דילוג לתוכן העיקרי

רשימת ההישרדות של המפלגות הערביות

שום קו אידאולוגי אינו מאחד את המפלגות הערביות שניצבות בפני איחוד כפוי. תפיסות העולם של הקומוניסטים מחד"ש לאיסלאמיסטים מרע"ם רחוקות כמרחק שמים וארץ. האם ההליכה המשותפת תחזיק מעמד גם אחרי הבחירות? ספק רב.
Knesset (parliament) member Israeli Arab Ahmad Tibi campaigns seeking reelection ahead of Israel's general elections in the Israeli Arab town of Umm al-Fahm on January 14, 2013.  Arab-Israelis, descendants of the 160,000 Palestinians who stayed on after the creation of Israel in 1948, make up 20 percent of the population. AFP PHOTO/AHMAD GHARABLI        (Photo credit should read AHMAD GHARABLI/AFP/Getty Images)

מחלוקת אחת בלבד מונעת לפי שעה את ההכרזה על הקמתה של רשימה ערבית משותפת שתתמודד בבחירות לכנסת העשרים. הוויכוח ניטש עדיין על איוש המקום ה-12, שנחשב ריאלי, אם כל הרשימות הערביות אכן ירוצו במשותף.

ח"כ אחמד טיבי דורש כי המקום ישוריין למפלגתו, תע"ל, ואילו תנועת חד"ש מתעקשת שהמקום יובטח לנציגה. לידי אל-מוניטור הגיעה הרשימה המוסכמת שהורכבה על ידי ראשי הרשימות הערביות, למעט, כאמור, המקום השנוי במחלוקת:

בראש הרשימה יעמוד יו"ר חד"ש איימן עודה, אשר נבחר לתפקיד בשבוע שעבר [17 בינואר] לאחר פרישתו המאולצת של מוחמד ברכה. אחריו ברשימה נמצא מסעוד גנאים מהתנועה האסלאמית, וג'מאל זחאלקה מבל"ד במקום השלישי. סקרים שנערכו בקרב המגזר הערבי הצביעו אמנם על כך שח''כ אחמד טיבי הינו המועמד המועדף על המצביעים הערבים, בעיקר הצעירים, כראש הרשימה, אך הוא שובץ רק במקום הרביעי. בעשירייה הראשונה של הרשימה הערבית המשותפת שובצו שתי נשים: מייסדת התנועה הערבית הפמיניסטית נגד אלימות, עיידה תומה סולימן מחד"ש, וח''כ השנויה במחלוקת, חנין זועבי מבל"ד (במקום השביעי). דב חנין (חד"ש) מוקם במקום השמיני, ויוסף ג'ברין, איש חד"ש ומרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה, נמצא במקום האחד עשר.

נציגי המפלגות הערביות מאמינים כי שילוב ידיים יקנה להם בבחירות הקרובות בין 12 ל–13 מנדטים שימצבו אותם כגוש חזק ובעל כוח לא מבוטל, אשר ישפיע על הרכבת הממשלה. מבחינתם, הכוח הזה יקנה להם יכולת לשפר את ייצוגם של ערביי ישראל בכנסת.

ראשי המפלגות הערביות הצליחו להתגבר על מכשולים ועל פערים אידאולוגיים עמוקים המבדילים ביניהם, ולו רק כדי שיוכלו לצלוח את אחוז החסימה שהועלה ל-3.5 אחוז לקראת הבחירות הקרובות והציב להן אתגר עצום. ריצה משותפת ברשימה ערבית אחת אמנם תבטיח להם כנראה הישרדות פוליטית, אך בה בעת עשויה להרחיק מצביעים מסורתיים אחרים. האיחוד הכפוי, שמשלב ברשימה אחת נציגים מתפיסות עולם שונות, יצר תסכול ואכזבה בקרב המצביעים הנאמנים של מי שנחשבו לגרעין הקשה בקרב כל אחת מהמפלגות. הרי מה משותף בעצם בין מצביעי חד"ש הקומוניסטית למצביעי בל"ד האליטיסטית או לאנשי התנועה האסלאמית? מה בין חנין זועבי לטאלב אבו-ערער מהתנועה האסלאמית?

"במשפחה שלנו בלבד יש 20 מצביעים מסורתיים של תנועת חד"ש", אמר לי ר', חבר ותיק מאחד היישובים הערביים בצפון. "אבל אף אחד מאיתנו לא מתכוון להצביע לרשימה המשותפת, אם וכאשר תקום". כאשר שאלתי אותו מה מונע ממנו ומבני משפחתו להעניק את קולם לנציג חד"ש, האמור לעמוד בראש הרשימה, הוא השיב: "אינני יכול לשים פתק שיכניס לכנסת נציג של התנועה האסלאמית או נציג של בל"ד. אינני יכול לתת להם את קולי".

טלאים טלאים, ובמאמץ רב, הורכבה "רשימת ההישרדות". ראשי המפלגות הערביות חילקו ביניהם את המקומות הריאליים בהתאם לגודלן של הסיעות בכנסת היוצאת, אך שום קו אידאולוגי אינו מאחד אותם. תפיסות העולם של הקומוניסטים מחד"ש ושל האיסלאמיסטיים מרע"ם רחוקות כמרחק שמים וארץ. האם ההליכה המשותפת, תצליח להחזיק מעמד גם ביום שאחרי הבחירות? ספק רב. המחלוקות העצומות, התפיסות האידאולוגיות השונות, והיחסים הבין אישיים המתוחים, טואטאו מתחת לרף אחוז החסימה. כל אלה יצוצו ויעלו ביום בו חברי התנועה המשותפת יצטרכו לקבל החלטות, וייתכן שאת ההחלטה הגורלית ביותר הם יצטרכו לקבל כבר ביום שלאחר הבחירות.

יו"ר מפלגת העבודה, יצחק בוז'י הרצוג, אשר סקרים מראים כי לרשימתו יש יתרון קל מול בנימין נתניהו, אמר בראיון שהתקיים לפני כחודש וחצי בפורום סבן בוושינגטון [6 בדצמבר] כי הוא מאמין שחברי הכנסת הערבים יעניקו לו תמיכה מבחוץ לממשלה, אם וכאשר יצליח להקימה. אבל למרות דבריו אלה, אין כל בטחון בכך שכל חברי הרשימה המשותפת הערבית יהיו מוכנים להעניק להרצוג את תמיכתם.

מנגד, לא ברור עדיין אם אנשי התנועה האסלאמית המשובצים ברשימה המשותפת, או אפילו חברי בל"ד, יהיו מוכנים לקבל את מנהיגותו של ראש הרשימה, איש חד"ש איימן עודה. האם עודה, שעבורו תהיה זו הקדנציה הראשונה, יוכל לשמר את כל הנציגים ברשימה אחת ולפעול למען אינטרס משותף? עו"ד עודה, תושב חיפה, פעיל פוליטי בתנועת חד"ש מזה חמש עשרה שנה, אשר שימש בתור מזכיר התנועה, לא נתפס כמנהיג בעל שיעור קומה, אלא יותר כעסקן פוליטי. מומחים טוענים כי אפילו בקרב מצביעי חד"ש, עודה, בן 40, אינו נחשב למנהיג מרכזי ומוביל, קל וחומר בקרב תומכי המפלגות האחרות. כבר בקדנציה הראשונה שלו יהיה עליו להוכיח מנהיגות, לקשר, לגשר ולפייס בין חברי הכנסת שהוצבו אמנם ברשימה אחת, אך כל אחד מהם ימשוך כנראה לכיוונים אחרים. תומכיו מאמינים שניסיונו כחבר מועצה בעירית חיפה הקנה לו את הכלים לפשר בין זרמים שונים, אך מתנגדיו, והם לא מעטים, משוכנעים שהמשא שהוטל עליו כבד עשרות מונים מיכולותיו. כדי להחיל משמעת רשימתית , קואליציונית , בין כל הזרמים, הוא יאלץ להפוך לפוליטיקאי קוסם.

"ייחוד או איחוד", זו הייתה השאלה איתה התמודדו הפוליטיקאים הערבים, אך חוק הבחירות בישראל לא הותיר למפלגות הערביות כל ברירה. ראשיהן נאלצו לטשטש את תפיסות עולמם, לטייח את הסדקים הגלויים ולהראות אחדות שורות בין החברים. כמה זמן יחזיק האיחוד מעמד? התשובה לכך תמונה ביכולת שלהם לנצל היטב את הפוטנציאל הגלום ב-12 או 13 המנדטים שהם מקווים לקבל. עד עתה לא הייתה מפלגה ערבית בישראל בעלת כוח אלקטורלי משמעותי ומחייב. מעולם, עד עכשיו, לא היה כאן כוח פרלמנטרי ערבי-ישראלי, אשר כנסת ישראל התייחסה אליו כאל לובי בעל כוח ויכולת השפעה.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles