המלחמה בטוויטר, גלי ההדף מאוקראינה

המלחמה בטוויטר

השבוע השלים ראש ממשלת טורקיה, ר'גפ טאיפ ארדואן, החלת חוק אינטרנט שנוי במחלוקת שיאסור את השימוש בטוויטר ברחבי טורקיה, זאת לקראת הבחירות המקומיות שייערכו ב-30 במארס.

דוברת מחלקת המדינה אמרה ב-20 במארס: "אנחנו מודאגים מאוד מהאפשרות של השבתת המדיה החברתית", כפי שדיווחה לורה רוזן.

כתבי אל-מוניטור צ'נגיז צ'נדאר, סמיח אידיז, פינאר טרמבלהי וטולין דאלולו סיקרו כולם את המחלוקת סביב חוק האינטרנט המורחב והקשר שלו לשערוריית השחיתות במסדרונות השלטון.

בהמשך למגמה מדאיגה זו, כתבה השבוע גם אביר עלאם במיוחד לאל-מוניטור על מלחמתה של ערב הסעודית בפעילי המדיה החברתית, ומאט דאפי דיווח על חששם של עיתונאים רבים מחוק דומה למלחמה בפשיעת הסייבר, שתלוי ועומד בקטאר.

דיווחיהם של עלאם ושל דאפי לאל-מוניטור הם חלק מ"מפרץ פולס" החדש, שהושק רשמית השבוע.

גלי הדף מאוקראינה?

שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לרוסיה בנושא המזרח התיכון מחזיק מעמד, לפחות לעת עתה, אך עלול ליפול קורבן להידרדרות בקשרים שבין רוסיה למערב בשל הנעשה באוקראינה.

סרגיי ריאבקוב, סגן שר החוץ הרוסי והשליח לשיחות בנושא האיראני, הזהיר ב-19 במארס מפני "צעדי תגמול" אפשריים שרוסיה עלולה לנקוט בהקשר לעמדתה כלפי איראן, אם יוטלו עליה [רוסיה] סנקציות נוספות.

באותו יום ממש, פורסמה הצהרה של משרד החוץ הרוסי, שביקרה את ארצות הברית על צמצום קשריה הדיפלומטיים עם סוריה.

"מסתבר, שהמטרה העליונה של הפלת המשטר בדמשק מאפילה על משימות אחרות כמו חיסול מצבורי הנשק הכימי ב-SAR [הרפובליקה הערבית הסורית] וסיוע למיליוני הסורים הסובלים קשות מהסכסוך המזוין. את המשימות הללו לא ניתן לבצע ללא אינטראקציה ישירה עם המשטר בסוריה", כך לשון ההודעה.

שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לרוסיה עלול להיפגע כתוצאה מהמשבר באוקראינה, בהתחשב באינטרסים המשותפים של שתי המדינות באיראן ובסוריה, ובמה שהוגדר כשבוע מוצלח לדיפלומטיה הרב-צדדית.

פקיד בכיר בממשל האמריקאי אמר, כי השיחות בפורום P5+1 [חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון - ארה"ב, סין, רוסיה, צרפת ובריטניה – ובנוסף גרמניה], שהתנהלו השבוע בוינה בנושא האיראני, היו "מכובדות, מקצועיות ורציניות...והתמקדו בכמה נושאי מפתח". הוא הוסיף ואמר, שמעורבותה של רוסיה בשיחות לא נפגעה כתוצאה מהמתרחש באוקראינה.

כוח המשימה המשותף של האו"ם ושל הארגון למניעת הפצת נשק כימי דיווח ב-20 במארס, שהמשלוח השלישי תוך שבוע של חומרים ושל כלי נשק כימיים העלה את "כמות הכימיקלים הסוריים שהוצאו אל מחוץ למדינה לכמעט מחצית ממצבור הנשק הכולל".

שיירת סיוע של האו"ם, שעוכבה ימים ארוכים, קיבלה סופסוף אישור למעבר בטוח אל אזור קמישלי שבצפון סוריה.

עם זאת, ויטאלי נאומקין מזהיר את ארצות הברית, שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יגלה תקיפות רבה יותר בכל הקשור למזרח התיכון, אם לא יירגע המשבר בנושא אוקראינה וחצי האי קרים.

"במוסקבה איש אינו רואה בזה צירוף מקרים שדווקא עכשיו, כשרוסיה החליטה להחזיר את קרים ואת העיר סבסטופול אל חיקה של הפדרציה הרוסית, החליט הנשיא ברק אובמה לסגור את הנציגויות הדיפלומטיות של סוריה בארצות הברית", כותב נאומקין, "האקט מתפרש כסימן לכך, שהממשל האמריקאי מבקש להחמיר את המדיניות שלו כלפי דמשק, ושוושינגטון עשויה כפי הנראה לסגת משיתוף הפעולה שקיימה עם מוסקבה בניסיון להביא לפיתרון המשבר בסוריה".

פול סונדרס מוסיף, שרוסיה תמשיך להתמקד באינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלה, גם בזמן הקיפאון הנוכחי ביחסיה עם המערב בשאלת אוקראינה.

"סוגיות הביטחון העיקריות שמטרידות את רוסיה במזרח התיכון נוגעות לערב הסעודית ולסוריה; האינטרס הביטחוני הראשון במעלה, מבחינתה של מוסקבה, הוא לצמצם את בעיית הטרור מבית, ולשם כך היא תומכת במשטר סורי חזק שיוכל לדכא את הכוחות הקיצוניים ולעצור את מקורות המימון הסעודיים והאחרים - בין אם רשמיים ובין אם לאו - לכוחות האופוזיציה המקורבים לאל-קאעידה ולשאר קיצוניים הפועלים בברית המועצות לשעבר", כותב סונדרס. "רוסיה רואה מאז ומתמיד בערב הסעודית ובקטאר את התומכות המרכזיות ביותר בארגוני המיליציה הצ'צ'ניים".

במקביל להתגברות החשש מהשלכות המצב באוקראינה על המזרח התיכון, עדכן האו"ם את הדוח האחרון והקודר שלו בסוגיית המשבר ההומניטרי ומחירו הכבד. וכך נכתב בדוח המעודכן: "חמלה אינה מספיקה וגם לא אמורה להספיק. חובה על כל הצדדים ועל המדינות המשפיעות לפעול במרץ מחודש כדי למצוא פיתרון פוליטי, שלדעת הוועדה היה ועודנו הפיתרון היחיד לסכסוך זה".

החשש מזליגת המלחמה בסוריה היה השבוע גדול מתמיד.

ב-19 במארס תקפו מטוסי קרב ישראליים מטרות צבאיות בסוריה בתגובה לפיצוץ מטען יום קודם לכן ולפציעתם של ארבעה חיילים ישראלים.

בן כספית כותב ש"רוב אנשי המקצוע במערכת הביטחון סבורים שאסד הוא הרע פחות," בהשוואה ל"קבוצות הג'יהאד ואל-קאעידה שמקננות בסוריה ונלחמות במשטר...בין לבין, שרטטה ישראל לעצמה מפה חדשה של קווים אדומים ומאזן אימה והרתעה מול אסד וחיזבאללה, והיא ממשיכה, על פי פרסומים זרים, לפגוע בכל שיירה של נשק שובר שוויון דוגמת רקטות, טילים או מכ"ם משופר, המנסה לעשות את דרכה מדמשק לביירות".

עקיבא אלדר קרא ברגש לישראל לנקוט עמדה אקטיבית יותר ולסייע במשבר ההומניטרי שנוצר בסוריה כחלק מאסטרטגיה אזורית נרחבת שנועדה לתמוך ביציבות ובשלום.

בלבנון ניצת גל של חששות, לאחר שכוחות סוריים כבשו מחדש את יברוד בגבול המזרחי של המדינה, והנחיתו מכה ניצחת על המורדים הסוריים שיצאו משטחה של לבנון. רבים מהלוחמים המורדים נמלטו אל ארסל שמעבר לגבול. בבעל בק התפוצצה מכונית תופת ב-16 במארס, ורבים פוחדים שהמצב יתדרדר בשל המתחים הבין-עדתיים בטריפולי.

הפוטנציאל להסלמה באלימות, שמקורה בסוריה, היא אולי זו שדרבנה את מנהיגי לבנון לשים בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים ארוכי השנים, כדי לדון יחדיו בזליגת הטרור העדתי, אף על פי שיכולתם של כוחות הביטחון הלבנוניים למגר את הטרור נתונה בסימן שאלה.

ז'אן עזיז מדווח: "פוליטיקאים סיפרו לאל-מוניטור שמתקיימים מגעים בין מנהיג הנוצרים מישל אאון לבין המנהיג הסוני החזק ביותר, ראש הממשלה לשעבר סעיד חרירי, כדי לדון בסוגיה זו ולתאם יציאה בהצהרה פומבית מתוזמנת, שתציג עמדות זהות ותקרא לרשויות בלבנון לטפל במצב בשטח, במיוחד בצפון ובבקאע".

ברהימי באיראן

דחיפותו של המשבר בסוריה הייתה המניע לביקורו באיראן של לחדר ברהימי, השליח המשותף של האו"ם ושל הליגה הערבית בסוריה.

ב-18 במארס הבהיר שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף לברהימי, שאיראן "מוכנה לעזור בפיתרון המשבר ההומניטרי בסוריה". זריף הסביר את "תפקידם של המשטר הסורי ושל הנשיא בשאר אל-אסד בהשבת היציבות והביטחון למדינה", וקרא "להתכונן לבחירות הוגנות, שיסללו את הדרך לאזרחי המדינה מכל שכבות האוכלוסייה להכריע בעצמם את עתידם הפוליטי", כך על פי משרד החוץ האיראני. תוך כדי כך, גם הזהיר זריף כי "הטרור בסוריה עלול להתפשט למדינות נוספות באזור," וכי "קמפיין נגד הטרור והקיצוניים מחייב שיתוף פעולה בין כל המדינות באזור".

בפגישה נפרדת שהתקיימה באותו יום, אמר לברהימי סגן שר החוץ של איראן לענייני ערבים ואפריקה, חוסיין אמיר עבדוליאן: "המפתח לפיתרון המשבר בסוריה הוא הגברת הפיקוח בגבולות ועצירת המסחר בכלי נשק וחדירתם של כוחות מיליציה, שזוכות לתמיכה מצד גורמים זרים".

אמיר עבדוליאן הסביר את גישתה של איראן בנושא הסורי במאמר בלעדי שכתב לאל-מוניטור מוקדם יותר החודש.

טור זה הדגיש בעקביות רבה את התפקיד המרכזי ששמור לאיראן בכל פיתרון פוליטי בסוריה. כבר ב-12 בינואר, עשרה ימים לפני פתיחתה של ועידת ז'נבה II, נכתב בו שב"פעימה השנייה" של ז'נבה II יודגשו שיתוף הפעולה אינטנסיבי יותר בתחום הסיוע ההומניטרי ופיתוח אסטרטגיה כלל-אזורית למלחמה בטרור, שכן האפשרות שאסד יוותר על השלטון איננה מציאותית, ואף ירדה מסדר היום בשיחות.

אלו שדורשים היום לזנוח את הערוץ הדיפלומטי עם רוסיה בנושא הסורי, בעקבות תמיכתה של מוסקבה באסד ובשל האירועים באוקראינה, יצטרכו כנראה להסביר איך אמורים להתבצע חילופי השלטון או הסיוע ההומניטרי ללא עזרתן של מוסקבה או של טהרן, וללא שיחות ישירות עם המשטר הסורי.

במציאות הנוכחית, למרבה הצער, הגישה המוסרנית כלפי חילופי השלטון בסוריה רק דנה את המדינה ואת האזור כולו להמשך המלחמה, הסבל והטרור.

וישנו גם פגם אנליטי בהנחה שחילופי השלטון הם אפשרות סבירה ומציאותית, בהתחשב בכוח העמידה שהפגין המשטר הסורי ובניצחונות האחרונים שלו בשדה הקרב, כפי שדיווחו פקידי ממשל אמריקאיים בעבר ובהווה.

רוברט פורד, לשעבר שגריר ארצות הברית בסוריה, אמר השבוע כי בהשוואה לכוחות האופוזיציה, "בבסיסו של המשטר קיימת אחדות וקוהרנטיות" שרבים המעיטו בערכה בתחילת הדרך, והצהרה דומה נשמעה החודש גם מפיו של ראש ה-CIA ג'ון ברנן (כפי שדיווחה כאן ברברה סלבין).

פורד התייחס בביטול ל"נרטיב", שלפיו ארצות הברית יכולה הייתה להפיל את משטרו של אסד ב-2012, לו הייתה מספקת תמיכה צבאית מוגבלת לכוחות האופוזיציה. הוא ציין שהאופוזיציה לא הייתה מאורגנת היטב באותה עת, ושהתרחיש הסביר ביותר היה היווצרות של רִיק פוליטי, כפי שדיווחה סלבין מוושינגטון.

פורד הוסיף וציין, שארצות הברית "לא ניהלה אף פעם דיונים רציניים עם איראן בנושא הסורי כדי לזהות את אינטרס הליבה שלה. קשה לי לדמיין שהאיראנים ששים לראות את אל-קאעידה מכה שורשים עמוקים בשלושת הרבעים המזרחיים בשטחה של סוריה. אבל האם זה מספיק כדי להסכים על דרך פעולה? לי זה לא כל כך מובן מאליו".

ביקורו של ברהימי באיראן עשוי להיות סימן לכך שסוף כל סוף מתנהלים דיונים, ויפה שעה אחת קודם.