הערוץ הקטארי

בחמאס כבר השלימו עם העובדה שהגבול הדרומי עם מצרים והפתח היחיד שלהם לעולם, מעבר רפיח, לא ייפתח בעתיד הנראה לעין. אחרי ההלם והחרדה נוכח אווירת "אנטי חמאס" של המשטר החדש במצרים, הגיעה עת ההתפכחות וההשלמה בקרב מנהיגי התנועה. בלית ברירה פותחו ערוצי תקשורת חיוניים עם הצד הישראלי כדי לאפשר חיי שגרה ברצועת עזה.

מקור ישראלי ביטחוני מתאר את המצב כך: "בחמאס הבינו, שאם יש להם סיכוי למצוא אור בקצה המנהרה זה לא יקרה באזור רפיח אלא דווקא במעבר ארז ומעבר כרם שלום, שני המעברים המקשרים בין עזה לישראל".

חאזם בלושה, כתב "פלסטין פולס" באל-מוניטור, תיאר באופן מדויק את המבוכה הרבה של מנהיגי התנועה מקשר האין ברירה בין בכיר החמאס ד"ר ראזי חאמד לבין הישראלי ד"ר גרשון בסקין. "הערוץ הפרטי" של בסקין וחאמד הצליח בעבר, כידוע, במקום שכשלו אחרים, וסייע לשחרר את החייל החטוף גלעד שליט תמורת 1,027 אסירים פלסטינים ששוחררו מהכלא הישראלי. הערוץ המשיך לפעול לפרקים גם לאחר מימוש העסקה, בעיקר כשנדרשה העברת מסרים מהירים בין הצדדים כדי למנוע הסלמה צבאית לא רצויה.

אבל "בסקין חאמד" אינו ערוץ התקשורת היחיד בין חמאס לישראל. ערוץ תקשורת משמעותי נוסף ואף מורכב יותר נרקם באמצעות נציגים קטארים, המקשרים בין ישראל לחמאס ומעבירים אפילו ניירות עמדה בין מנהיגי שני הצדדים בעידוד בכירים מהאמירות העשירה.

מאז הפלת האחים המוסלמים במצרים ביולי 2013, הואשמה קטאר על ידי המשטר המצרי החדש כתומכת באחים המוסלמים. האשמה זו התבססה בעיקר על העמדה הביקורתית הברורה שנקטה רשת השידור הקטארית, אל ג'זירה, כלפי הפלת הנשיא מוחמד מורסי על ידי הצבא המצרי. וכך לפתע חמאס וקטאר, בלי תיאום מוקדם, מצאו עצמן על אותו ספסל נאשמים. שתיהן הואשמו בשיתוף פעולה עם אויבי המשטר המצרי החדש, האחים המוסלמים.

לאמירות קטאר יש כיום פרויקטים כלכליים גדולים ברצועת עזה: במימון האמירות, למשל, מוקם בית חולים גדול במרכז הרצועה; נבנות תשתיות חדשות ומשוקמות תשתיות קורסות לרבות מערכת הביוב של רצועת עזה, המסכנת את בריאותם של התושבים (ואת מי התהום של ישראל); כביש סלאח א-דין (32 ק"מ) המקשר בין צפון הרצועה לדרומה נסלל בהשקעה קטארית של עשרות מיליוני דולרים.

בנוסף, מהנדסים, ארכיטקטים, מומחים קטארים ומומחים זרים מטעם קטאר מגיעים לרצועת עזה דרך מעבר ארז, באישור ישראל ובתיאום עם משרדי החוץ והכלכלה בקטאר.

זאת ועוד, את כל חומרי הגלם התחייבו הקטארים לרכוש מישראל, לא רק משום שאין ברירה אחרת אלא מתוך כוונה שמהלך כזה ירכך את הצד הישראלי. מדובר במערך רכש של ציוד וחומרי גלם בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, שעשוי להגיע בשנים הקרובות להשקעה של מאות מיליוני דולרים. כך בעצם חברות ישראליות נהנות וייהנו בעתיד מעצם הקמת הפרויקטים הקטארים ברצועת עזה.

במשולש האינטרסים הזה נהנים כולם. חמאס, הישראלים וכן הפילנתרופ הקטארי. לחמאס זה חשוב, כי הפרויקטים מניעים את הכלכלה העזתית המוכה ומאות פועלים מקומיים זוכים לעבודה. לישראל זה משתלם כי חברות ישראליות נהנות מעסקאות ענק בהיקף של מיליוני דולרים. לקטארים זה חשוב כי ישראל, הם מאמינים, מהווה עבורם קשר וגשר חיוני ללב הממשל האמריקאי.

אחד מאנשי הקשר הקטארים תיאר בציניות את מעשיה של האמירות הקטארית ברצועת עזה: "אנחנו משקמים את ההריסות שביצעה ישראל בעזה ומסייעים במקביל לכלכלה הישראלית".

שיתוף הפעולה העסקי הזה הוביל גם להקמת ערוץ תקשורת "מדיני" בין קטאר, ישראל וחמאס. קטאר מסייעת להעביר מסרים בין ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל וראש הממשלה איסמעיל הנייה לבין אנשי קשר ישראלים. אחד מהם הוא איש עסקים ישראלי הידוע כמקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בניגוד לערוץ "בסקין חאמד" המעביר מסרים מהירים בעתות משבר (או למנוע משבר מתקרב), הערוץ הקטארי התמסד כדי ליצור הבנות אסטרטגיות ארוכות טווח בין חמאס לישראל.

שני הצדדים, חמאס וישראל, בתיווך הקטארי, מבינים היום יותר מתמיד כי אף אחד לא ייעלם מן המפה, וכי עליהם לבנות מערך הבנות שיאפשר חיים ביחד.

אמנם, בעבר כבר היו ניסיונות דומים שכשלו. באביב 2006, למשל, העביר משעל מסרים לישראל בתיווך איש קשר אירופי, אך ללא הצלחה. עתה המצב שונה. הצטלבות האינטרסים עשויה להניב הבנות שלא ניתן היה להגיע אליהן בעבר. תנועת חמאס מצויה במשבר ובבידוד ממושך. ישראל מנהלת קרב בלימה נגד גל החרם בינלאומי "BDS", וברור שמבצע צבאי מקיף בעזה, צודק ככל שיהיה, יגרום לישראל נזק תדמיתי נוסף בדעת הקהל הבינלאומית.

עתה נותר רק המחסום הפסיכולוגי.

מנהיגי חמאס מכחישים, וכנראה גם ימשיכו להכחיש, כל קשר עם ישראל. אחרי שנים ארוכות של מלחמה עקובה מדם בין חמאס לישראל וסייגים אידיאולוגיים שהקימה התנועה כלפי ישראל, כל פשרה ומגע עם ישראל עשויים להיחשב בעיני ציבור רחב בעזה ומחוצה לה ככניעה. מבחינת ישראל, לגבי רוב הישראלים חמאס נותר עדיין ארגון טרור שאין לקיים עמו כל מגע.

אבל המציאות, כידוע, חזקה מכל אידיאולוגיה. האינטרס המשותף מצליח בינתיים לחבר גם את הבלתי אפשרי.