דילוג לתוכן העיקרי

מחאת המילקי צריכה להדאיג את נתניהו ולפיד

הסערה שפרצה השבוע סביב מחירו של מעדן "מילקי" בישראל לעומת גרמניה מעידה שוב כי לא רק שהמחאה החברתית של 2011 לא הסתיימה, רוחה תמשיך לנשב עוד זמן רב ותשפיע על הפוליטיקה גם בבחירות הבאות.
Milky_Israel.jpg

"אני רוצה להסביר טוב טוב לפקידי האוצר וגם לשר האוצר... אנחנו לא אנשים פוליטיים. אנחנו בסך הכל ישראלים שרוצים קורת גג ומזון, דברים בסיסיים. אנחנו לא מבינים בכלכלה. אנחנו לא מבינים ברגולציה. אבל כדאי שאתם תתחילו להבין בגיאוגרפיה. אנחנו ניידים, משכילים, ואנחנו יודעים לעבור בין מדינות". זהו חלק מפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק "עולים לברלין" (ב-6 באוקטובר), בתגובה לניסיונות להפוך את "מחאת המילקי" שהחלה שם יום קודם, והתפשטה כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות, למאבק תלוש של ישראלים מפונקים המתנכרים לזיכרון השואה ומהגרים לגרמניה בעבור חיסכון של כמה שקלים.

המחאה החלה ביום ראשון, לאחר שלדף הפייסבוק של "עולים לברלין" הועלה צילום של חשבון ממכולת שכונתית בברלין. בחשבון היו נקובים מחירים של כמה מוצרים כמו מיץ תפוזים וחלב, הנמוכים בעשרות אחוזים ממחירם בישראל. את ההצגה גנב מעדן חלב דמוי המילקי - אחד המוצרים האהודים יותר של חברת שטראוס בישראל - שמחירו בישראל שלושה שקלים ובברלין פחות משקל אחד.

אף שמאז פרוץ המחאה החברתית לפני כשלוש שנים מלאו הרשתות בצילומי חשבונות מזון אקראיים מרחבי העולם, המוכיחים שבישראל הכל יקר יותר משמעותית, המילקי חולל סערה שפרצה במהרה את גבולות המדיה החדשה והשתלטה על סדר היום התקשורתי. ביום שני (6 באוקטובר), יממה בלבד אחרי פרסום פוסט המילקי בפייסבוק, לא הייתה תוכנית אקטואליה ברדיו או בטלוויזיה שהתעלמה ממנו. ברוב המקרים נערכו בכלי התקשורת השונים סקרים מהירים של מחירי מזון במרכולים בערים מרכזיות בעולם, שהראו שוב שהמצרכים בישראל בדרך כלל עולים הרבה יותר. דבר נוסף שעלה מהסיקור הזה הוא שהעיסוק ביוקר המחייה לא צפוי לרדת בקרוב מסדר היום, מה שצריך להדאיג את ראש הממשלה ובעיקר את שר האוצר יאיר לפיד – אחד מגיבורי המחאה החברתית של קיץ 2011.

אם נכונה הטענה של מפעילי עמוד הפייסבוק "עולים לברלין" ולפיד אכן חסם אותם מהדף שלו ברשת החברתית, הרי שמדובר בניסיון חסר תועלת מצדו לעצור מחאה אותנטית. דווקא הוא, שייסד מפלגה באמצעות הפייסבוק, צריך היה לבחור בדיאלוג עם ציבור המוחים ולא לנסות לגדוע את המחאה באמצעות דה לגיטימציה של מוביליה. הזעקה אמנם יצאה מברלין, אבל היא ישראלית ואמיתית. ראוי להתייחס אליה ברצינות.

גם העובדה שסערת המילקי צברה תאוצה שבועות ספורים בלבד אחרי סיומו של מבצע צוק איתן צריכה להדאיג את לפיד ונתניהו. הדבר מבטא את השינוי התפיסתי שעובר הציבור הישראלי, שאינו מקבל כמובן מאליו את ההגמוניה של "צרכי הביטחון" בסדר העדיפויות הכלכלי, ומבקש מהמדינה לדאוג גם לפרנסה בכבוד וליוקר המחייה.

פרופ' יוסי יונה, ממנהיגי המחאה החברתית של 2011, אינו מופתע מהתזמון של הסערה הנוכחית. לדבריו, על אף שנעלמה מהרחובות, המחאה החברתית לא הפסיקה לרגע לגעוש מתחת לפני השטח. "אם השאלה היא 'האם יש תנאים למחאה?' - אז בוודאי שהתשובה היא חיובית", אמר הפרופ' יונה לאל-מוניטור. "לציבור מתברר שהקואליציה הנוכחית, זו שקמה בצל המחאה, מקדמת מדיניות הרבה יותר נבזית ומרושעת מהקודמת, וזה כולל למשל קיצוצים בתקציבי החינוך והמשך הגידול בממדי העוני".

במילים אחרות, הציבור שיצא לרחובות בהמוניו בקיץ 2011 מעולם לא הפסיק למחות. הוא עשה זאת באמצעות ההצבעה ללפיד ולנפתלי בנט בבחירות, ואחר כך עבר לעמדת המתנה, רק כדי לגלות אחרי 18 חודשים שחייו לא השתנו, ואולי אף נעשו קשים יותר. סל הקניות הבסיסי עדיין יקר משמעותית ביחס לעולם, ונמאס לישראלים לשמוע תירוצים. הם רוצים לראות שינוי.

גם בענף הדיור המצב רק מתדרדר. מחירי הדירות המשיכו לטפס גם השנה, חלום רכישת הדירה התרחק, וגורלה של תוכנית מע"מ אפס של לפיד, כמו גם היכולת הממשית שלה להשפיע על שוק הנדל"ן, אינו ברור. אז כמאמר שירו של שלמה ארצי שהפך להמנון המחאה, פתאום קם אדם בבוקר ורואה שכלום לא השתנה, וכך מתהווים התנאים לגל מחאה נוסף שכרגע קשה לאמוד להיכן יתפתח.

גם הפרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה הממשלתית שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, יצא לתקשורת והודה שהצלחתה של המחאה היתה מוגבלת: "ראש ממשלה בישראל הוא למעשה ראש ממשלה לנושאי חוץ וביטחון, ולא לנושאים חברתיים, ב–90% מזמנו. זו אחת הבעיות הקשות שיש לנו. אין מי שיוביל בצורה עקבית את הנושאים האלה".

לטרכטנברג יש חושים פוליטיים טובים, הוא אף שקל להתמודד אחרי המחאה לכנסת מכיוון שכמו לפיד, הוא היה פופולארי והציבור התרשם שהלב שלו נמצא במקום הנכון. כעת נראה שטרכטנברג מזהה שוב את רגע ההתעוררות ואינו מחמיץ את ההזדמנות לומר את דברו, תוך שהוא מותח ביקורת על ראש הממשלה והאנשים שלצדו. פרופ' טרכטנברג, כמו גם השר לשעבר משה כחלון שמקים בימים אלה מפלגה חברתית, הבין את רוח המחאה בזמן אמת. שניהם בטוחים שהרוח הזאת תמשיך לנשב עוד זמן רב ותשפיע על הפוליטיקה גם בבחירות הבאות. השבוע הם קיבלו איתות חיובי לכך.  

More from Mazal Mualem

Recommended Articles