דילוג לתוכן העיקרי

תקוע בשנות ה-90: מחנה השלום ממשיך לאבד את הציבור

כל עוד תומכי השלום בישראל לא יגבשו פרדיגמה חדשה ומעודכנת שתיתן מענה לשינויים שחלו באזור בשנים האחרונות, לא נראה כי הם יצליחו לייצר משקל נגד לימין המתחזק של נפתלי בנט

A man holds up a flag during a peace rally in Tel Aviv's Rabin Square August 16, 2014. The protesters were demonstrating in favour of a peaceful political agreement, to end the month-long conflict in Gaza, between the Israeli and Palestinian governments. 
REUTERS/Baz Ratner (ISRAEL - Tags: POLITICS CIVIL UNREST TPX IMAGES OF THE DAY) - RTR42O64

בתום הפגנת ארגוני השמאל במוצאי שבת (16 באוגוסט) בכיכר רבין, הפיץ מזכ"ל שלום עכשיו הודעה קצרה לעיתונאים, שבה נאמר כי הוא וחבריו מופתעים ומעודדים ממספר המפגינים הגדול, וכי "הערב השמאל הוכיח כי כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אלא שהמזכ"ל יריב אופנהיימר נשמע בהודעה כמי שבעיקר מנסה לעודד את עצמו, שכן בהפגנת המחאה נגד מבצע צוק איתן, שנערכה תחת הכותרת "משנים כיוון לשלום", נכחו במקרה הטוב כ-7,000 מפגינים בסך הכל.

אופנהיימר עומד בראש התנועה שארגנה לפני 32 שנה את "הפגנת ה-400 אלף" אחרי הטבח בסברה ושתילה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. הוא דווקא צריך להיות מודאג ממגמת התכווצותו של מחנה השלום, והתרחקותו המתמשכת מהמיינסטרים הישראלי. בהפגנה ההיא ב-1982 נאמו דמויות מרכזיות ממפלגת העבודה שהייתה אז באופוזיציה, כמו יצחק רבין ושמעון פרס. בעצרת במוצאי שבת לא היה זכר ליו"ר מפלגת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, או לבכירים אחרים מהמפלגה.

Subscribe for unlimited access

All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more

$14 monthly or $100 annually ($8.33/month)
או

Continue reading this article for free

All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more.

By signing up, you agree to Al-Monitor’s Terms and Conditions and Privacy Policy. Already have an account? Log in