דילוג לתוכן העיקרי

"ההתיישבות היהודית בישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים"

שר הביטחון לשעבר משה ארנס סבור שהחמצנו הזדמנות להביס צבאית את חמאס, ומצר על כך שנתניהו אינו משקיע בחיזוק הברית עם ערביי ישראל. "זה לדעתי צריך להיות הנושא הראשון בסדר היום של הממשלה", הוא אומר בראיון מיוחד.
Israeli Defence Minister Moshe Arens listens during a press conference with U.S. Secretary of Defense William Cohen (L) at the Pentagon April 27. The two defence ministers answered questions about the Middle East peace process and Israel's cooperation in the Kosovo crisis.

GMH/ELD/AA - RTRUC7L

שר הביטחון לשעבר משה ארנס עקב השבוע בספקנות אחר הדיווחים שיצאו מהוועידה הבינלאומית בקהיר לשיקום עזה [12 באוקטובר]. בראיון ל"אל-מוניטור", הוא טוען שמיליארדי השקלים שנתרמו לטובת האוכלוסייה האזרחית העזתית יגיעו לידי חמאס, וישמשו אותו לחימוש מחדש. לכן לדעתו סבב הלחימה הבא בין חמאס לישראל הוא רק עניין של זמן.

ארנס, שבחודש דצמבר יציין 89 שנים, חבר תנועת הליכוד ולשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, נחשב עד היום לאחד משרי הביטחון המוערכים שכיהנו בישראל ולמי שקיים במשך שנים בכל תפקידיו מערכת קשרים אינטימית וטובה עם הממשל האמריקאי. הוא עצמו מסרב כעת להתרגש מהתיאורים והדיווחים על עימותים חריפים בין בנימין נתניהו לממשל אובמה. לדבריו, יחסי ישראל-ארה"ב כיום טובים יותר מבעבר.

הביקורת שלו על נתניהו, לו שימש פטרון פוליטי בשנותיו הראשונות בפוליטיקה, היא על כך שאינו משכיל להשקיע בחיזוק הברית עם ערביי ישראל. לדעתו, מטרה זו צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה.

אל-מוניטור: הוועידה הבינלאומית בקהיר יכולה לסמן התחלה של סדר אזורי חדש?

ארנס: הוועידה הזאת יכלה להיות בעלת משמעות הרבה יותר גדולה, אילו היינו מחסלים את חמאס. אני חושב שהחמצנו במבצע 'צוק איתן' את ההזדמנות להביס את חמאס כך שלא יוכל להילחם יותר נגדנו. בוועידה מגייסים מיליארדים שיגיעו, לצערי, לידי חמאס. המשמעות היא פשוטה: החמאס יתחמש מחדש ברקטות. מי יפקח שזה לא יקרה? הרי אין אף אחד שמוכן להתמודד עם אנשי חמאס. יש כוח או"ם שמוכן לזה? אני מאמין שהם ערים לבעיה, אבל הם מניחים שבמעברים אנשי אבו מאזן יפקחו על מה שנכנס לתוך עזה וזה כמובן אינו מספיק.

אל-מוניטור: לדעתך מבצע "צוק איתן" הוא החמצה, אבל צה"ל חיסל את מנהרות התקיפה והיכה קשות בחמאס מבלי לכבוש את עזה.

ארנס: קודם כל המלחמה הזאת הייתה ארוכה מדי. אנחנו לא בנויים למלחמות של חמישים יום. אנחנו צריכים לסיים אותן מהר, מקסימום שבוע של לחימה. הרי לישראל יש עדיפות בכל תחום מול חמאס.

ההתרכזות במנהרות הייתה, לדעתי, לא נכונה משום שזו בעיה לוקאלית. היה צריך להיכנס לעזה, לפעול מהר ובעוצמה, להביס את חמאס ולמנוע ממנו יכולת לצאת למלחמה נוספת. הרקטות ולא המנהרות הן הבעיה העיקרית שלנו. הן יכולות לשתק את כל המדינה, לרבות את שדה התעופה נתב"ג, וזה לא צחוק.

צריך גם להסתכל על מכלול האיום. חיזבאללה בצפון חמוש במעל למאה אלף רקטות. לכן היה חשוב לגמור את הבעיה עם חמאס כי חיזבאללה בצפון עוד לא אמר את המילה האחרונה.

בסופו של דבר מה קיבלנו? חמאס ישתקם ואז יהיה עוד סיבוב ושוב ירדו בתל אביב למקלטים. הסיבוב הבא הוא מעבר לפינה.

אל-מוניטור: חמאס לדעתך לא הורתע?

ארנס: לא, כי אי אפשר להרתיע טרור. אפשר להרתיע מדינה או דיקטטור. הרתענו את אסד, גם את האב וגם את בנו, כי שלטונם עלול היה ליפול כתוצאה מפעולה צבאית שלנו. הם לא תקפו אותנו מאז מלחמת יום הכיפורים, אפילו שלא חתמו איתנו על הסכם.

את המחבל שבא מולך אתה לא יכול להרתיע. הוא בא לפוצץ אותך. אתה גם לא יכול להרתיע ארגון טרור, הם פנאטים וחושבים למרחקים מאוד ארוכים, הם בטוחים שינצחו בסוף, גם אם זה ייקח מאה או מאתיים שנה. המטרה של חמאס היא לא מדינה פלסטינית אלא חיסול מדינת ישראל. אותו הדבר חיזבאללה. היו שחשבו ואמרו שכל מה שחיזבאללה רוצה זה שנצא מלבנון ואז הוא יהפוך למפלגה פוליטית. אז יצאנו מלבנון. בכל זאת הסיבוב הבא בלבנון הוא עניין של זמן, אלא אם כן תהיה מהפכה בלבנון או שינוי רדיקלי.

אל-מוניטור: אתה לא רואה את ההזדמנויות החדשות באזור?

ארנס: בינתיים זה רק הולך ונהיה גרוע יותר. מה קרה במצרים? א-סיסי הוא דיקטטור כמו מובראק, אולי אפילו הוא מוכן להשתמש ביותר אלימות ממנו. הוא שונא את האחים המוסלמים ולכן גם את חמאס כי הוא רואה בהם בעלי ברית. אז פתאום הוא בעל ברית שלנו. אני בטוח שהוא רצה שנחסל את חמאס, אין לי ספק בכך.

או סעודיה. גם שם הם שונאים את חמאס והם שונאים את איראן, הם היו רוצים שנחסל את הגרעין באיראן. לא עשינו את זה בינתיים אז הם מאוכזבים. אבל אלה הם אינטרסים רגעיים, בבחינת משענת קנה רצוץ. זה לא יסוד שאתה יכול לבנות עליו.

מה שאין בעולם הערבי אלה מוסדות דמוקרטיים יציבים, כגון: בתי משפט, פרלמנט, בחירות, חילופי משטר. לוקח הרבה זמן לבנות מוסדות דמוקרטיים יציבים. האמריקאים לא הבינו את זה, הם חשבו שיבואו לעיראק ומיד כולם ישמחו שתהיה דמוקרטיה. אבל לא היו שם מוסדות שאפשר היה באמצעותם לבנות דמוקרטיה. העולם הערבי נמצא מהבחינה הזאת איפה שהעולם המערבי היה לפני 500 שנה – מדינות דת. זה מחולל סכנה מבחינתנו.

אל-מוניטור: אז עלינו להתבצר בתוך עצמנו?

ארנס: אנחנו צריכים להגן על עצמנו. למזלנו אנחנו חזקים, כלכלית וצבאית גם יחד.

אל-מוניטור: עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מהסכסוך החריף והמתמשך בין נתניהו לאובמה?

ארנס: זה שום דבר. אני מתפלא שאנשים לא יודעים לקרוא את המפה הפוליטית בארה"ב. גם בגין וגם רבין לא הבינו את ארה"ב. הם חשבו שיש בארה"ב רק אדם אחד, מוקד כוח אחד, שהוא הנשיא. כלומר אם סגרת משהו עם הנשיא אז הכל בסדר, ואם לא, אז לא בסדר. בגין אמר לקרטר בזמנו, שלא היה נשיא גדול וגם לא ידיד גדול: 'חוץ מז'בוטינסקי עוד לא פגשתי באדם גדול כמוך'...

מי שמכיר את ארה"ב יודע שיש שם שני בתי קונגרס, והקונגרס יכול לעצור את הנשיא. אנשים כמו ליברמן, שרוצים בישראל משטר נשיאותי כמו בארה"ב, לא יודעים על מה הם מדברים. תראי את ביבי, עם כל הבעיות הפוליטיות בכל זאת הוא עושה מה שהוא רוצה. אובמה לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אז ארה"ב היא הבית הלבן, אבל גם שני בתי קונגרס, ותקשורת וציבור והשפעה יהודית, ולכן בסך הכל היחסים הם מאוד יציבים.

אל-מוניטור: כשהבית הלבן אומר שהבנייה בהתנחלויות מרעילה את האווירה, זה לא מטריד אותך?

ארנס: אז אובמה אומר את זה, והקונגרס אומר לו להפסיק להגיד את זה. למעשה חל שינוי גדול לטובה בשנים האחרונות. אם בעבר הידידים של ישראל בקונגרס היו דמוקרטים, היום התמיכה בקונגרס היא גם מצד הרפובליקנים.

אל-מוניטור: הבנייה בהתנחלויות היא לא פרובוקציה?

ארנס: אין לי ספק שביבי לא עושה פרובוקציות בכוונה. את הפרובוקציה האחרונה עשו לו 'שלום עכשיו'. הבעיה העיקרית לדעתי היא ערביי ישראל, אם לא נדע לשלב אותם זה לא יהיה טוב.

אל-מוניטור: זה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ערביי ישראל מזדהים עם הפלסטינים.

ארנס: אין קשר בין הבעיה הפלסטינית לערביי ישראל. תיכנסי לבתי מרקחת בישראל, הרבה מהרוקחים הם צעירים וצעירות ערבים שמשתלבים בכלכלה הישראלית. חברי הכנסת הערבים חושבים על הבחירות ולכן הם מעוררים פרובוקציות. בינתיים אין כאן מפלגה ערבית המטיפה להשתלבות, אבל אנו רואים תופעה: השירות הלאומי לערבים, שרוב חברי הכנסת מתנגדים לו, מושך אליו כל שנה יותר ויותר צעירים ערבים. אני חושב שהגיע הזמן שתקום מפלגה ערבית שלא שונאת את מדינת ישראל. יש לא מעטים, בעיקר בקרב הצעירים, שרואים את הטוב בישראל, את ההזדמנויות שיש כאן, את החוק והסדר שיש כאן לעומת סוריה למשל.

אף ערבי לא ירצה לשמוע את זה, אבל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים. אחרת הם היו כאן כמו הערבים בסוריה או בעיראק.

הם לא יודו בזה, גם מי שיש לו גישה חיובית יגיד שזה לא מספיק ושיש עדיין אפליה, אבל הענין הזה מתקדם והוא לדעתי צריך להיות הנושא הראשון בסדר היום של הממשלה. אחרי שנבחר בפעם שעברה, אמרתי לביבי 'לך לנצרת, דבר עם הערבים, הם אזרחים שלך'. אבל זה לא מתלבש עליו, זה לא מדבר אליו, וחבל.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles