בישראל לא סומכים על הבטחת אובמה לפעול נגד דאע"ש

כמה שעות לפני נאום "מצב האומה" של הנשיא ברק אובמה בעניין המאבק במדינה האיסלמית [10 בספטמבר], ישב יו"ר האופוזיציה הישראלית, יצחק (בוז'י) הרצוג בבית הלבן עם שניים: ראש הסגל דניס מקדונה, וסגנה של סוזן רייס, אנתוני בלנקין. הרצוג קיבל זמן איכות יוקרתי עם האנשים הקרובים ביותר לנשיא, כשיממה קודם נועד ארוכות עם בני הזוג הילארי וביל קלינטון שמחזיקים, נכון לעכשיו, סיכוי לא רע לחזור לבית הלבן בעוד קצת יותר משנתיים.

הרצוג התרשם שאמריקה חוזרת. הבכירים האמריקאים הדגישו בפניו שהיא מעולם לא עזבה. הם תיארו לו את היקף הפעולות האמריקאיות סביב העולם בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, הם סיפרו על הסיכול הממוקד המוצלח שבוע קודם בסומליה, הם הדגישו שהמחויבות של ארה"ב לשמירת השלום ולביטחון בעלות בריתה נותרה שרירה וקיימת.

בין השורות, ניתן להבין שהאמריקאים הבינו את עומקו של משבר האמון שפרץ בין ממשל אובמה לבין בעלות בריתו השונות באזור. הרצוג הבין מהשיחה שמדיניות ה"מוביל מאחור" מוצתה. ארה"ב נוטלת את המושכות בידיה. לא עוד מאחור, אלא קדימה, בפרונט. הוא גם קיבל הבטחה ברורה לכך שאין בארה"ב שום כוונה להגמיש עמדות במו"מ הגרעין מול איראן, גם אם וכאשר זו תצטרף למאמץ נגד המדינה האיסאלמית (דאע''ש). דבר לא קשור בדבר, אמרו לו עוזריו של הנשיא, אנחנו ממשיכים להיות מחויבים לבלימת פרויקט הגרעין האיראני. ארה"ב לא תתיר לאיראן להגיע לגרעין, נקודה.

האמריקאים רוצים מאוד לטפח בן שיח ישראלי. נתניהו פסול. הוא ואובמה כבר לא ייהנו זה מחברתו של זה. כשייפגשו, זה יגרום לשניהם את אותה הצרבת. לאחר אמירתו של אובמה לפני כמה שבועות [8 באוגוסט] שלפיה נתניהו יותר פופולרי ממנו, לא נותרה להם תקווה. מבצע "צוק איתן", שפגע בתדמיתו של נתניהו בעיקר בקרב קהל מצביעיו הטבעי, מתחיל לעורר תקוות ישנות-חדשות. הרצוג היה השבוע אורח רצוי מאוד בוושינגטון.

ובינתיים, בתל-אביב ובירושלים, ניתחו גורמי הערכה ודרגים פוליטיים את נאומו של הנשיא אובמה. קשה להגיד שאנשים יצאו מגדרם בהתפעלות. גורם מדיני בכיר בירושלים אמר לי למחרת הנאום כי הקלישאה החבוטה של "אם אתה רוצה לירות תירה, אל תדבר", תופסת גם במקרה הזה. "בינתיים הנשיאות של אובמה היא נשיאות של נאומים. במעשים, הוא חלש. יום אחד הוא מודה שאין לו אסטרטגיה למאבק במדינה האיסלמית, כעבור כמה ימים הוא מודיע לעולם כולו מהי האסטרטגיה שלו במאבק במדינה האיסלמית. ואחרי זה, מצפים מהעולם בכלל, ומהקיצונים האיסלמיסטים בפרט, לקחת את זה ברצינות. ובכלל, בשביל מה להודיע ולגלות ללוחמי המדינה האיסלמית איך בדיוק אתה מתכוון לחסל אותם? למה זה טוב?"

למישהו, דווקא בשורות מערכת הביטחון הישראלית, זה הזכיר את מבצע "צוק איתן". אובמה, הוא אמר לי, עשה את אותה שגיאה שישראל עשתה לפני כמה שבועות בעזה. כשהודענו שאנחנו מבצעים פעולה קרקעית לצורך נטרול המנהרות, בעצם אמרנו לחמאס שאין לנו כוונה להיכנס אליהם בתוך עזה ולהתמודד איתם. הם קיבלו פוליסת ביטוח חיים, הבינו שאין להם ממה לחשוש, ולכן המשיכו לחרוץ לשון ולשגר רקטות עד הרגע האחרון. אותו הדבר אובמה. הוא כבר מודיע לאנשי המדינה האיסלמית שלא יהיו מגפיים של חיילים אמריקאים על הקרקע. למה להודיע? התקפות אוויריות זה דבר שטרוריסטים צריכים לדעת להתמודד מולו. אובמה בעצם נתן זריקת הרגעה לאנשי המדינה האיסלמית, אמר המקור, רם דרג במערכת הביטחון הישראלית ובעל ניסיון רב.

"אובמה כינה את המדינה האיסלמית בכינוי סרטן", מוסיף גורם צבאי ישראלי המתמחה בנושאי טרור. "ובצדק רב. הבעיה היא, שסרטן היא מחלה שמצריכה התערבות כירורגית דרמטית. רק סכין מנתחים יכולה, במרבית המקרים, לנסות להתמודד עם המחלה הזו. כשאובמה מכריז שלא תהיה פעולה קרקעית אמריקאית, הוא בעצם מודיע שהוא מעדיף להתמודד עם הסרטן באמצעות הקרנות חיצוניות. ללא מגע יד אדם. זה מוריד מאוד את הסיכוי להכריע את המדינה האיסלמית. אין מצב שהאנשים האלה יתקפלו וייעלמו בזכות התקפות אוויריות, ברמה כזו או אחרת, בדיוק מאותה סיבה שסדאם חוסיין לא היה מובס, נמלט ונלכד ללא נוכחות על הקרקע".

"המבצע להשמדת המדינה האיסלמית יקום או ייפול על מה שיקרה על הקרקע", אמר המקור הצבאי הישראלי, "האמריקאים לא רוצים לעשות את זה, זה ברור, השאלה היא איזה כוחות קרקע הם כן מסוגלים לגייס, לבנות ולאמן, כדי שיעשו את העבודה השחורה מול פראי האדם האיסלמיסטים, ואם זה בכלל אפשרי".

בינתיים, גובר החשש בסביבתה של ישראל מהשלכות מיידיות הנובעות מהצלחת ארגון המדינה האיסלמית. ירדן היא המקום המודאג והרגיש ביותר. מדינה שמורכבת מרוב גדול של פליטים פלסטינים, וקואליציה של שבטים מקומיים, היא מדינה פגיעה במיוחד להסתערותם של ג'יהאדיסטים הנוסעים על פיק-אפס שלא לוקחים שבויים ולא מפחדים משום דבר. זה מזכיר קצת את הסתערות ההונים על אירופה, או הברברים על הקיסרות הרומית בזמנו. גם הסעודים מודאגים, שלא נדבר על הטורקים, המפרציות ומצרים. ישראל נחשבת, מבחינת כל אלה (למעט טורקיה), כקרש הצלה ועידוד מדרגה ראשונה. המגעים בין המדינות השונות שהוזכרו כאן מעולם, אבל מעולם לא היו אינטנסיביים יותר. נוטל בהם חלק גם אביגדור ליברמן, שטווה לעצמו קשרים משמעותיים מאוד בעולם הערבי. בסופו של יום, מכל המדינות האלה רק ישראל מנוסה באמת במאבק בטרור כוחני, מאומן ומזוין. ישראל עברה בשנים האחרונות סבבי לחימה מסיבית לא מעטים מול חיזבאללה וחמאס. עד לא מזמן, האמינו בכל אותן מדינות מאוימות, שבבוא העת רק ישראל תוכל להושיע אותם מסכיני עורפי הראשים של המדינה האיסלמית. האם נאום הנשיא אובמה שכנע אותם ש"מנהיג העולם החופשי" חזר, לאחר היעדרות של חמש שנים, והוא כאן כדי להישאר? את זה נדע בחודשים הקרובים.