"בחמאס כבר מזמן אין לי אמון, אבל איבדתי את האמון גם בכל האמירות שהקבינט והממשלה אומרים לי... [תושבי עוטף עזה] לא יחזרו עד שראש הממשלה וכל השרים יראו לי שיש הסכם שזה לא יחזור יותר". כך זעק ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, ביום שלישי בערב (26 באוגוסט) בראיון לערוץ 2 עם כניסתה לתוקף של עוד הפסקת אש.

ילין אמר את הדברים בביקור בקיבוץ נירים, במקום שבו דקות לפני הפסקת הלחימה נפל פצמ"ר שהרג את שני חברי הקיבוץ זאב עציון ושחר מלמד. הוא נשמע נסער, עייף ומיואש בו בזמן. דבריו ביטאו באופן אותנטי ומדויק את מה שנראה כמו משבר אמון חסר תקדים בין תושבי הדרום המופגז וההנהגה המקומית לבין הממשלה - בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, שניהלו את המערכה בעזה והובילו להסכם.

רבים מתושבי עוטף עזה שנטשו את בתיהם בשבועות האחרונים הודיעו כי אין להם כוונה לשוב אליהם. מבחינתם, למרות ההכרזות על סיום הלחימה, הסכנה עדיין לא חלפה. אפשר להבין ללבם. אחרי 11 הפסקות אש שהופרו, כולל זו הארוכה יחסית שבתחילתה קרא הרמטכ"ל לאזרחי עוטף עזה לשוב לבתיהם, התושבים איבדו את האמון ביכולתה של ההנהגה להבטיח להם רמת ביטחון בסיסית. אחרי מותו של הפעוט דניאל טרגרמן בן הארבע מפצמ"ר בנחל עוז, אף אחד לא מעוניין לסכן את חיי ילדיו ולחזור לדרום כל עוד הפסקת האש אינה עובדה מוצקה וממושכת.

מהבחינה הזאת, מטרת מבצע צוק איתן שעליה הכריז ראש הממשלה - החזרת השקט ליישובי הדרום - לא הושגה. שקט נפשי אין לתושבים, ורק הזמן יגיד אם יש להם ביטחון.