דילוג לתוכן העיקרי

מדינה במצור: ילדי ישראל מבלים את הקיץ במקלטים

מי היה מעלה על דעתו שבישראל של 2014, המקלט והחדר האטום יהפכו למקומות הכי חשובים בבית? שיחה עם שני ראשי ערים בקו העימות.
Israeli children play inside a bomb shelter in the southern city of Ashkelon July 10, 2014. At least 74 Palestinians, most of them civilians, have been killed in Israel's Gaza offensive, Palestinian officials said on Thursday, and militants kept up rocket attacks on Tel Aviv and other cities in warfare showing no signs of ending soon. REUTERS/Ronen Zvulun (ISRAEL - Tags: POLITICS CIVIL UNREST SOCIETY) - RTR3Y0MI

אלי מויאל זוכר את הנפילה הראשונה. קרוב לוודאי שהוא האזרח הישראלי הראשון שעשה היכרות ראשונה עם רקטה ששוגרה מעזה ונחתה בשדרות. באחד הימים הוא ישב במרפסת ביתו שבשדרות, שבה כיהן כראש העיר, וקרא עיתון. ואז זה קרה. "אני זוכר את היום ההוא כמו היה אתמול", סיפר אתמול (10 ביולי) לאל-מוניטור, "זה היה ב-16 באפריל 2001. ישבתי ועישנתי סיגריה, נהנה מהשקיעה. פתאום שמעתי רעשים. לא שמתי לב אליהם. בום אחרי בום ועשן שהיתמר למעלה. אתה צריך לדעת שבאותם ימים איש לא העלה על דעתו שטילים ייפלו על יישובים בישראל. הגיעו כמה שוטרים שסיפרו לי שנפלו טילים על שדרות. הייתי בהלם. שאלתי אותם: אתם בטוחים? אמרו לי כן. כך זה התחיל".

מאז נחתו על שדרות כ-9,000 רקטות מכל הסוגים, כולן שוגרו מעזה. בהתחלה נפלה תדהמה ברחבי ישראל לנוכח נפילת הרקטות ושרשרת הפגיעות והחרדות של התושבים. עם הזמן זה נהפך לשגרת חייהם של תושבי הדרום. פעמיים בשנים האחרונות ניסתה ישראל לשים סוף לרקטות ונכנסה לעזה במטרה לפגוע בחמאס ובמתקני הירי של הרקטות. ללא הצלחה.

זו המערכה השלישית בין ישראל ועזה והיא שונה מכל המערכות הקודמות. במאבקה הארוך עם הפלסטינים, מעולם לא הפכה ישראל ליעד אחד שמופגז ללא הרף ברקטות מכל הסוגים שמשוגרות מעזה. אין כמעט יישוב בישראל שבו לא נשמעו הדי נפילות רקטות, ואין כמעט יישוב בישראל שלא נשמעה בו אזעקה שמבשרת על נפילה קרובה.

"תראה איזו אירוניה", המשיך מויאל, שכיהן בראשות העיר בין 1998 ל-2008, "יש לי אחים ואחיות שגרים בחולון וראשון ותל אביב וחדרה. עד עכשיו, הם נהגו להתקשר אלי כדי לשאול לשלומי ולשלום המשפחה. כל מטח על שדרות הביא אלינו בני משפחה כדי שירגיעו אותנו. עכשיו אני מוצא את עצמי מצלצל אליהם בתל אביב ובחדרה כדי להרגיע אותם. אנחנו מנוסים. אתם עוד לא. אתם עוד תבינו מה זה טילים שנופלים ליד הבית שלכם".

9,000 רקטות שנחתו על שדרות גבו את חייהם של עשרה תושבים. אלא שהנפש היא שמשלמת את המחיר הנוראי של מלחמת הרקטות. כמעט כל ילדי הדרום גדלו עם חרדה שהוטבעה בהם מלידתם. אלפי אזעקות באמצע הלילה, אלפי רקטות, אלפי פיצוצים. כל אלה פגעו בחדוות הנעורים של אותם ילדים שנולדו וגדלו בתוך מעגל דמים נוראי, עם הפוגות קצרות בלבד של נורמליות.

בימים האחרונים מצאתי את עצמי חווה אזעקות שפילחו את שמי תל אביב. די באזעקה העולה ויורדת כדי להרגיש שהגוף משתתק. מיד אחר כך ראיתי מאות אנשים שהתרוצצו אנה ואנה, אינם יודעים לאן לפנות. אחדים עצרו את המכונית שלהם במרכז הכביש ונמלטו למקום מסתור. כמה נשים פצחו בצרחות אימה. אחרות התייפחו בבכי. איש לא ידע היכן תיפול הרקטה. איש לא ידע אם הוא חי את רגעיו האחרונים. כעבור דקה נשמע בום מחריש אוזניים. הרקטה נחתה. עשן היתמר לשמיים.

ביום חמישי בבוקר צעדתי באחד מרחובותיה של יפו. ילדי הקייטנות עשו את דרכם לאחד הגנים. כמה דקות לפני שמונה נשמעה אזעקה מחרישת אוזניים. שוב אותה ריצה ללא כיוון, שוב אותן צעקות. הילדים, בני חמש ושש, נעמדו על המדרכה ולא קלטו את הטירוף של אותם הרגעים.  המבוגרים חששו לחייהם וחיפשו מקום מסתור. הילדים הביטו חסרי אונים על המחזה ולא ידעו כיצד לנהוג. כעבור כמה רגעים נשמע פיצוץ שהרעיד את השכונה. ממש מעלינו התרחש מפגש שכמו נלקח ממלחמת הכוכבים: הטיל הישראלי של כיפת ברזל נפגש עם הרקטה ששוגרה מעזה והשמיד אותה לחלוטין. רק עשן לבן נותר מהמפגש בשמיים.

בתחילת השבוע הזה ראיתי את אשדוד ואת אשקלון שוקעות שוב לתוך חרדה. הרחובות כמעט ריקים והחנויות סגורות. שתי ערים תיירותיות שהמלחמה האחרונה שיתקה אותן והשביתה את שגרת חייהן. אלפי ילדי העיר עמדו לבלות בקייטנות, בבריכות, באתרי הנופש ובמגרשי המשחקים. האוטובוסים המתינו להסיע אותם למקומות הבילוי. כמה דקות לפני השעה שמונה נשמעה אזעקה והעיר כמו נעלמה. הילדים הוחזרו ונאלצו להסתגר במקלטים כמעט כל היום.

"כמה עצוב", אמר ראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי, לאל-מוניטור. "כמה טראגי שנוטלים את שמחת החיים של הילדים המסכנים האלה שלא חטאו ולא אשמים במצב". לשכות הרווחה נמלאו עשרות אנשים שנקלעו לחרדה. נשים עמדו, בוכיות, והמתינו לפגוש את מומחי הנפש כדי למצוא מזור לרעד בגוף, לחרדה בנפש ולדיכאון שפוקדים אותן בימים האחרונים. רק התאוששו מהסיבוב הקודם וכבר נחת עליהם עוד סיבוב. והאזעקות אינן חדלות. בקושי חולפות דקות בין אחת לשנייה.

"האחיין שלי הוא בן שמונה והוא חי בטראומה", סיפר מויאל משדרות, "קשה לו להירדם כל לילה והוא פוחד שהערבים ייכנסו הביתה וייקחו אותו. קשה לו בכיתה וקשה לו בכלל. ואני יודע שהכל בגלל הטילים. אני שואל אותך: באיזו מדינה יש חיים כאלה? באיזו מדינה ילדים גדלים בפתחו של הר געש? זה טירוף מה שקורה כאן''.

מי היה מעלה על דעתו שבישראל של קיץ 2014, המקלט והחדר האטום יהפכו למקומות הכי חשובים בבית?  

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial