באופן יוצא דופן, מדינת ישראל הביעה צער על מותו של השר הפלסטיני לענייני התנחלויות זיאד אבו עין עוד לפני שהוגשו מסקנות נתיחת הגופה. הסיבה לכך ברורה: בישראל חוששים שמותו של אבו עין עלול להצית שוב את השטחים לאחר שגל האלימות האחרון נבלם. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון פרסם הודעה לעיתונות, שבה נכתב כי "אנו מצטערים על מותו של אבו עין והנושא מתוחקר. הצענו לרשות הפלסטינית תחקיר משותף ותתבצע נתיחה משותפת של גופתו של אבו עין. היציבות הביטחונית חשובה לשני הצדדים ואנו נמשיך בתיאום מול הרשות".
אבו עין הגיע ביום רביעי בבוקר (10 בדצמבר) להפגנה סמוך למאחז הלא חוקי עדי-עד במטה בנימין. השר לענייני התנחלויות והמאבק בגדר ברשות הפלסטינית התכוון לבוא עם כמה עשרות פלסטינים ולנטוע עצי זית חדשים סמוך למאחז, במקום שמתנחלים עקרו ממנו בעבר עצי זית. הם הגיעו לפני הצהריים למקום, אך כוחות מג"ב המוצבים באזור בלמו אותם. סרטון של התקרית, שצולם במקום והועלה לרשת, תיעד עימות בין אבו עין לאחד החיילים, שלדברי עדי ראייה היכה אותו בחזה עם קת הרובה שלו. הסרטון לא מראה את המכה, אלא רק את החייל הודף בכוח את השר הפלסטיני.
אבו עין התאושש מעט לאחר שהתמוטט, והספיק להביע את זעמו בפני המצלמה של אחד העיתונאים על הכוח הלא סביר שהחיילים הפעילו לדעתו נגד המפגינים. "זוהי מדינת טרור שמפעילה כוח נגד הפגנה לא אלימה", אמר, ואז איבד את הכרתו. הוא פונה לבית חולים ברמאללה במצב קשה, ומת שם.
בשעות הלילה שאחרי התקרית נערכה נתיחה לגופתו של אבו עין. בישראל טענו בעקבות ההליך כי הוא לקה בלבו, וכי סבל בעבר מבריאות לקויה. הפלסטינים טענו כי הבדיקה הוכיחה שסיבת המוות הייתה חבלה.
בשיחה עם אל-מוניטור אמר בכיר פתח וחברו של השר הפלסטיני שמת, כדורה פארס: "אני מכיר את אבו אל עין הרבה שנים. הוא אינו חולה, מעולם לא התלונן על מחלה כלשהי, ומה שאתם הישראלים מנסים לעשות עכשיו זה להצדיק את הרצח. גם אם נניח שקיבל התקף לב, ממה קיבל אותו? מהמכה של הרובה שהחייל היכה". לדבריו, הרחוב הפלסטיני צפוי להגיב לתקרית הקשה. "לדעתי תהיה תגובה, דווקא בעת הזאת שהכל מתוח כל כך ונדרשו הרבה מאמצים וזמן כדי להרגיע את השטח הסוער. אני חושב שיהיה קשה להרגיע את האנשים עכשיו, בעיקר אחרי ההלוויה".
זיאד אבו עין היה פעיל בנושא האסירים ואקטיביסט נגד ההתנחלויות בגדה. ישראל עצרה אותו ב-1980 לאחר שביצע פיגוע בטבריה שבו נהרגו שני נערים ישראלים, אך הוא שוחרר כעבור חמש שנים במסגרת עסקת ג'יבריל. ברשות הפלסטינית הוא נחשב לבעל תמיכה רבה ומוקד כוח של צעירים, אותם קיבץ סביבו לפעילויות של התנגדות עממית בשטחים.
יושב ראש הרשות אבו מאזן זימן לישיבה דחופה את כל ההנהגה הפלסטינית לדון בתגובה לתקרית. לפני הפגישה ובמהלכה דרשו ראשי הפתח בגדה וחברי הוועד הפועל של הפתח מאבו מאזן להודיע לאלתר על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. לדברי גורמים פלסטינים שנכחו בפגישה, יושב ראש הרשות נאלץ להדוף את הלחץ הרב שהופעל עליו. "עלינו להמתין לתוצאות הנתיחה והחקירה", ביקש היושב ראש, אולם לא דחה על הסף את דרישותיהם.
אחד מאלה שהפצירו ביושב ראש הרשות לנקוט מהלכים נגד ישראל היה חבר הוועד המרכזי של הפתח, ג'יבריל רג'וב. זמן קצר לאחר פגישת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה אמר רג'וב לאל-מוניטור כי התגובה הפלסטינית תישאר בגבולות המחאה העממית הלא מזוינת, כדי שהעולם יראה מי הצד התוקף ומי המתגונן והסובל. "כל מי שראה את התמונות שצולמו שם מבין הכל", אמר רג'וב, "שמעתי עדכונים ממתנדבים זרים ופלסטינים שהיו בהפגנה. הם אמרו לי שלא היה שם שום עימות. לפתע הם נתקלו בחיילי מג"ב שהתחילו לדחוף ונתנו מכות לכולם. בסופו של דבר אבו עין נפגע או מגז (מדמיע; ש"א) או מרובה או משניהם. לפעמים כשאתה משפיל בן אדם עד עפר הוא מקבל התקף לב".
בצה"ל תגברו את הכוחות בגדה לקראת ההלוויה, אולם רג'וב מדגיש כי לא צפויה אלימות מצד הפלסטיני. "אנחנו לא נעשה כלום. אנחנו נמשיך להתנהג כרשות אחראית באזורים שבשליטה שלנו. אבל אנחנו באופן ברור פונים לעם שלנו שתהיה התקוממות עממית, בלי אלימות, שהעולם ידע שיש עם סובל, והגיע הזמן לשים קץ לסבל של הפלסטינים. מה שקרה עם זיאד זו דוגמה נוספת לכך". לדבריו, אבו עין היה איש שלום: "הוא היה אחד מתומכי יוזמת ז'נבה להסדר שלום צודק עם ישראל. הוא תמך ברעיון שתי מדינות לשני עמים, ויחד עם זאת הוא היה פעיל שלא בדרך מזוינת. זיאד הוא הפסד למחנה השלום של שני הצדדים. הוא היה בעד תיאום ושיתוף פעולה בין מחנות השלום משני הצדדים, אבל נפל קורבן לאלימות. הגיע הזמן שתסיקו מסקנות ותבינו שזה לא יימשך כך לאורך זמן".