"אין שום סיבה לשהייה שלו בממשלה, למעט רצונו האישי להיות שר הביטחון. הוא נותן הכשר לדברים לא נכונים ושלא היו קשורים אף פעם לעבודה" (יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, על אהוד ברק, בראיון ליאיר לפיד בערוץ 2 אחרי הקמת ממשלת נתניהו, 22 במאי 2009).
"כל עוד אני בממשלה, הרעיונות המסוכנים לא ייצאו אל הפועל" (שרת המשפטים ציפי לבני, על נפתלי בנט, בראיון לערוץ 2 בעיצומו של המשבר במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, 23 במאי 2014).
חמש שנים, כמעט בדיוק של יום, עברו בין שני הראיונות. אבל ב-2009 היה זה ברק שתירץ את הצטרפותה של מפלגתו לממשלה, ממש כמו לבני כיום, בנימוק שכל עוד הם שם, הימין לא שם. ואילו כעת, מאי 2014, מבקריה של לבני הם שיכולים לומר, באותה לשון בוטה שבה השתלחה בברק, כי אין שום סיבה לשהייה שלה בממשלה, למעט רצונה האישי להיות שרת המשפטים. את אותו משפט שהיא אמרה על ברק, אפשר לומר גם עליה. אפשר להגיד גם על לבני כי יש בסיס לטענה, כי היא נותנת ״הכשר לדברים לא נכונים״ ושלא היו קשורים אף פעם למפלגת "התנועה" שהיא עומדת בראשה.
במאי 2009 לבני טענה באוזני המראיין לפיד כי "העולם הערבי נגד חמאס וכל מה שרוצה ראש הממשלה (נתניהו) זה לחזור הביתה בשלום, רק בלי שלום". במאי 2014 חילץ השר לפיד את לבני מידי נתניהו, שביקש לפטר אותה כפעולת תגמול על פגישה שקיימה עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן). הפעם לבני חזרה הביתה בשלום, בלי שלום. נתניהו הבהיר לה, כי בפעם הבאה שהיא תעז לבוא בדברים עם השכנים, לבני תחזור הביתה בלי רכב שרד. מקורבו של נתניהו, השר שטייניץ, איים במפורש בסוף השבוע [24 במאי] כי אם לבני תמשיך להיפגש עם אבו מאזן, "היא לא תוכל להיות שרה בממשלה".
במאי 2009 עמדו לרשותה של לבני, אז מנהיגת "קדימה", 28 מנדטים. מנדט אחד יותר מאשר לליכוד. הונחה אז לפניה הצעה לכהן כשרת חוץ ומנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים, ואף להחליף את ראש הממשלה בשליש האחרון של הקדנציה. לבני דחתה את ההצעה הנדיבה, בטענה כי "נתניהו נטוע בימין של פעם".
בראיון למעריב [ספטמבר 2012] הסביר צחי הנגבי, שניהל אז את המשא ומתן עם הליכוד מטעם קדימה (וחזר בינתיים לליכוד), כי לבני "באמת לא האמינה שבממשלה שבה יש 61 ח"כים לימין, תהיה לה איזו השפעה מהותית על המדיניות. מהשיחות שלה עם נתניהו... היא התרשמה שהוא לא היה בשל לאיזשהו שינוי".
במאי 2014 לבני עומדת בראש סיעונת המונה שישה חברי כנסת בלבד, הסיעה הקטנה ביותר בממשלה הימנית ביותר ששלטה עד היום בישראל. בראיון האחרון לערוץ 2 אמרה לבני: "אני פועלת למנוע מהבנטים להוביל אותנו בחוסר אחריות לכיוון מדינה דו לאומית... בנט נורא רוצה שאני אעזוב - באותו יום כל הצעות החוק המסוכנות שלו יהפכו לממשיות".
אך מה עם היעלונים? והליברמנים? והדנונים? והאלקינים? והלוינים? לאן מוביל את המדינה שר הביטחון משה יעלון, זה שטוען שעצם המשא ומתן על פתרון שתי המדינות מעודד פעולות טרור נגד יהודים? האם בכוחה למנוע משר החוץ אביגדור ליברמן להצהיר על התניית פיתרון שתי המדינות בשלילת האזרחות מאזרחים ישראלים בגלל השתייכותם האתנית-הלאומית? וכלום נתניהו עצמו פחות ימני מכפי שהיה לפני חמש שנים?
לבני טענה עוד בראיון כי "בממשלה אני עושה יותר ממה שעשיתי כמשקיפה באופוזיציה". אמת ויציב. וכי מה כבר אפשר לעשות באופוזיציה לבד מאשר לדבר? לעומת זאת, בישיבתה בממשלה לבני משמשת עלה תאנה לנתניהו ולרוב הימני.
ולא רק היא; בהצילו את שרת המשא ומתן (המוקפא) מהדחה, הציג יאיר לפיד, כביכול, עוד צד מואר של ממשלת הימין. גם יאיר לפיד, מסתבר, לא רוצה להישאר לבד בקואליציה כנציג ''המחנה השפוי''. גם הוא מעוניין שלבני תמשיך לשמש עלה התאנה של ממשלת נתניהו. על פי הדיווחים בעיתונות, לפיד איים על נתניהו כי אם הוא יחליט לפטר את לבני יהיה עליו לשלוח מכתבי פיטורין גם לשרי "יש עתיד". האיום עשה את שלו. לבני נשארה בממשלה תחת אזהרה, ולפיד צבר על חשבונה מעט נקודות בשמאל. וכל זה בזכות פגישה-חצי פגישה עם המנהיג הפלסטיני ששמו מתנוסס על הסכם אוסלו.
למבקרי פגישתה עם עבאס, משיבה לבני כי "אני מאמינה בדיבורים" וכי רצתה לשמוע ממנו על דברים שקרו במהלך המשא ומתן ואף ניצלה את ההזדמנות להבהיר לעבאס את עמדתה ביחס להסכם בין הפת"ח לבין החמאס.
לא ברור איך האמונה בדיבורים מתיישבת עם הצבעתה בקבינט בסוף אפריל בעד ההחלטה הקובעת כי "ממשלת ישראל לא תנהל משא ומתן עם ממשלה פלסטינית שמגובה בחמאס". אם היא תדבק בדעתה כי זו החלטה נכונה, טקס השבעתה של ממשלת האחדות הפלסטינית יהיה טקס האשכבה של בבת עינה - פיתרון שתי המדינות.
בקרוב לבני תאלץ לבחור בין משא ומתן עם ממשלת אחדות פלסטינית לקידום הפיתרון הזה, לבין קיפאון מדיני, שיוביל, לדבריה, לאסון המדינה הדו הלאומית או לאפרטהייד. יהיה מעניין לראות אם לפיד יעמוד לצדה, אם לבני תבחר בדרך הראשונה ואם הם ישאירו את ביבי עם בנט ויעלון.