים לפני הבחירות, הודעתה של התובעת בהאג לפתוח בבדיקה מקדמית נגד ישראל, העניקה לימין הזדמנות להחזיר את הטרור לסדר היום, להציג את האירופאים כאנטישמים ואת הישראלים כנרדפים, ולנגח את השמאל.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu  attends the weekly cabinet meeting at his office in Jerusalem January 18, 2015. Israel is lobbying member-states of the International Criminal Court to cut funding for the tribunal in response to its launch of an inquiry into possible war crimes in the Palestinian territories, officials said on Sunday. REUTERS/Abir Sultan/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS CRIME LAW) - RTR4LUYJ

הודעתה של פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שהגיעה מהאג ביום שישי (16 בינואר), לא הפתיעה את הדרג המדיני בישראל. מיד אחרי שהפלסטינים חתמו לפני כחודש וחצי [31 בדצמבר] על אמנת רומא, יועציהם של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן העריכו שהשאלה איננה אם התובעת תחליט על בדיקה מקדמית נגד ישראל, אלא מתי. התגובות החריפות שלהם להחלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה ראשונית לגבי האפשרות להגיש כתבי אישום בגין ביצוע פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים, היו מוכנות מבעוד מועד בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ. חוות הדעת של הדרג המקצועי, שלפיהן בטווח הנראה לעין אזרחים וחיילים ישראלים יוכלו לשוטט בעולם ללא חשש מפני צווי מעצר, נפלו על אוזניים אטומות.

גם הידיעה שבית הדין מדשדש כבר שנים בנוגע לשמונה מדינות (הונדורס, אוקראינה, עיראק, אפגניסטאן, קולומביה, גיאורגיה, גיניאה וניגריה), שלגביהן הוחלט לבצע בדיקה מקדימה דומה, לא עשתה רושם על הפוליטיקאים הישראלים. הם לא רצו לשמוע שבכל הנוגע לפגיעה באזרחים בעימות צבאי, ישראל נמצאת בחברה "טובה", שכוללת את ארצות הברית, רוסיה ובריטניה, וכי וושינגטון ומוסקבה יעשו מן הסתם כל שלאל ידן כדי לחבל בחקירה.  

מדוע אפוא מקימים מנהיגי הימין מהומה רבתי סביב ביצה שלא נולדה ושספק מתי ואם בכלל תבוא לעולם? שאלו את שמעון פרס. הוא יספר לכם כי פיגוע ביריחו ערב בחירות 1984, שבו נשרפו למוות אשה ושלושת ילדיה מבקבוק תבערה שהושלך על אוטובוס ישראלי, גזל מידיו את השלטון. הדעה הרווחת היא שהאירוע הטראגי הזה הרחיק את הקולות הצפים מהמחנה שהטיף להסדר עם מחנה השלום הפלסטיני. הקולות המכריעים הללו נפלו לידי מחנה הימין, שנתפס כמי שאינו שוגה בחלומות על שלום ויודע כיצד לטפל באויב הערבי. כך היה גם בבחירות 1996, כשסדרת פיגועי ההתאבדות הביאו להפסד של פרס, חתן פרס נובל לשלום, לנתניהו הצעיר וחסר הניסיון. הליכוד בהנהגתו של אריאל שרון חזר לשלטון ב-2001 על גלי החרדה של פיגועי האינתיפאדה השנייה, נישא על רוח ה"אין פרטנר" באדיבותו של אהוד ברק.

ערב הבחירות לכנסת ה-20 שיתקיימו בעוד פחות מחודשיים (17 במארס), תל אביב מצטיירת כמקום בטוח יותר ליהודים מאשר בריסל. לכן, כדי לחבר את סדר היום של הבחירות לטרור ולשמור על מעמד הקורבן היהודי, נאלץ נתניהו למרפק את דרכו לשורה הראשונה במצעד בפאריס לזכר קרבנותיהם של פיגועי הטרור בעיר [11 בינואר]. הודעתה של התובעת בהאג העניקה לימין הזדמנות נוספת גם לדבר על טרור, גם להציג את האירופאים כאנטישמים, וגם לקבל חיבוק מהאמריקאים. והעיקר, התביעה מאפשרת לימין לנגח בעקיפין את השמאל, שמבקש למסור שטחים מארץ ישראל לאנשים שמנצלים את בית הדין שהוקם בעקבות השואה "נגד מדינת היהודים שמתגוננת מפני טרור רצחני", כפי שנכתב  בהודעת ראש הממשלה  (אמנת רומא, שממנה שואב בית הדין הפלילי הבינ"ל את סמכותו נכנסה לתוקף רק בשנת 2002; ע''א).

החלטתה של התובעת נחתה בישראל בעיצומם של חילופי מהלומות בין הימין, שמתאר את הרצוג ולבני כפוליטיקאים מפוחדים, לבין מפלגת המחנה הציוני (שמה החדש של רשימת העבודה-התנועה; ע''א), המאשימה את  נתניהו בבידודה של ישראל. ככל שבית הדין הבינלאומי, האו''ם ואירופה מתוארים כבזויים יותר, וכדורכים באופן אנטישמי על חיילי צה"ל, קשה יותר למחנה הציוני למתוח ביקורת על מדיניות החוץ של הממשלה. איזה פוליטיקאי ציוני רוצה להצטייר בעיני הבוחרים כמשתף פעולה עם עוכרי ישראל?

במאמציה להשתחרר מדימוי מגינת פלסטין אותו הימין מדביק לה, לבני משחירה שוב ושוב את פניו של עבאס. "ביום שבו זה (המו"מ) התפוצץ ואבו מאזן בעצם חתם על אותן אמנות והלך לאו"ם, הכל היה מוכן לקבל החלטת ממשלה (בנוגע להמשך השיחות על מתווה קרי; ע"א)" אמרה לבני בכתבה שפורסמה ביום שישי (16 בינואר) בערוץ 2, "אבו מאזן קיבל החלטה אסטרטגית לא להגיע להסדר עכשיו, אלא ללכת למאבק מדיני מול מדינת ישראל".

עיתון הבית של נתניהו, ישראל היום, ידע לספר ביום ראשון (18 בינואר) כי ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שר החוץ של קנדה, ג'ון בירד, ומשלחת של חברי קונגרס אמריקאים בראשותו של ג'ון מקיין, שיבקרו השבוע בישראל, ישמעו מראש הממשלה "קריאה להיאבק במערכה המדינית של הפלסטינים נגד ישראל במוסדות האו"ם".

ממשל אובמה, שבלשון המעטה אינו נלהב מתמיכה בנתניהו, נאלץ אף הוא להסתייג בפומבי מהחלטתו של אותו הגוף שארה"ב מסתייגת מעצם קיומו. דיפלומטים אירופאים בכירים אמרו בשבוע שעבר לאל-מוניטור כי גם בבירותיהם הבינו שכל ידיעה על עימות אירופי עם ישראל מחשקת את המחנה הציוני ותורמת קולות לימין. לדבריהם, זוהי הסיבה שבגללה רוב מדינות אירופה ממעיטות להגיב על פרובוקציות של נתניהו, אשר כוללות שימוש פופוליסטי בשואה וקריאה ליהודים לעזוב את היבשת. הדיפלומטים מעריכים כי עד ה-17 במארס  ממשלותיהם יעשו מאמץ להימנע מעימות עם ממשלת ישראל. ואולם, לדברי אותם מקורות, אם הציבור הישראלי יחליט להשאיר את הימין בשלטון, אירופה תגיש לישראל את החשבון בריבית גבוהה.

לתחזיות הללו אפשר למצוא תימוכין במסמך סודי של משרד החוץ שנחשף החודש בידיעות אחרונות. נאמר שם כי  ''אחרי הבחירות ישראל תעמוד בפני אתגר מחודש בנושא הפלסטיני''. המסמך הבינמשרדי רומז שאם הבחירות לא יחוללו שינוי בגיישה של ישראל לנושא הזה, לא מובטח לה שארה''ב תשתמש בזכות הווטו שלה במועצת הבטחון כדי להדוף החלטות בנוגע להתנחלויות ולכיבוש. אין גם ערובה לכך שהממשל בוושינגטון יבלום יוזמות מדיניות שייצאו מפאריס ומבריסל. רק פסק דין של האזרח הישראלי בעד פתרון  אמיתי של הסכסוך וסיום הכיבוש יכול למנוע בטווח הארוך פסק דין של בית הדין הפלילי והמשפט הבינלאומי.

 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles