דילוג לתוכן העיקרי

מרוץ החימוש החדש יתבצע בתחום הסייבר

נתניהו החליט השבוע להקים בישראל סוכנות ביון חדשה שכל עיסוקה בסייבר, ודחה את דרישת השב"כ להותיר את הנושא תחת אחריותו וסמכותו. פירוש הדבר הוא שגם בישראל הבינו שהעתיד כבר כאן, והוא מסוכן.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu speaks during a conference on counter-terrorism at the Interdisciplinary Center in Herzliya, near Tel Aviv September 11, 2014. Netanyahu said on Thursday he would increase the defence budget to meet growing threats but not let the country's credit rating drop one notch through any excessive spending. REUTERS/Nir Elias (ISRAEL - Tags: POLITICS MILITARY BUSINESS) - RTR45VNS

עיני העולם נשואות למצעד עריפות הראשים של "המדינה האיסלמית", ששובר את שיאיו כמעט מדי שבוע. האכזריות הבלתי נתפסת, הקנאות הלא מתפשרת, השנאה היוקדת ונטולת העכבות, הברבריזציה המחרידה של המאבק, כל אלה תפסו את מרבית תשומת הלב הגלובלית בחודשים האחרונים, מאז פרצה דאע''ש, שהפכה מאז ל"מדינה האיסלמית", אל התודעה העולמית.

זוהי המלחמה הישנה. עוד ייקח זמן עד שניפטר מתוצרי הטרור הארצי והפיזי הזה, לטובת הדבר הבא, אבל לא כדאי להתעלם מהעתיד. הוא כבר כאן. במלחמות העולמיות הבאות ובמאבקים הגדולים של העתיד יתפוס המרחב הקיברנטי מקום גדל והולך בזירת הקרבות. המשאבים יופנו מהמאמץ להרוג כמה שיותר בני אדם בכמה שפחות זמן וכוחות, או לערוף כמה שיותר ראשים כדי לזעזע כמה שיותר בני תרבות במערב, למשהו אחר לגמרי: ניסיון לחבל בתשתיות האינטרנט הממוחשבות של כמה שיותר מערכות במדינות ובמרחבי האויב, במטרה לשבש את החיים האזרחיים, לנטרל או להשמיד מערכות ביטחוניות, ואפילו לגרום לנזקים כבדים ברכוש, להכות בכלכלה ולהרוג כמה שיותר בני אדם.

"היכולות כבר כאן", אמר לי בשבוע שעבר [אמצע ספטמבר] בכיר ישראלי העוסק בנושא שנים ארוכות, "כבר היום יש ארגונים ומדינות שיכולים לפגוע פיזית במטרות ובאנשים דרך הרשת". ביקשתי דוגמאות. "יש הרבה דברים שאי אפשר עדיין לדבר עליהם", אמר הבכיר, "אבל אתן לך משהו מובן מאליו כדוגמה: נניח שארגון ביון רוצה לחסל מישהו בארץ זרה. נניח שהמישהו הזה נוסע עכשיו במכונית חדישה מדגם שיוצר בשנים האחרונות. או, במילים אחרות, מכונית שמערכותיה מופעלות על ידי מחשב. כל מה שצריך זה לדעת להתחבר מרחוק לאותן מערכות מחשב של אותה מכונית, ולדעת לעקוב אחרי מכשיר סלולרי כזה או אחר שיש ברכב. גם אם הוא לא פועל ואפילו אם הוא נטול סוללה. במעקב כזה מרחוק אתה יכול לדעת מתי בדיוק המכונית נמצאת בנסיעה במדרון תלול, ואז לנתק בבת אחת את יכולת הבלימה שלה. באותו רגע חרצת את גורלם של נוסעיה".

שאלתי את הבכיר אם ישראל כבר נקטה בשיטה כזו כדי לנטרל גורמי טרור זרים. "לא", הוא אמר, "אנחנו עוד לא שם. אבל תיאורטית, היכולת בעולם קיימת. בקרוב יהיו מדינות או ארגוני ביון שיהיו מסוגלים לבצע מהלכים כאלה. וזוהי רק ההתחלה".

ביום ראשון השבוע [21 בספטמבר] קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו החלטה אסטרטגית חשובה, וסיים ויכוח ומאבק שניטשו מאחורי הקלעים מעל שנה: הוא החליט להקים בישראל "רשות ממלכתית לאומית להגנה על המרחב הישראלי ממתקפות סייבר", ודחה את דרישת שירות הביטחון הכללי הישראלי, אחד מגופי הביטחון האימתניים ביותר במדינה, להותיר את הנושא תחת אחריותו וסמכותו. פירוש הדבר שבישראל תוקם סוכנות ביון חדשה, שכל עיסוקה בסייבר. הגנתית, והתקפית. בכך קיבל נתניהו את המלצת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, בראשו עומד אחד השמות המסקרנים ביותר במערכת הביטחון הדיגיטלית הישראלית, ד"ר אביתר מתניה. מדובר באדם שהוא יותר מדען מאיש ביטחון. בוגר התכנית האקדמית היוקרתית של צה"ל, "תלפיות", בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, ודוקטורט בתחום שיפוט וקבלת החלטות, ד"ר מתניה נראה כמועמד אידיאלי למשימת העברת היכולות הישראליות המוכרות מהמאה ה-20, למאה ה-22, בקפיצה נחשונית אחת.

מטה הסייבר הלאומי החל לפעול בינואר 2012. ישראל היא אחת המובילות בעולם בתחום הסייבר ובהתגייסות הממשלתית לטובתו. למרות כל זאת, הייתה ישראל נתונה במתקפת סייבר חסרת תקדים במהלך מבצע "צוק איתן", בחודש שעבר. אחד מבכירי המערכת הביטחונית בישראל סיפר כי במהלך מבצע "צוק איתן" גדלו פי תשע ההתקפות הקיברנטיות על "המרחב האינטרנטי הישראלי". מאחורי חלק גדול מהן, עמדה, על פי הטענה הישראלית, איראן. מדובר בכ-900 אלף התקפות ביום, בהשוואה לכ-100 אלף התקפות סייבר על מטרות ישראליות בימים רגילים.

"איראן עברה בשנה האחרונה פאזה", אומר גורם בטחוני ישראלי רם דרג, "היא שדרגה מאוד את יכולותיה בתחום הסייבר, הן במישור ההגנתי והן במישור ההתקפי. עד לפני כשנתיים, איראן לא הייתה פקטור של ממש בתחום, אבל היום היא מסוגלת לייצר מתקפות משמעותיות ולאתגר את מערכות ההגנה היעילות שלנו".

רוב ההתקפות במהלך "צוק איתן" היו, כאמור, על מטרות אזרחיות, אבל היה גם ניסיון לפגוע במטרות צבאיות, כמו למשל חשבון הטוויטר של דובר צה"ל. במהלך המבצע הצליחו האקרים לשתול בטוויטר של דובר צה"ל ציוץ לפיו בעקבות פגיעת שתי רקטות בכור הגרעיני הישראלי בדימונה, החלה דליפה רדיואקטיבית מהכור, שמסכנת את העיר דימונה הסמוכה. זו הייתה אחת ההצלחות הבודדות של אותה מתקפת סייבר. רוב רובן של ההתקפות נהדפו, אבל המסר עבר: העתיד כבר כאן, והוא מסוכן.

"כדי לשמור על ביטחון יחסי בתחום הזה", אמר לי בשבוע שעבר  גורם ישראלי רם דרג המייעץ למוסדות ממלכתיים בתחום הסייבר, "צריך לשמור כל הזמן על מרחק ניכר מגורמי הטרור המנסים להבקיע ולחבל בתשתיות הדיגיטליות. זה כמו מרוץ חימוש לכל דבר. נכון להיום, איראן נמצאת במקום שבו הייתה ישראל לפני שנתיים-שלוש. היכולת הקיברנטית של חמאס, למשל, עדיין ירודה והוא לא מהווה איום משמעותי, אבל חובה לזכור שגם את הקסאמים הראשונים שלו ירה חמאס על עצמו, ובשנה הראשונה הם לא נחשבו לאיום משמעותי. היום, יכול חמאס לייצר מספיק רקטות כדי להכניס מחצית מהישראלים למקלטים לחודש ימים. צריך לקוות שלא נגיע למצב הזה גם בתחום הסייבר".

ישראל נחושה לשמר את היתרון האיכותי שלה על יריבותיה בתחום זה, בכל מחיר. בכל הקשור להפעלת מודיעין דיגיטלית, ישראל מובילה את העולם כולו. מערכות המודיעין הישראליות נבנו כך שהן מעדכנות היום את הכוחות הלוחמים בשטח כמעט בזמן אמיתי, דרך מערכות מחשב משוכללות, שמגיעות למשתמש הקצה שלהן, קרי מפקד הטנק, מפקד הספינה או הטייס, באופן ממוקד ומדויק ללא כל עיכוב. במהלך "צוק איתן" היה מקרה שבו חוקרי שבויים מיחידה 504 של אמ"ן הצליחו להגיע למידע קריטי על מנהרה מסוימת, מפיהם של חופרי מנהרות של חמאס שנלכדו ונחקרו בשטח. לפני שנה, המידע הזה היה עובר למטה אמ"ן, שם מסונן, מנוסח, נבדק, מופיע בלקט המודיעין כעבור כמה ימים, ומגיע ליחידות השטח, אם שום דבר לא אירע בדרך, תוך שבועיים-שלושה. היום זה קורה תוך דקה או שתיים, ומאפשר לחיילי השטח לקבל מטרות חדשות, טריות ומדויקות בזמן אמיתי ולחסל אותן. אגב, כל אותן מערכות מידע ממוחשבות ומודיעין דיגיטלי משוכלל שישראל הקימה, עלולים להיות מטרה להתקפות סייבר בעתיד הרחוק, כשיריבותיה של ישראל יגיעו ליכולות דומות. דאע''ש החזירה אותנו לימי הביניים בכל הקשור ללוחמה פיזית. הסייבר ייקח אותנו למאה ה-22. נכון לעכשיו, אי אפשר לדעת באיזו מהאפשרויות יהיה נעים יותר.

More from Ben Caspit

Recommended Articles